שׁוֹלֵחַ

אנו מסבירים מהו שולח ההודעה, מקור המונח ואיזה משמעויות נוספות עשויות להיות לו. כמו כן, מערכת היחסים שלך עם הנמען.

השולח הוא נקודת ההתחלה של הדיוור או ההודעה.

מה השולח?

המילה שולח מציינת, בדואר ובשפה הספרדית תקשורת, אל ה אדם ששולח חבילה או מנפיק א הוֹדָעָה, כלומר למנפיק או ליזם. זו נחשבת לנקודת ההתחלה של משלוח הדואר או ההודעה, והיא בדיוק למקום שבו יש להחזיר אותה למקרה שהמקבל לא יכול לקבל אותה או שהכתובת לא נכונה.

זהו, למעשה, המובן המילולי של המילה, שכן ה פועל שלח מגיע מלטינית מסירכלומר "לשלוח דבר למקום שממנו בא" או "שחרור מהתחייבות", מורכב מהקולות מִחָדָשׁ ("שוב ו מִצנֶפֶת ("לִשְׁלוֹחַ"). לפיכך, מי ששולח (לשולח) הודעה הוא היחיד שיכול לשחרר את השליח מחובת מסירתה, ולכן יש להחזיר את האתר אליו יש להחזיר כל משלוח שלא מגיע לנמען.

מצד שני, לפועל רמיט יכול להיות גם תחושה של "להקל" או "לשחרר", שניתן למצוא באחרים הקשרים ודיסציפלינות של ידע אנושי, כמו במקרה של הרפואה: אומרים שהתסמינים של מחלה נפטרים, כשהם מוקלים או נוטים להיעלם, או מחלה נפסקת כשהיא "משחררת" את החולה מתחלואיו. לדוגמה: "אם החום לא יורד עם התרופה הזו, פנה לעזרה מקצועית".

מתחרט ונועד

בעולם הדואר והתקשורת מבחינים בין השולח (השולח) לנמען (המקבל) כדי לזהות את המעורבים במשלוח דואר. לפיכך, שולח יכול לשלוח לנמען אחד או יותר, ותמיד ניתן להחליף תפקידים אלו במקרה שיש סוג של תגובה.

הדבר הרגיל הוא שהשם ופרטי הדואר (כתובת, לפעמים טלפון) של השולח מופיעים תמיד על המעטפה או החבילה שנשלחה, הממוקמים בצד הנגדי לאלו של המקבל או הנמען. כלומר, עליהם לעבור בפינה השמאלית העליונה של הסגירה או בחלק האחורי של המעטפה או המעטפה, בעוד שהמידע של הנמען צריך לעבור לקדמת המעטפה, במקום הנראות רב יותר.

!-- GDPR -->