אנו מסבירים מהי פילוסופיה, מקורה, ענפים ולמה היא מיועדת. כמו כן, מדוע זה חשוב והקשר שלו למדע.
פילוסופים חשבו על המוסר, היופי והקיום עצמו מאז ימי קדם.מהי פילוסופיה?
מנקודת מבט עכשווית, פילוסופיה היא סוג של מַדָע אמא שממנה כמעט כל דיסציפלינות מתמחה שאנו מכירים היום. הוא ממקד את תחומי העניין שלו בהשתקפות, במיוחד בנושאים כגון מוסר השכל, היופי, ה ניסיון, ה שפה וה קִיוּם עַצמָה.
שמו בא מהמילים היווניות filein ("אהבה ו סופיה ("חוכמה"), נצטרך להסיק שמדובר באהבת הידיעה, התשוקה להבין או משהו דומה. אי אפשר להבין מהי פילוסופיה בלי לקחת בחשבון את מקורותיה, שלה הִיסטוֹרִיָה מסוים והמקום שהוא עדיין תופס בעולם העכשווי.
כמעט קל יותר לומר מהי הפילוסופיה שאינה, למשל, החיפוש הספציפי שלה אחר חוכמה הוא הרבה יותר רחב (כמו גם עמוק וטרנסצנדנטלי) מזה של מדעים, במיוחד אלה המיושמים.
זה גם שונה מהחיפוש שהוצע על ידי דָת, שכן האחרון מבוסס על אמונה, בעוד הפילוסופיה עושה זאת על התבונה האנושית. זה גם מתרחק מאזוטריות, אוקולטיזם ו פסאודו-מדעים בכך שהוא עובד עם ידע בר אימות, הגיוני, מאורגן ולגיטימי.
עם זאת, מכיוון שתחומי הלימוד הפילוסופיים כה רחבים, הם נוטים לחפף לאלו של דיסציפלינות רבות אחרות; אבל בו בזמן הפילוסופיה מתעלה מעליהם. בגדול, מדובר בידע על ידע, כלומר, הוא כן מַחֲשָׁבָה על המחשבה עצמה ועל ה בן אדם מסוגל לייצר אותו.
מקור הפילוסופיה
הפילוסופיה היא עתיקה להפליא: יש לאתר את מקורותיה יוון קלאסית, בסביבות המאה ה-5 לפני הספירה. אומרים שהיא הומצאה על ידי המתמטיקאי וההוגה הדעות הקדום פיתגורס (בסביבות 569-475 לפנה"ס), שכאשר נשאל על ידי המלך הספרטני ליאונידס אם הוא באמת מחשיב את עצמו כחכם, השיב בענווה כי דווקא הוא "אוהב" או "מחפש" חוכמה (פִילוֹסוֹף).
פיתגורס עצמו הגדיר פילוסופים כסוג שלישי של אנשים, שונה מאלה שאוהבים לפעול ולזכות בהכרה, וגם מאלה שאוהבים לסחור ולהרוויח רווחים. להיפך, הפילוסופים רק שאפו להתבונן ולהבין.
כך עשו גם הפילוסופים המערביים הגדולים הראשונים, כמו סוקרטס (470-399 לפנה"ס), אפלטון (בערך 427-347) וארטיסטוטל (384-322 לפנה"ס). בנוסף, הם סימנו אבן דרך בסיסית במחשבה שהאימפריה הרומית המאוחרת תירש ותעביר לכל אֵירוֹפָּה.
שמות חשובים נוספים הם אלה של אנקסגורס, דמוקריטוס, דיוגנס לרציוס, הרקליטוס, תאלס ממילטוס, ועוד הרבה הוגים יוונים ורומיים.
היו גם פילוסופים חשובים מהעת העתיקה המזרחית, ב אַסְיָה והמזרח התיכון, כמו סידהארטה גואטמה (בודהה), בודהידהרמה, צ'ארוואקה וקונפוציוס, כולם מייסדי מסורות חשיבה חשובות (ולפעמים גם של דתות) בארצותיהם. תרבויות.
בשביל מה פילוסופיה?
אנו נוטים לחשוב שהפילוסופיה היא עניין של העבר, בדומה להיסטוריה, או שהיא נעקרה לחלוטין על ידי המדע וכיום היא חסרת ערך. זאת, בין היתר, בזכות ניצחונו של מודל חשיבה פרגמטי ותועלתני בעולם, שמעריך דברים על פי יישומם המיידי והמעשי.
