אנו מסבירים מהי דרמה, הדרכים השונות שניתן לסווג אותה וכמה דוגמאות לז'אנר הספרותי הזה.
לדרמה מקורה בתרבות היוונית הקלאסית.מהי דרמה?
הדרמה או הדרמטית היא אחת מהן ז'אנרים ספרותיים של העת העתיקה, כפי שתואר על ידי הפילוסוף היווני אריסטו, המבשר של מה שאנו מכירים היום בתורדרמטורגיה אוֹתיאטרון.
המונח מגיע למעשה מיווניתדְרָמָה אשר מתורגם ל"מעשה", וזה הגיוני מאוד שכן בדרמה הפעולה הספרותית והפיקטיבית מבוימת באמצעות דיאלוגים ופעולות בא מזג אוויר נוכח ללא הגבלת זמן.
באופן מסורתי מבחינים בין דרמה לבין תיאטרון, ובכל זאת. הראשון יהיה קבוצת האלמנטים הלשוניים, כתובים או לא, המרכיבים את דמויות, הדיאלוגים (או מונולוגים, סולילוגים), ההערות של הפעולה וה תיאורים של העולם הבדיוני שבו מתרחשת הפעולה, וזהו ז'אנר ספרותי.
השני, לעומת זאת, יהיה התממשות הז'אנר הזה, המראה המרהיב שלו, המערב את השחקנים, הבמה, הבימוי וכו'.
לדרמה מקורה ב תרבות יוון קלאסית, שבה מילא תפקיד פוליטי ודתי מרכזי, כאשר העלה סיפורים או סצנות של סיפורים מהמסורת המיתולוגית והדתית היוונית, בהם באו לידי ביטוי גם הערכים האזרחיים והפוליטיים שנחשבו נחוצים לשימור.
נערכו ייצוגים באגורה, במרחב הציבורי ובשוק, בליווי כלי נגינה. הם היו מיוצגים בדרך כלל לכבוד האל דיוניסוס, אבל היה לוח שנה שלם של ייצוגים, ובהם תמיד חיפשו להשיג אתקתרזיס: טיהור הרגשות באמצעות סבל על הבמה, מה שהשאיר את הקהל "נקי" מתשוקותיו ואפשר להם להיות טובים יותר אזרחים.
הרבה אמירות טקסטים, שנכתבו על ידי גדולי המלחינים של אז (בעיקר סופוקלס, אייסכילוס ואוריפידס, בטרגדיה; ואריסטופאנס בקומדיה) שרדו עד היום ומהווים חלק מהמורשת הספרותית החשובה ביותר של המערב.
סוגי דרמה
לפי הסיווג המסורתי של אריסטו, הדרמה כוללת שני ז'אנרים עיקריים, שהם:
- הטרגדיה. הז'אנר הגבוה ביותר, לפי אריסטו, ועם ההשפעה הפואטית הגדולה ביותר, כלל בייצוג של גברים טובים מהם, כך שלנפילתם מהחסד יש השפעה קטרגית הרבה יותר על הציבור.
- הקומדיה. בניגוד ל טרגדיה, מייצג גברים הרבה יותר גרוע ממה שהם באמת, כדי ללעוג להם. לפיכך, הוא משמש כז'אנר סאטירי נגד כוח, שכן הוא מאפשר לאזרחים לצחוק על מלכיהם לזמן מה.
עם זאת, כיום הז'אנר הדרמטי מובן בדרכים שונות מאוד והז'אנרים הבאים נוספו לרשימה זו:
- חֵלֶק. היצירה הדרמטית הריאליסטית פר אקסלנס, שניחנה בדמויות מורכבות ושכיחות המתמודדות עם מצבים קיצוניים בחייהן.
- מֵלוֹדרָמָה. פירוש שמו הוא "דרמה מוזיקלית" והוא רודף תגובה רגשית מהציבור באמצעות מצבי קונפליקט. ערכים, לרוב פתטי או דרמטי ביותר באופיו. אופרות סבון, למשל, הן סוג של מלודרמה עכשווית.
- טרגיקומדיה. שילוב של היבטים טרגיים וקומיים בז'אנר לא ריאליסטי, עם אנקדוטות מורכבות בדרך כלל ודמויות פשוטות וארכיטיפיות.
- עבודה דידקטית. צורת עבודה דרמטית המזמינה את הצופה לשקף, באמצעות דמויות פשוטות ואנקדוטות מורכבות, מלאות הרהורים והצעות פילוסופיות או קיומיות.
- מציאות מגוחכת במיוחד. זהו ז'אנר לא טהור שלוקח אלמנטים מכל ז'אנר דרמטי אחר כדי לבנות אנקדוטה סמלית, לעתים קשה לפרש.
יש גם הצעות תיאטרוניות אוונגרדיות או עכשוויות כמו תיאטרון האבסורד או תיאטרון האכזריות, המשתמשות בדרמה ובמרחב התיאטרוני כמנגנוני פעולה פוליטיים, חברתיים או ניסיוניים, ובדרך כלל יש להן תיאורטיקנים גדולים וייחודיים.
דוגמאות לז'אנר הדרמטי
כמה דוגמאות ליצירות דרמטיות ידועות הן:
- הטרויאנים (415 לפני הספירה) מאת אוריפידס
- המלך אדיפוס (בערך 430 לפנה"ס) מאת סופוקלס
- אגממנון (458 לפנה"ס) מאת אייסכילוס
- הצפרדעים (405 לפנה"ס) מאת אריסטופנס
- על הנזק שנגרם מטבק מאת Antón Chejov
- אובו מלך מאת אלפרד ג'רי
- העלייה שאי אפשר לעמוד בפניה של ארתורוUi מאת ברטולד ברכט
- הזמר הקירח מאת יוג'ין יונסקו
- מחכה לגודו מאת סמואל בקט