- מהי רפורמה אגררית?
- מטרות הרפורמה האגררית
- צעדי רפורמת קרקעות
- דוגמאות לרפורמה אגררית
- רפורמה אגררית במקסיקו
אנו מסבירים מהי רפורמה אגררית, ההיסטוריה שלה, מטרותיה ובאילו אמצעים היא כרוכה בדרך כלל. כמו כן, דוגמאות בעולם ובמקסיקו.
מהי רפורמה אגררית?
שמה של הרפורמה האגררית ידוע כמכלול האמצעים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים השואפים למודרניזציה ולשנות את המבנה היצרני של האזור הכפרי, כלומר את המצע החקלאי. מדברים על רפורמות אגרריות, ברבים, שכן אין דרך אחת או אחת להשיג זאת.
באופן כללי, רפורמות אגרריות הוצעו כיום במדינות עצמאיות שהיו בעבר מושבות, כמו ה אומות אמריקה הלטינית. הם מבקשים לתת מענה לצורך בפיזור הבעלות על הקרקע (אחוזה גדולה) ולהשיג מכסות גבוהות יותר של ייצור חקלאי באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות ויצירת יחידות יצרניות מרובות שבהן הייתה אדמה בטלה בעבר.
כבר ב יָמֵי קֶדֶם באופן קלאסי, נרשמו פרויקטי שינוי רבים לגבי החזקה וניצול קרקעות. המדינאי והמשורר האתונאי סולון (בערך 630-560 לפנה"ס), למשל, שינה רבים מהחוקים ששלטו במדינה ניצול משכנתא חקלאית וקרקעות. צעדים אלו היו שנויים במחלוקת באותה תקופה והולידו תקופה קצרה של אנרכיה, שהובילה לעליית הצורר פיסטיסטרטוס (בערך 607-527 לפנה"ס).
עם זאת, הרפורמה האגררית הייתה תפיסה שהשתנתה לאורך זמן, בשאיפה לשונה מטרות שכן התפקיד הכלכלי והחברתי של החזקה בקרקע שונה. לדוגמה, ה המהפכה הצרפתית 1789 נתנה לרפורמה האגררית תפקיד מוביל חדש. במקרה הזה, הרעיון היה לטאטא את מודל פיאודלי בירושה מ ימי הביניים, שחרור הצמיתים מחובותיהם שלא ניתן לשלם וביטול בתי המשפט הפיאודליים.
במובן העכשווי שלה, הרפורמה האגררית מגיעה מהמאה ה-19 והיא מקושרת למאבק של מגזרים פרוגרסיביים או מהפכניים נגד האחוזות הגדולות שירשו מהמבנה האימפריאלי או הקולוניאלי.
זה היה אמצעי נפוץ במשטרים סוציאליסטים המאה ה-20 (כגון ברית המועצות, וייטנאם, סין) וגם המתחרים הקפיטליסטים שלהם, שראו בכך את ההזדמנות לשפר את רמת החיים של האיכרים (ובכך למנוע בדיוק את המהפכה) וגם להגדיל את שיעורי ייצור המזון.
מטרות הרפורמה האגררית
באופן כללי, המטרה הגדולה של כל צורות הרפורמה החקלאית היא תמיד הטרנספורמציה של החקלאות, כלומר, לשנות מהותית את התנאים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שבהם מתבצע הייצור החקלאי. זה כמובן יכול להתורגם לדברים רבים ושונים, תלוי מי מבצע את הרפורמה המדוברת.
לפיכך, משטר סוציאליסטי יכול לראות ברפורמה אגררית את ההזדמנות לקלקטיביזציה של אדמות יצרניות וליישם מודל חקלאי קומוניסטי; בעוד ממשלה דמוקרטית קָפִּיטָלִיסט היא יכולה לראות ברפורמה הזדמנות חשובה למודרניזציה של החקלאות ולהבטיח ייצור מזון שופע יותר, כדי לספק את השוק המקומי.
צעדי רפורמת קרקעות
בדומה ביעדים, הצעדים המשתמעים ברפורמה אגררית יכולים להיות מגוונים מאוד. אבל בדרך כלל הם קשורים לבעלות קרקע ולמודל הייצור, ולכן הם בדרך כלל כרוכים בפעולות כגון:
- להפקיע אדמות סרק ולהציע אותן ליוזמות יצרניות פרטיות המבטיחות ייצור, בין אם מדובר ביצרנים קטנים ובינוניים.
