דגם אגרו-יצואן

אנו מסבירים מהו מודל האגרו-יצוא, יתרונותיו, חסרונותיו ומאפיינים נוספים. כמו כן, סיבות והשלכות.

מודל היצוא החקלאי בחר בייצור ובייצוא חקלאי.

מהו מודל האגרו-יצוא?

מודל היצוא החקלאי הוא מודל כלכלי ליברלי, שיושם בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 במדינות רבות באמריקה הלטינית, אך במרץ במיוחד בארגנטינה. הוא הציע את השימוש המקסימלי של טריטוריה לאומית למקסם את הייצור החקלאי, ויעדו היה ייצוא המוני כעיקרי פעילות כלכלית מהארץ.

במילים אחרות, זה היה מודל כלכלי שבמקום לרדוף אחרי תיעוששאיפה מסובכת בהתחשב במדינה בה נותרו רוב מדינות אמריקה הלטינית לאחר מלחמות העצמאות שלהן, היא התמקדה בייצור חקלאי וחקלאי. חמרי גלם חקלאי למכור לגדולים אומות מתועשים, כמו ארצות הברית, בריטניה וצרפת.

הופעתו של מודל חקלאי רחב היקף זה חלפה במידה רבה במקביל לפורמליזציה של מדינות הלאום באמריקה הלטינית, כך שזה היה אחד מאופני הארגון הראשונים של הייצור הכלכלי של אמריקה הלטינית לאחר העצמאות. הוא שאף להפיק את המרב ממרחבי האדמה הפורייה ב- אזור, במיוחד במדינות עצומות מבחינה טריטוריאלית, כמו ארגנטינה.

בכל מקרה, תפקידם של יצואני חומרי הגלם היה, במהותו, זהה לתפקיד מושבות מדינות אמריקה הלטינית שיחקו נגד המטרופולין האירופי בתקופות הקולוניאליות, כך שזה היה המשך של כַּלְכָּלָה הקולוניאלי של האזור, למרות הנזק והמחיר הגבוה של מאבק העצמאות.

מאפייני מודל האגרו-יצוא

מודל זה הביא שיפורים טכנולוגיים גם בתחום התחבורה.

באופן כללי, מודל היצוא החקלאי התאפיין בדברים הבאים:

  • הוא מיקד את האנרגיות היצרניות בחקלאות, מה שהביא במקרים רבים למודרניזציה של טכניקות קווי ייצור ודרכי ההובלה של חומר הגלם.
  • זה הציג ענק השקעות זר פיננסי וטכנולוגי, וכן עם א כוח עבודה זר (בעיקר אירופאי) שהגיע ל אמריקה זורם, מחפש הזדמנויות חדשות.
  • מודל זה אישר את השילוב של הרפובליקות הצעירות של אמריקה הלטינית עם קָפִּיטָלִיזם, אם כי מעמדה של תלות כלכלית מוקדמת.
  • היה זה מודל ליברלי שליווה את הקמת המדינות והתרחבותן, יד ביד עם הקצאת קרקעות ליצרנים פרטיים ולבעלי חוואים.

הסיבות למודל האגרו-יצוא

ייצוא חומרי גלם לשווקים משגשגים ומתרחבים כמו ארה"ב היה, בזמנו, הימור בטוח, שכן המעצמות התעשייתיות הקדישו הרבה מעבודת האיכרים לעבודה תעשייתית במהלך המאות ה-18 וה-19. XIX. מסיבה זו, הצריכה של מוצרים חקלאיים מאמריקה הלטינית אפשרה להם להמשיך בייצור מוצרים מיוצרים בעלי ערך מוסף גבוה.

כפי שאמרנו, מודל זה היה ההמשך ההגיוני של התפקיד הכלכלי שמילאה המושבה הספרדית-אמריקאית במאות השנים האחרונות, ולכן היא נתקלה בהתנגדות קטנה מאוד בקרב גורמים פוליטיים וכלכליים, בכלל. יתרה מזאת, הכמות הגדולה של הקרקע הניתנת לעיבוד וההשקעות הזרות השופעות הבטיחו פריחה כלכלית שתביא למודרניזציה של טכניקות הייצור.

