אנו מסבירים מהן פסיכופתולוגיה והפרעות פסיכולוגיות. הפרספקטיבה הביו-רפואית ודוגמאות להפרעות פסיכופתולוגיות.
פסיכופתולוגיה חוקרת מחלות נפש.מהי פסיכופתולוגיה?
פסיכופתולוגיה היא ה משמעת שמנתח את מוטיבציות והמאפיינים המיוחדים של מחלות נפש. ניתן לבצע מחקר זה עם גישות או מודלים שונים, ביניהם ניתן לציין את הביו-רפואי, הפסיכודינמי, הסוציו-ביולוגי וההתנהגותי.
המילה פסיכופתולוגיה יכולה להתייחס ל:
- האזור הזה של בְּרִיאוּת המתאר ומסדר את השינויים המתרחשים בהתנהגות של בני אנוש וזה לא יכול להיות מוסבר באמצעות התבגרות או התפתחות של הפרט והם ידועים כהפרעות פסיכולוגיות.
- לאזור הלימוד של ה פְּסִיכוֹלוֹגִיָה אשר מתמקד בלימוד מצבי הנפש הלא בריאים של אנשים, כפי שכבר הזכרנו.
מכאן נובע שכל התנהגות שגורמת לאי נוחות, למגבלה כלשהי או למוגבלות כתוצאה מהידרדרות בתפקודי המוח הקוגניטיביים, סביר להיקרא פסיכופתולוגיה.
פסיכופתולוגיה היא דיסציפלינה החוקרת את הבלתי נורמלי, הסוטה, הלא מותאם, המופרע, הלא מאורגן וכו'; שהעניין שלו מתמקד באופי ובגורמים להתנהגות חריגה או פסיכופתולוגית ומתחזה מַטָרָה העיקריים לגלות חוקים המסדירים התנהגות חריגה או פתולוגית דרך ה שיטה מדעית.
האינטרס של הפסיכופתולוגיה טמון בטבע ובסיבות להתנהגות חריגה או פסיכופתולוגית. עם זאת, קשה לקבוע באופן מוחלט ובדיוק מוחלט מה צריך להיות מובן בהתנהגות חריגה או פסיכופתולוגית, ולכן כדאי לדעת מה הם הקריטריונים או הפרמטרים שיאפשרו לנו להיכנס לתחום של חריגה או פסיכופתולוגי.
פרספקטיבה ביו-רפואית של פסיכופתולוגיה
הפרספקטיבה הביו-רפואית של הפסיכופתולוגיה מתייחסת ל הפרעות נפשיות כמו כל סוג אחר של מחלה, בהתחשב בכך ששינויים פסיכופתולוגיים נוצרים על ידי הפרעות ביולוגיות (גנטיות, ביוכימיות או נוירולוגיות). לכן, הטיפול צריך להיות ממוקד בתיקון חריגות שורשים אורגניות אלו.
במובן זה, ניתן לומר שהתנהגות חריגה היא מחלה שסובלת מהתפקוד הפתולוגי של חלק כלשהו בגוף. מחלות אלו קשורות לשינויים בחלק המוח, שיכולים להיות אנטומיים (הגודל או הצורה של אזורי מוח מסוימים אינם בתוך הקנונים הרגילים) או ביוכימיים (כאשר האלמנטים הביוכימיים התורמים לתפקוד הנוירוני השתנו).
הפסיכופתולוגיה מבינה שהפרעות נפשיות יכולות להיות:
- אורגני אלה שיש להם סיבות פיזיות ברורות, כמו אלצהיימר.
- פוּנקצִיוֹנָלִי. הם יוצרים דפוסי התנהגות חריגים שאינם מציעים עדות קונקרטית לחריגות אורגניות במוח.
דוגמאות להפרעות פסיכופתולוגיות
במקרה של הפרעות פסיכופתולוגיות המתפתחות במהלך הינקות, הילדות או ההתבגרות של אדם, אנו יכולים לקבוע כי ישנם מספר סוגים, ביניהם:
- פיגור שכלי.
- הפרעות בתקשורת (פונולוגית, גמגום וכו')
- הפרעות התפתחותיות נרחבות.
- הפרעות של לְמִידָה.
- הפרעות טיקים.
- בליעה והפרעות אכילה.
במקרה של הפרעות התפתחותיות נכללות כאלו המניחות שהאדם הנדון סובל מנכות ברמות שונות. בתוך קטגוריה זו בולטת, למשל, ההפרעה האוטיסטית, שמתחילה בילדות ומתורגמת לסדרה של לקויות בתחום הפסיכולוגי וגם בתחום ההתנהגותי.
חמשת החושים מושפעים מחריגות אצל אוטיסטים אשר בנוסף מתאפיינים בשקט, בקושי צוחקים, יש להם מגבלות מבחינת שפה י תִקשׁוֹרֶת וברמה הפיזית יש להם סדרה של ליקויים בציד.
כמו כן, בתוך ההפרעות הפסיכופתולוגיות של ההתפתחות, קיימת גם ההפרעה המכונה הפרעת רט, המופיעה במין הנשי ודומה במידה מסוימת לאוטיזם. פיגור שכלי וכן חיבה בקואורדינציה המוטורית הם שני סימני ההיכר של החולים בתסמונת זו המניחה שיש להם מוגבלות חמורה במובנים רבים.
לבסוף, מעניין לציין שהמודל ההתנהגותי של הפסיכופתולוגיה אינו מסמן הבדלים בין התנהגויות פתולוגיות להתנהגויות נורמליות, שכן שתיהן הן תוצאה של למידה המותנית על ידי הסביבה או סביבה. לכן, חשיבות רבה מיוחסת להשפעות סביבתיות ולא ביולוגיות או גנטיות. הטיפול במודל זה סובב סביב שינוי התנהגות גלוי ומסקנתי כאחד.