אנו מסבירים מהו דמיון בשפה, הקשר שלו עם מטפורה וכמה דוגמאות. כמו כן, דמויות ספרותיות אחרות.
דימוי משווה בין שתי התייחסויות, כמו חשכת העיניים והלילה.מה זה דימוי?
דימוי או השוואה הוא צורת דיבור אשר מורכב מהדגשת הדמיון או הדמיון בין רפרנט אחד לאחר, לייחס למאפיינים הראשונים של השני. מושג הדמיון מגיע משמו "דמיון”.
ההשוואה, בניגוד לדמויות דיבור אחרות כמו ה מֵטָפוֹרָה, קיים בקשר השוואתי: "כמו", "איזה", "מה", "דומה ל" וכו'.
הדמיון קיים מאז ימי קדם מאוד והיה אחת הדמויות הרטוריות העיקריות ששימשו ב סִפְרוּת אפוס של יָמֵי קֶדֶם. הפילוסוף היווני עצמו אריסטו (384-322 לפנה"ס) ייחס "אפקט זוהר", במיוחד ל"דמיון האפי" שיצר הומרוס, שבו השווה פעולה מורכבת אחת לאחרת.
לדמיון יש את המשימה להדגיש בצורה אסתטית את הנאמר, באמצעות האפקט שנוצר מההשוואה. הדמיון יכול להיחשב גם כאלגוריה מנוסחת, כלומר כצורה נרחבת של ייצוג סמלי.
למעשה, בתחום של רֵטוֹרִיקָה, נקרא דמיות ל נימוקים שמתקיימים ב אֲנָלוֹגִיָה או דמיון בין נושאים. השימוש בו בשפה היומיומית הוא גם נפוץ.
דוגמאות דומות
כמה דוגמאות של דימות הן כדלקמן (הקשר הוא בכתב נטוי):
- מיגל גבוה מה מדרגות.
- סין היא מדינה כל כך גדולה מה א יַבֶּשֶׁת.
- היו לי העיניים הכי שחורות זֶה הלילה עצמו.
- המרק היה חם איזה ברזל מותך.
- לחברה שלי יש שיניים דוֹמֶה לפנינים.
- הגענו מאוד דוֹמֶה ל סירה.
דמיון ומטאפורה
ההבדל בין דימוי למטאפורה הוא, באופן מסורתי, שהדמיון משתמש בקישורים השוואתיים, במטאפורות לא. אז האחרונים יכולים להיחשב כצורה ישירה יותר או תמציתית יותר של השוואה, וזו הסיבה שאריסטו העדיף אותם בניתוחים הרטוריים שלו.
עם זאת, בספרות העכשווית יש בדרך כלל דגש מועט על ההבדל הזה, ומשתמשים בדימויים ביתר ספונטניות ופשטות.
שירים עם דימות
לאחר מכן, אנו מתמללים כמה קטעים של שירים של מחברים ידועים, שבהם השימוש בדמיון מוערך:
מתוך השיר "Los columpios" מאת פאביו מורביטו:
נדנדות לא חֲדָשׁוֹת,
הם פשוטים כמו א עֶצֶם
או כאופק.
מתוך השיר "ליטניות ארץ המתים" מאת אלפונסינה סטורני:
יבוא יום שבו המין האנושי
זה יתייבש כמו צמח שווא,
והשמש הישנה בחלל תהיה
פחם חסר תועלת מתה שרוף.
מתוך השיר "שיר סתיו באביב" מאת רובן דריו:
זה נראה כמו שחר טהור;
היא חייכה כמו פרח.
זה היה שיערה הכהה
עשוי מלילה וכאב.
מתוך השיר "אלוהים רוצה את זה" מאת גבריאלה מיסטרל:
תראה איזה גנב לנשק אותה
של האדמה במעיים;
שכשאתה מרים את הפנים שלך,
אתה מוצא את הפנים שלי עם דמעות.
דמויות ספרותיות אחרות
דמויות ספרותיות ידועות אחרות הן:
- המטאפורה. בדומה לדמיון אך נטול קשר, הוא נפוץ מאוד ב שִׁירָה ואת השיר. לפיכך, זה מורכב מהשוואה ישירה של שני מונחים, ייחוס תכונות של השני לאחד. למשל: "הוא תיקן עלי את גחלי עיניו הבוערות".
- הַאֲנָשָׁה. מה שניתן להבין כצורה של מטאפורה, מורכב מייחס מאפיינים אנושיים לחפץ דומם או לחיה, כדי להדגיש את מצבו או פעולתו. לדוגמה: "הרוח לחשה כשהיא עברה בשערה".
- אֲלִיטֵרָצִיָה. דמות רטורית המורכבת מחזרה על מסוימות צלילים או קצבים בתוך הביטוי עצמו. לדוגמא: "עם כנף האלווה של המניפה הקלה".
- הַגזָמָה. או הגזמה, צורה של מטאפורה המייחסת אלמנטים מוגזמים למונח, ובכך מגדילה את המשמעות לקיצוניות, כדי להבהיר מה מחפשים. למשל: "אני מת מצמא".