- מהם משפטים בודדים?
- סוגי משפט בודד
- דוגמאות למשפטים בודדים
- טקסט עם משפטים בודדים
- תפילות בימברס
- להעביר משפט מאחד לשני
אנו מסבירים מהם משפטים חד-איברים, סוגיהם ודוגמאות שונות. כמו כן, מהם משפטי בימברס.
מהם משפטים בודדים?
מנקודת המבט של תחביר משפט, משפט חד ממדי (כלומר, של איבר בודד) הוא משפט שמורכב מביטוי יחיד, כלומר, שלא ניתן לחלק בין נושא י לְבַסֵס. בדרך כלל בו נושא לא ניתן לזהות, או כי הם חסרים לחלוטין פועל.
באופן כללי, סוג זה של תפילות בדרך כלל מורכבים מבנייה מהותית, על ידי א תואר הפועל לבד או מבנה מילולי קצר, מצומד או לא מצומד (מילולים). באופן מסורתי הם היו ידועים כ"ביטויים".
לעולם אין לבלבל ביניהם עם משפטי נושא שבשתיקה (כאלה שבהם הנושא אינו מפורש, אלא מוסק) או פועל נעלם (אלו שבהם הפועל אינו מפורש, אלא מוסק).
משפטים חד-חבריים מכילים בדרך כלל תוכן פשוט, תמציתי ומעט משוכלל, שבו אנו משתמשים מדי יום כתגובה, הערה או ביטוי במצבים שונים.
סוגי משפט בודד
ניתן לסווג משפטים בודדים בהתאם לתוכן שהם מציגים, באופן הבא:
נומינלים, המורכבים רק מביטויים נומינליים, תוארים או אדוורביאליים עם ניבוי (כלומר, מסוגל להעביר מושג או רעיון). לדוגמה: "כניסה", כדי לציין היכן להיכנס למתחם; או "איזה יום נורא!" להתלונן על כמה רע היום היה
לא אישיים, כאלה שיש להם ביטוי פועל, אבל הפועל לא מצומד, כך שאין באמת אדם מילולי. משפטים אלה, בתורם, עשויים להיות מורכבים מ:
- ביטויים אטמוספריים, שבהם הפועל הוא לבד או מלווה באדוב. לדוגמה: "יורד גשם חזק" או "יורד גשם".
- ביטויים זמניים, שבהם נרמז לשעה או לשעה, ומשתמשים בפועל ser / estar. לדוגמה: "השעה 5" או "זה מאוחר".
- ביטויים עם haber או do, כאשר פועל זה משמש כ נִרדָף לצאת". לדוגמה: "יש הרבה תנועה" או "חם".
ווקטיבים, כאשר הם מורכבים מאפלאטיבים, כלומר מונחים למשוך את תשומת הלב של מקבל ההודעה. לדוגמה: "תודה!" אוי אהבה שלי!".
באמצעות קריאת ביניים, הם מורכבים מביטויים וביטויים קבועים, לעתים קרובות אונומטופיה, שתפקידם להביע מצב רגשי. לדוגמה: "אוי, אמא שלי!" או "וואס!"
דוגמאות למשפטים בודדים
הנה כמה דוגמאות למשפטים בודדים:
- "היום הולך לרדת גשם"
- "לדוגמה"
- "איזו שמש!"
- "אהובי?"
- "נהייה מאוחר!"
- "למה אני?"
- "איזו רגל גרועה!"
- "הופ!"
- "אוי לא?"
- "עצור שם!"
- "אֵיך?"
- "היה צורך לפעול מיד".
- "יש מעט אנשים בחוץ".
- "קום, למעלה, קדימה!"
- "זה בוקר."
- "הכל טוב."
טקסט עם משפטים בודדים
ניתן, למרות מגבלותיו, לבנות טקסט תוך שימוש במשפטים בודדים בלבד, ולשמור על משמעות הדברים שנאמרו. הנה דוגמה:
שחר היום יהיה קר. אבל זה לא משנה, לקום. בבית הכל מסודר: אוכל, קפה, מקלחת, בגדים. כפתור, מעלית. כפתור, קומת קרקע. כמה קר. מעיל נורא, אלה המוצעים. נשימה איטית ועמוקה כשיוצאים החוצה. הדלת. אף אחד ברחוב. אף אחד בכלל. צמרמורות. בפינה, תחנת האוטובוס. אף אחד. מה הבעיה? במעלה הרחוב, גם מדבר. לא צליל. הרוח אינה יותר, קפואה, כמו חדר מתים. איזה פחד. לפתע, שתי פיצוץ. ציפורים, עפות, מרחוק. סוף העולם, אולי?
תפילות בימברס
בניגוד למשפטים חד-איברים, שניתן לראות בתוכנם כחלקי או חלקי, משפטים כפולים הם כאלה שיש להם גם נושא וגם פרדיקט, הניתנים לזיהוי ברור (אם כי לפעמים הנושא עשוי להיות סמוי, כלומר, מסקנות).
אלו הם המשפטים ה"מלאים", שניחנו בעבודה מצומדת ותמיד מגיבים לחלוקה דו-מחיצה לשני ביטויים גדולים. לדוגמה: במשפט "אמא שלי הכינה אתמול קציצות גבינה", יש לנו נושא (אמא שלי) ופרדיקט (אתמול הכינו קציצות גבינה).
להעביר משפט מאחד לשני
מכיוון שמשפטים בודדים חסרים את מֵידָע הכרחי כדי להפוך ל-bimembres, אפשר לעבור מהראשון לשני רק על ידי הוספת התוכן החסר.
זה מרמז על יצירת משפט חדש, שבמקרים מסוימים יכול לומר את אותו הדבר: "זה קר" יכול להיות שווה ערך ל"קר לי", אבל במקרים אחרים אי אפשר לשלוף את המידע ההקשרי של ביטויים כמו "וואס! " או "יורד גשם" ולהעניק להם נושא ופרדיקט מקביל.