- מהן מדיה אודיו-ויזואלית?
- היסטוריה של מדיה אורקולית
- מאפיינים של מדיה אורקולית
- סיווג מדיה אורקולית
- בשביל מה יש מדיה אורקולית?
אנו מסבירים מהי מדיה אורקולית, ההיסטוריה והמאפיינים שלה. כמו כן, איך הם מסווגים ולמה הם מיועדים.
מהן מדיה אודיו-ויזואלית?
המדיה האורקולית (או פשוט מדיה אודיו-ויזואלית) הם אותם מנגנוני תקשורת המונים המעבירים את המסרים שלהם בערוצים הכוללים לא רק את חוש הראייה, כמו במדיה המודפסת המסורתית, אלא גם את זה של השמיעה.
במילים אחרות, מדיה אודיו-ויזואלית משתמשת בטכנולוגיה מולטימדיה, המשלב את סגולותיו החזותיות של הדגם המודפס עם המיידיות של רדיו דיבור, ובכך משיג פורמט מורכב יותר המחקה את הנוכחות האמיתית בסדר האירועים המשודרים. זהו המקרה של טֵלֶוִיזִיָה, ה אולם קולנוע ולאחרונה את מרשתת.
סוג זה של אמצעי תקשורת מבוסס על שידור משותף של תמונות ו נשמע ניסוח, כלומר, בו זמנית ומסונכרן, כדי להשיג אפקט רב עוצמה של מְצִיאוּת מעולם לא נראתה בעבר בהיסטוריה של ה תִקשׁוֹרֶת בן אנוש.
עבודת ההרכבה הזו בין שני הרגיסטרים (הוויזואלית והשמיעית), שיכולה להצביע על טבעיות מציאותית, כמו במהדורות חדשות בטלוויזיה, או לרדוף אחרי אפקטים מיוחדים כמו בקולנוע בדיוני, נקראת "מונטאז'".
התקשורת האודיו-ויזואלית חוללה מהפכה חברה אנושית בהופעתו ההדרגתית במהלך המאה העשרים, ומהווים כיום את המקור העיקרי למידע המועבר מדי יום או הכלול במדיה דיגיטלית כמו תקליטורי DVD או אתרי אינטרנט.
היסטוריה של מדיה אורקולית
השילוב של אודיו וקול במדיום תקשורת המונים התרחש לראשונה בפיתוח השיחות, בסביבות 1920. התקדמות זו ייצגה חידוש של שיטות הצילום ועצם התפיסה של קולנוע ואחר כך טלוויזיה, כבר זה סיפק הרבה ניסיון עשיר יותר בחיים האמיתיים להופעות שלהם, שעד אז נראו תיאטרליות יותר.
הגעתו, אם כן, של החדש טכנולוגיות מידע ובמיוחד האינטרנט ופורמטי הווידאו הדיגיטליים השונים, הביאו לשינוי מהדהד עוד יותר, שבו ניתן היה לתמרן ולהתערב באלמנטים אלה הדומים לחיים האמיתיים כדי ליצור אפקטים ויזואליים ושמיעתיים מפתיעים, כמו אלו שהיום אנו נהנים מהם בסיפורת בית קולנוע.
בנוסף, הפופולריות של רשתות וירטואליות אפשרה תפוצה מסיבית של תוכן אורקולי, עד כדי כך שכל שם משתמש באמצעות טלפון סלולרי המצויד במצלמה, תוכלו להקליט אירועים אודיו-ויזואלית ולשתף אותם עם הציבור, או אפילו לתקשר עם קרובי משפחה רחוקים בזמן אמת, תוך יכולת לראות ולשמוע אותם למרחקים עצומים.
מאפיינים של מדיה אורקולית
כפי ששמה מעיד, מדיה אודיו-ויזואלית היא כזו המשלבת הן היבטים חזותיים (סטילס או תמונות נעות) והן קול. הם מבוססים על דו-קיום מסונכרן של גירויים אלה, בין אם הם מנסים לחקות את המציאות או להציע חדש, בדיוני.
במובן זה, מדיה אודיו-ויזואלית היא בדרך כלל מיידית, מאסיבית, ובו זמנית ארעית (שכן ייצוגם מסתיים בזמן) ועמידה (שכן ניתן לאחסן ולשחזר אותם שוב ושוב מההתחלה).
סיווג מדיה אורקולית
ישנן צורות שונות של מדיום אורקולי, ונוכל ללמוד אותן בנפרד:
- מָסוֹרתִי מקרים כמו הלוח, השקופיות או המקרנים העיליים המסורתיים, אינם אודיו-ויזואליים כהלכה (אלא ויזואליים), אך הם מהווים את הנבט של מה שיבוא אחר כך, שכן במקרים שלהם המדיום החזותי היה מלווה של הסבר בעל-פה על ידי של המורה או הדובר, על מנת לנצל את שני הפורמטים.
- מַסִיבִי. מההמונית של התמונה וה נשמע, קולנוע וטלוויזיה הפכו למדיה אודיו-ויזואלית רבת עוצמה כדי להגיע ל אוּכְלוֹסִיָה במהירות ובמיידי, וזו הסיבה שאמצעי התקשורת מסוג זה, במיוחד תחנות הטלוויזיה, קיבלו חשיבות מכרעת בקונצרט של חברות, שהגיעו לכינוי חלק מ"האחוזה הרביעית" או מעצמת התקשורת.
- אינטראקטיבי מאז הופעת האינטרנט, המדיה האודיו-ויזואלית לא הייתה רק מאסיבית ומהירה, אלא גם אפשרה לצופה לא לשחק תפקיד פסיבי כזה, אלא לבחור, להתערב ולתתמָשׁוֹב, או אפילו שידור מידע, כמו בוועידות וידאו או שיחות וידאו.
בשביל מה יש מדיה אורקולית?
התקשורת האורקולית ממלאת תפקיד מרכזי בהסברת ההמונים בחברה העכשווית, ומאפשרת להם לצפות במציאות כמעט כאילו היו שם, בכל פינה אחרת בעולם.
כמו כן, הוא מאפשר לנו לחלום על מציאויות אפשריות באמצעות קולנוע בדיוני ולחיות את עולמות השקרים האלה כאילו הם קיימים באמת, באמצעות ניהול סאונד ו נוף.
לכך יש להוסיף את היתרון העצום שטלקומוניקציה אודיו-ויזואלית מייצגת, תוך התגברות על מרחקים עצומים כדי לאפשר לשני אנשים או יותר לראות ולשמוע זה את זה. מזג אוויר אמיתי: מהפכת תקשורת עולמית אמיתית.