- מה זה אי שפיות?
- טירוף לאורך ההיסטוריה
- טירוף בחברה
- תסמיני אי שפיות
- סטיגמה של אי שפיות
- משפחה וטירוף
- הדמיית אי שפיות
אנו מסבירים מהו טירוף וכיצד התפתחה הפתולוגיה הזו לאורך ההיסטוריה. טירוף בחברה ותסמיניה.
מה זה אי שפיות?
אי שפיות מורכבת מפתולוגיה או הפרעה של היכולות הנפשיות. זה גם מוגדר כ"שלילת שיקול דעת או שימוש בהיגיון".
עד סוף המאה ה-19 הבינו שטירוף הוא הכל התנהגויות שחרגו מהצפוי חברתית, כלומר לא עמדו בנורמות שנקבעו, אלא כל זאת על סמך או בגלל חוסר איזון נפשי, כמו אפילפסיה או כל "מחלה" אחרת שגרמה לאדם לגלות התנהגויות מוזרות.
טירוף לאורך ההיסטוריה
לפני שהוא קשור לנפש האדם, זה היה קשור ישירות לאירועים על טבעיים, אפילו אומר שאדם היה דיבוק, מכושף או נגזרות. נאמר גם שמטורפים הגיעו למצב הזה בגלל חטאיהם שלהם. אז במשך זמן מה שדים ועונשים אלוהיים היו קשורים להפרעות נפשיות.
מאוחר יותר, במיוחד מה ימי הביניים, החלו להתווסף מחלות שונות לרשימת ה"שטויות", במאה זו היו מצורעים, אך לאחר המגפה נמשכו מחלות מין.
בתקופה של רֵנֵסַנס הטירוף נתפס כביטוי של רוע ומשוגעים גורשו מהציוויליזציה ב"סטולטיפרה נאוויס" או בספינת המשוגעים.
זה לא עד הוּמָנִיוּת שהטירוף הופך לעניין של התבונה אנושית ומתעוררת תפנית חשובה, מדובר בפקפוק בחזון הרגיל של אנשים, למתוח ביקורת על התפיסה של מְצִיאוּת. ולבסוף, במאה ה-17 נוצר בית החולים המטורף.
טירוף בחברה
- זו התנהגות שמתרחקת ממנה כללים מוכתב חברתית.
- ה"משוגעים" נוטים לסבול מבידוד חברתי, מכיוון שהם אינם נוטים להשתלב היטב על ידי אזרחים פשוטים, אם כי במקרים מסוימים חברות אנשים הסובלים מסוגים שונים של פתולוגיות נפשיות נכללו בצורה טובה יותר.
- אינטגרציה מקושרת להזדמנויות שמציעות מַצָב או גופים לא ממשלתיים.
תסמיני אי שפיות
אי שפיות היא לא מחלה בפני עצמה, אלא דרך לקבץ אנשים בצורה גנרית. אנשים שיש להם הפרעות נפשיות. לכן, ביסוס סימפטומים של טירוף קשה, אך ניתן למנות מאפיינים מסוימים כגון:
- התנהגות מלבד מה שמצופה בחברה, המאופיינת בהיותה לא יציבה.
- אובדן שליטה ברגשות, חוסר עכבות.
- מעשים מוזרים, אבסורדיים וחסרי תועלת שמבוצעים על ידי האדם המאמין שזה טבעי, "נורמלי".
סטיגמה של אי שפיות
במשך מאות שנים הסוף של הפסיכוטיים היה כליאה, שמירה עליהם מבודדים והרחק מהציוויליזציה הייתה ההחלטה ה"הגיונית" ביותר באותה תקופה, שכן כך אזרחים הם לא הפריעו להם.
בתקופה שלאחר המלחמה זה השתנה. הם החלו לקבל חזון אנושי ו"דמוקרטי" יותר בנושא זה, כלומר, הבינו שבזמן האחרון הם פעלו באכזריות, לכן ישנה גישה חדשה כלפי אנשים אלו שעדיין לא נוצרו בתוך מיעוטים כשהם נמצאים. .
בהווה וב תרבויות מערביים מחפשים אינטגרציה. עם זאת, עדיין יש בזה פגם גדול וזה מידע שגוי.
במדינות כמו ספרד, מבוצעים קמפיינים כדי להסביר שאדם הסובל מסכיזופרניה יכול לגשת לעבודות כמו כל אחד אחר ולשאת חַיִים נפוץ כמו כולם, כל עוד זה בטיפול, משהו שמשפר את ההכללה.
משפחה וטירוף
ה משפחות הם חלק מהותי של כל אדם, במיוחד כאשר יש לו תלות מסוימת, כמו פסיכוטיים.
כל משפחה התלויה באדם עם הפרעות פסיכיאטריות לא רק דורשת את עזרת ה מֶמְשָׁלָה או המדינה, כמו זו הכלכלית, אבל צריך גם משאבים כמו שירותי בריאות אנשי מקצוע ביעילות, כאשר זמן הקשב הוא אופטימלי, עם ביקורי בית במידת הצורך, בין היתר.
נכון לעכשיו, משפחות, ברוב המדינות, חשות תמיכה מועטה וכאשר למטופלים אין תמיכה משפחתית, הם בדרך כלל נופלים בחזרה על מה שהמדינה מספקת, שלרוב אינו סיוע מינימלי מקובל.
הדמיית אי שפיות
בחברה ישנן תופעות המשמשות כהגנה או מעין "הסתגלות", בתוכם טמונים שקרים, נשקול בתוך אלה את הדמיית, הדמיית היתר והסתרת הטירוף.
- סימולציה. זה מורכב מהעמדת פנים למשוגעים, או כדי להגיד את מה שאתה חושב או להצדיק התנהגויות.
- גירוי יתר הכוונה של המנוכר לעבור כמשוגע, זה מה שקורה עם פושעים שמחפשים דרך זו להיפטר מהרשעות או סטיגמות חברתיות הקשורות לפשע.
- דיסימולציה. זה מורכב מאנשים שמנסים להסוות את שלהם בעיות מדיומים, מאחר שהם חושדים שיש להם בעיות פסיכיאטריות ואינם רוצים להתאשפז, מטופלים או מוכרים כך בחברה.