- הפקיע אדמות סרק של בעל יחיד והענקתן ל מַצָב, ליישם יוזמות שונות של ניצול ציבורי או קולקטיביסטי.
- הצג מרשתת י חַשְׁמַל בחקלאות, וכן במכונות למיצוי הייצור ולשיפור רמת החיים של האיכרים.
- הגבל את כמות הקרקע המקסימלית שיכולה להיות לבעל יחיד, כדי למנוע אחוזות גדולות בהווה ובעתיד.
- להעצים את מעמד האיכרים במידת הצורך, לספק אותם שירותים ציבוריים, אוריינות וכו'.
דוגמאות לרפורמה אגררית
כמה דוגמאות לרפורמה אגררית הן הבאות:
- זה נודע כ"החרמה הספרדית" לתהליך ארוך של רפורמה אגררית, שבו הופקעו אדמות סרק שהיו ב"ידיים מתות", כלומר, שהיו רכוש של הכנסייה הקתולית ושל המסדרים הדתיים, ושגם אז היו לה. לא ניתן היה להתנכר. אדמות אלו הועמדו אז למכירה פומבית על ידי המדינה. זה התחיל ב-1798, עם מה שנקרא "החרמה של Godoy" ונמשך עד 1924 בערך.
- הקולקטיביזציה של אדמות ברית המועצות על ידי משטרו של יוסף סטאלין (1878-1953) היא כנראה הדוגמה הדרמטית ביותר לרפורמה חקלאית הידועה, שכן השלכותיה היו קשות על האוכלוסייה. זה נבע מהמודל הבירוקרטי והסמכותני שבאמצעותו התנהל הכל בממשלתו, שכפה על כמעט מיליון בעלים חקלאיים (מה שנקרא קולאקים) לנטוש את אדמותיהם, ולהטיל בתמורה מודל ניצול מאוד לא יעיל ומשוטר שהוביל ישירות לרעב הגדול של 1932.
- ממשלתו הסוציאליסטית של סלבדור אלנדה (1908-1973) בצ'ילה בשנת 1970 העניקה מעמד של חוק לרפורמה בבעלות צ'ילה על קרקעות שהתנהלה מאז 1962, בתגובה ל- מַשׁבֵּר וחוסר יעילות חקלאית גדולה של האומה הדרום אמריקאית. לקראת סוף ממשלתו הופקעו כ-6 מיליון דונם ברחבי הארץ, ונקבע שלא אֶזרָח הוא יכול להחזיק יותר מ-80 דונם של השקיה בסיסית.
רפורמה אגררית במקסיקו
חלוקת הקרקעות במקסיקו החלה עם המהפכה והגיעה לשיאה עם קרדנס.רפורמה אגררית הייתה אחת מפעולות המפתח של ה מהפכה מקסיקנית בטרנספורמציה של המדינה הפוסט-קולוניאלית. יזם עם אישור החוקה הפוליטית של מדינות מקסיקו, הוא התבסס על הבסיס המשפטי שה- שֶׁטַח כל זה היה שליטה על האומה ושהאחרון הוא זה שהעניק רכוש ליחידים, כך שיחס זה תמיד יכול להשתנות.
לשם כך הוקמה המזכירות לרפורמה אגררית, התלויה ב כוח ביצוע הממשל הפדרלי, שהיה צריך להבטיח כינון תנאי עבודה צודקים לאיכרים ושהעניק לנשיא את התואר "סמכות אגררית עליונה".
המנגנון העיקרי שהומצא באותה תקופה היה ה-ejido, סוג חדש של תיחום קרקעות, שהקים חלקי שטח בלתי ניתנים להפרדה ובבעלות קולקטיבית, המיועדים לייצור בעיקר של האיכרים הילידים.
רפורמה אגררית זו התגלתה כמנגנון לשים קץ לפרקטיקות הפוגעניות של ניצול אוכלוסייה כפרית שהיו נהוגים במקסיקו מאז סוף המושבה, וזה היה אחד האמצעים המפורסמים של ממשלתו המהפכנית של אבלרדו ל. רודריגז (1889-1967).
עם זאת, חלוקת הקרקעות במקסיקו הגיעה לשיאה מאוחר יותר, במהלך המנדט של לזארו קרדנס דל ריו (1895-1970), שחילק יותר מ-18 מיליון דונם בין 51,400 איכרים.