אנו מסבירים מהי הצעה, משמעותה בפילוסופיה, לוגיקה ומתמטיקה. כמו כן, הצעות פשוטות ומורכבות.
מהי הצעה?
הצעה, במונחים כלליים, היא משהו שמוצע. כלומר, זהו ביטוי שווה ערך של א משפט פשוט אסרטיבי, א תְפִלָה שבו מאשרים שמשהו קיים, שמשהו קיים או שיש לו מאפיין מסוים. לכן, ניתן לשפוט אותו כנכון (אם הוא מתיישב עם המציאות) או כוזב (אם הוא לא מתאים).
זהו מונח בשימוש נרחב בהקשרים שונים של ידע, כגון דיסציפלינות פורמליות מסוימות (הִגָיוֹן, מתמטיקה) גל בַּלשָׁנוּת וה פִילוֹסוֹפִיָה. הרעיון הוא שאם לוקחים הצעות שונות בתור תקדימים, אפשר לקבל ודאות מסקנות, ויתרה מכך, ניתן ללמוד בקפידה את ההליך שבאמצעותו השגנו אותם.
בכל מקרה, יש להבין הצעה כשרשרת של סימנים השייכים לאותה שפה, בין אם הם צלילים או תווים (בשפה טבעית) ובין אם הם סימנים וייצוגים (בשפה פורמלית).
ואילו בלשון הדיבור הצעה מובנת כהצעה: הזמנה שאנו מגישים לאחר או לאחרים וניתן לקבלה או לדחותה.
לבסוף, אסור לנו לבלבל בין הצעה למילה יחס. האחרון הוא רק קטגוריה דקדוקית, כלומר סוג של מילים, שיש להם משמעות דקדוקית ברורה פחות או יותר, ואשר משמשים לביסוס יחסים בין דברים. דוגמאות למילות יחס הן: de, para, contra, entre, por, sobre, bajo, en וכו'.
הצעה בפילוסופיה
בתחום הדיון הפילוסופי דובר על הצעה להתייחס למעשה נפשי שבאמצעותו בא לידי ביטוי שיפוט לגבי המציאות בשפה ספציפית, המאפשר לבסס קשר כלשהו בין נושא וכן א לְבַסֵס נחוש בדעתו.
במובן זה, אין לבלבל בין ההצעה לבין המשפט שבו היא באה לידי ביטוי, שכן אותו פסק דין יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות משפטים שונים, כמו ב:
- אנה היא אישה.
- אנה היא לא גבר.
הצעה בלוגיקה
ההיגיון בוחן את היחסים בין הצעות ומנגנוני החשיבה המאפשרים לנו להגיע אחת מהשנייה. כשלעצמן, הצעות שונות מפסקי דין, שכן הראשונים מציעים משהו על המציאות והאחרונים מאשרים או מכחישים משהו ממנה. כלומר, הצעות הן תוצר לוגי של שיפוטים.
ההיגיון הפורמלי מייצג הצעות באמצעות אותיות האלפבית, על מנת ללמוד את הקשרים הלוגיים ביניהן המופשטים מהתוכן הסמנטי שלהן: "אם ע לאחר מכן מה”.
מתוך קשר זה, ניתן לקבוע באילו מקרים התוכן המובע הוא נכון, ובאילו מקרים הוא שקר, באמצעות מה שנקרא "טבלאות האמת", אשר מקצות ערכי אמת (V) או שקר (F) למערכת היחסים המבוססת, כדי ללמוד את התוצאות האפשריות שלו.
הצהרות פשוטות ומורכבות
ההיגיון מסווג הצעות לשני סוגים: פשוטות ומורכבות, בהתאם למבנה שלהן.
- הצעות פשוטות. הם אלה המורכבים מסובייקט ומפרדיקט הקשורים ישירות, ללא גורמים של שלילה (לא), צירוף (ו), ניתוק (או) או השלכה (אם ... אז). במונחי משפטים, הם מתאימים למשפטים פשוטים ללא כפיפים. לדוגמה: "הכלב שחור".
- הצעות מורכבות. הם כאלה מסוג מורכב, המשלבים אלמנטים נוספים באמצעות גורמי שלילה, צירוף, ניתוק או השלכה, ואשר במונחי משפטים מורכבים ממשפטים עם כָּפוּף ורכיבים נוספים. לדוגמה: "אם הכלב שחור, הכלב לא כחול ולא אדום".
הצעה במתמטיקה
מכיוון שמתמטיקה היא שפה צורנית קרובה מאוד ללוגיקה, הגישה שלה להצעות אינה שונה מדי, למעט העובדה שהיא משתמשת במספרים, משתנים וסימנים מתמטיים כדי לבטא את היחס והקשרים בין מונחים של טענה. או של אחד עם אחרים. . לפיכך, הצעות מתמטיות גם מאשרות או מכחישות משהו, ומבססות קשר שניתן לשפוט כנכון או שקרי.
לדוגמה, הביטוי 4 + 5 = 7 מאשר קשר פורמלי בין הכמויות הללו, שבמקרה זה יכול להיחשב כשקרי, מכיוון שהרזולוציה שלו מעידה על כך ש-4 + 5 = 9. עם זאת, למרות היותו שקרי, ניתן לקבוע , כלומר, ניתן להציע זאת.
ניתן להפוך הצעות מתמטיות למורכבות יותר על ידי שילוב משתנים, כמו משוואות, המבטאות יחסי אפשרות ושונות. לדוגמה, בביטוי x = 3y + z המשמעויות של נכון או לא נכון יהיו תלויות בערכים שנקצה למשתנים, אם כי הפרופורציה שלהם ומשמעותם יישארו זהות ויהי מה.