ההשלכות של מודל האגרו-יצוא

הצורך בעבודה במודל החקלאי-ייצוא העדיף את ההגירה.

מודל היצוא החקלאי הביא תחילה לצמיחה כלכלית ויצרנית משמעותית. בנוסף, היא יצרה מודרניזציה מהירה של נתיבי תחבורה ומנגנוני ייצור חקלאיים.

האוריינות גדלה, היה חשוב עלייה אירופאי כעבודת איכרים, ובמקרים כמו ארגנטינה, הוחלפו ג'ריקנים, צמר כבשים ומוצרי יצוא אחרים בדגנים כמו תירס וחיטה. זה יצר פריחה בהכנסה לנפש שעלתה על אלו של מדינות מפותחות יותר, כמו גרמניה או איטליה.

אבל הפריחה הכלכלית לא הביאה איתה מודל של תיעוש שיאפשר לאומות אלה לעמוד בקצב של המעצמות התעשייתיות, אלא הדחיקה את המדינות הללו לתפקיד של ספקיות חומרי גלם, התלויות ב- סמכויות אירופאים ואמריקאים שקנו את המוצרים שלהם.

לפיכך, לאחר ה מלחמת העולם הראשונה והשפל הגדול של 1929, ההשלכות היו מיידיות: כאשר חומרי הגלם הפכו זולים יותר, מדינות המוקדשות רק לחקלאות פנו למיתון כלכלי, לא היו מסוגלות להתחרות בכלכלה. תַעֲשִׂיָה עם אֵירוֹפָּה וארצות הברית. זה האחרון אילץ מדינות רבות באמריקה הלטינית להמציא מחדש את המודל הכלכלי שלהן, חלקן גדול יותר הַצלָחָה מה אחרים.

יתרונות מודל האגרו-יצוא

היתרונות העיקריים שהדגים מודל היצוא החקלאי עבור מדינות אמריקה הלטינית היו:

  • צמיחה כלכלית ענקית, שהביאה ליצירת עושר ומודרניזציה של טכניקות ייצור ותחבורה.
  • שיפור של איכות החיים מקומיים, נלחמים באנאלפביתיות וגידול בביקוש לעבודה, שכיוון שיש מעט עובדים, תורגם למשכורות טובות יותר.
  • העשרה של תַרְבּוּת מקומי, כבר מגוון, הודות להגירה מסיבית מאירופה ומיבשות אחרות.
  • תמריץ מתמשך להשקעות זרות, שהביא עמו חדשות טכנולוגיות, ידע חדש ודינמיקה חדשה של התפתחות.

חסרונות של מודל האגרו-יצוא

הלטיפונדיו הוביל להעשרת בעלי האדמות ולהתרוששות האיכרים.

יחד עם זאת, המודל הניח את קבלת החסרונות הבאים:

  • יישום כלכלה התלויה בזר, מרוכזת בחקלאות וכי מיובאים מוצרים מתוצרת המעצמות התעשייתיות (לעיתים עם חומר גלם משלהן).
  • היא הביאה לחוסר איזון כלכלי אזורי, עד כדי כך שהמגזרים הקשורים לחקלאות העשירו הרבה יותר מהאחרים, בעיקר החוואים ובעלי האדמות.
  • טיפח את אחוזה גדולה וחזקה על הקרקע, שהביאה איתה בטווח הארוך את התעשרותם של בעלי האדמות והתרוששות האיכרים הפועלים.
  • זה לא עודד תיעושלהיפך, דינה של האזור לעיכוב טכנולוגי ופרודוקטיבי שיביא לתוצאות היסטוריות.

דוגמה למודל אגרו-יצוא

אין דוגמה טובה יותר למודל האגרו-יצוא מאשר ארגנטינה בשלושים השנים האחרונות של המאה התשע-עשרה. למעשה, היא כונתה "האסם של העולם", בהתחשב בהיקף העצום של סחורות חקלאיות המיוצרות ומיוצאות על ידי האומה הדרום אמריקאית.

בין 1880 ל-1915 ממשלות הארגנטינאים קידמו בגלוי נטיעת דגנים ודגנים, החל מיצוא ממוצע של כ-20 טון בשנה לנתון המרשים של 400 טון.

!-- GDPR -->