עם זאת, שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת: הפילוסופיה היא הכלי הגדול של האדם, זה שמאפשר לו להבין את הדרכים שעוברת המחשבה ולצפות אותן. בנוסף, הוא מכיר בדילמות ו בעיות המאפיינים כל רגע היסטורי שחי.
ברגעי השיא של האנושות, כשהם נכפים שינויים או שמתעורר כאוס, דעת הקהל פונה לקול הפילוסופים, כדי לעזור לה לחשוב על מה שקורה: לקבוע בדיוק מהי הדרך החכמה לעשות זאת, או מהי הדינמיקה החשיבתית המתאימה ביותר ואילו תוצאות טובות יותר יניב ב- טווח ארוך.
ענפי פילוסופיה
פילוסופיה, כמו כל המדעים, כוללת ענפים שונים, כגון:
- מֵטָפִיסִיקָה. הוא מתמקד בחקר של מְצִיאוּת: טבעו, מבנהו, מרכיביו ועקרונות היסוד שלו. חלק מהמושגים הבסיסיים שבהם אנו מבינים את העולם מגיעים ממסורת מטפיזית מסוימת.
- גנוסולוגיה. ידוע גם כ תורת הידע, חוקר את צורות הידע השונות ואת הדינמיקה שבאמצעותה מושג הידע, תוך התמקדות בעצם הדרך בה נבנה הידע.
- הִגָיוֹן. מוקדש לחקר ההליכים הפורמליים והרציונליים של המחשבה, ההדגמה וההסקה, שבאמצעותם ניתן להשיגם מסקנות מהמקום.
- אֶתִיקָה. הוא מוקדש לחקר המוסר, מַעֲלָה, חובה, אושר והקודים של ההתנהגות האנושית, למצוא איכשהו את מקומו של האדם בעולם.
- אסתטי. הענף הוא החוקר את מושג היופי והיופי, מנסה למצוא את משמעותו ואת דרכי הנחישות שלו.
- פילוסופיה פוליטית. הוא מוקדש למחקר התיאורטי של היחסים בין בני האדם בחברה: ה פחית, מבנים פוליטיים, מֶמְשָׁלָה, וכו.
- פילוסופיה של השפה. חקרו את השפה כתופעה: מה היא, מה טבעה ומה היא מייצגת עבור האנושות. כל זאת באמצעות שיטות לא אמפיריות, המבדילות אותו מה- בַּלשָׁנוּת.
חשיבות הפילוסופיה
פילוסופיה היא אחת מהדיסציפלינות הוותיקות בהיסטוריה האנושית. חשיבותו אינה בלעדית למדעי הרוח ולחוקרים של ה אומנות או היסטוריה. ריבוי הענפים וההתמחויות שלו מאפשר לה לחשוב על הדילמות של האדם העכשווי וליישם את עצמו בתחומי ידע שונים.
היא מייצגת את האפשרות לחשוב על הדרך בה אנו משנים את העולם, כלומר, הדרך בה אנו משנים את עצמנו, ובו בזמן, הדרך בה אנו חושבים עליו. פילוסופיה היא מראה שבה אפשר להסתכל על עצמנו כדי לדעת מי אנחנו.
פילוסופיה ומדע
הופעתו של המדע במאה השש עשרה שינתה לעד את דרך החשיבה של המערב והעולם, וסיימה את שתי הצורות העתיקות של הפילוסופיה והאמונה הדתית של ימי הביניים. זוהי התכונה הבסיסית של העולם המודרני. אולם אין זה אומר שהשיח המדעי מונע את קיומה של הפילוסופיה, רחוק מכך.
נכון לעכשיו, הקשר בין השניים מובן משתי נקודות מבט:
- פילוסופיה מדעית. זה לוקח כאסמכתא את ממצאי המדע ומוקדש לחשיבה על הדרך שבה הם מיוצרים, הדרך שבה מחשבה מדעית מתפתח, ובכך מהווה נספח ידע המאורגן על ידי ה מדעים מודרניים.
- הפילוסופיה הספקולטיבית. זה נשאר נקי מכל שעבוד ביחס ל ידע מדעי, ואלה של כל צורה אחרת של ידע, תלוי אך ורק בחיים שלהם.