אנו מסבירים מהי נוסטלגיה, מקור המונח ודרכי הבנתו השונות. כמו כן, הקשר שלה עם מלנכוליה.
מהי נוסטלגיה?
נוסטלגיה היא תחושת געגוע לאירועים או מצבים בעבר, בדרך כלל כאלה שהם נעימים, חשובים או בלתי נשכחים. זו, מלכתחילה, תחושה שקשה להגדיר אותה, קרובה לעצב שדברי העבר אינם חוזרים, ויחד עם זאת לשמחה שההיזכרות מביאה.
למעשה, לפי המילון של האקדמיה המלכותית הספרדית, נוסטלגיה תהיה "הכאב של היעדרות מהמולדת או מקרובים או חברים", או "עצב המלנכולי שנגרם על ידי זיכרון של אושר אבוד". לכן לא קל לדעת אם זו תחושה נעימה או כואבת.
המילה נוסטלגיה באה מהמילים היווניות נוסטוס ("החזרה") ו משהו ("כאב"), אז אפשר להגדיר אותו ככאב מול השיבה הבלתי אפשרית, או ככמיהה לחזור (לעבר, למולדת וכו').
הוא החל לשמש בסוף המאה ה-17, כאשר הצעיר השוויצרי יוהנס הופר (1669-1752) הציע אותו כחלק מעבודתו. תזה רופא משנת 1688 באוניברסיטת באזל, המתאר את המקרים של משרת וסטודנט שנראו גוססים, ללא סיבה נראית לעין, אך נרפאו ברגע שחזרו הביתה. הופר הצעיר הטביל אותם כמקרים של heimווה, שבגרמנית יתרגם "כאב בבית".
רבים תיארו אותה כמחלה או כמחלה, וביקשו לרפא אותה בדרכים שונות. להיפך, כיום ישנן פרשנויות פסיכואנליטיות הרואות בו ניסיון של הנפש לתת משמעות ולכן התעלות לחיים עצמם.
לפי נקודת מבט זו, נוסטלגיה יכולה להיות גם מחסן של רגשות חיוביים שיתנו לנו דחיפה להתמודד עם אי הוודאות של העתיד ברוח טובה יותר.
למרות שהמונח הוא חדש יחסית, לתחושת הנוסטלגיה יש היסטוריה ארוכה ועתיקה, כפי שמעידים האפוסים וה קריינות של העת העתיקה, כגון אודיסאה של הומרוס (המאה ה-8 לפני הספירה), למשל.
נוסטלגיה ומלנכוליה
נוסטלגיה ומלנכוליה יכולות לשמש לעתים קרובות כמילים נִרדָף, שכן שניהם נוטים להיות קשורים לתחושה עצובה, מהורהרת או רפלקטיבית.
עם זאת, המלנכוליה נחשבת למצב ביטול (חוסר חשק), רוגע, עצב וחוסר עניין, מה שמוביל לא פעם את הנושא לאיבוד בזיכרון או בפנטזיה. אז הם אפילו לא דומים.
מלנכוליה בעבר הייתה ידועה גם כהרעלת עופרת. הסופר הצרפתי ויקטור הוגו (1802-1885) הגדיר זאת כ"השמחה בלהיות עצוב". היא נחשבה באופן מסורתי כמחלה של משוררים, הקשורה למעשה היצירתי מתחילת הימים רוֹמַנטִיקָה ומה שנקרא "משוררים מקוללים".
עם זאת, למלנכוליה יש גם קורלציה קלינית, כלומר, היא גם צורה מאופיינת של מחלה: דִכָּאוֹן מלנכולי, השופע אזורים של עונות קרות ממושכות (יש כאלה שמשייכים את זה להיעדר אוֹר שֶׁמֶשׁ) וכי ייתכן שתזדקק לתרופות.
כך, כולנו נוטים בדרך זו או אחרת לנוסטלגיה, אך לא כולנו סובלים ממלנכוליה. פחות עדיין סובלים מדיכאון מלנכולי, המסוגל להפוך למציאות צרה מ בְּרִיאוּת, יותר ממצב נפשי יצירתי, אם כי עצוב.