הדבקות

א הַדבָּקָה מתאר את התפתחותם של איברים שונים. זה מופעל בדרך כלל על ידי פציעות וניתוחים גדולים. התוצאות של הידבקויות יכולות להיות לא מזיקות וגם מסכנות חיים (חסימת מעיים).

מהן הידבקויות?

הדבקות או במונחים רפואיים הדבקות לעיתים קרובות מופיעים לאחר ניתוח בטן גדול. הדבקה מייצגת את התפתחותם של איברים שונים, כתוצאה מריפוי פצעים יכולים להיווצר הידבקויות אשר אם הפצע קיים מזה זמן רב הופכות להידבקות עקב היווצרות שכבה של רקמת חיבור. לעתים קרובות נוצר גדיל של צלקת בין האיברים התמזגו, הידוע גם ככלה.

כלי הדם וקשרי העצבים ממשיכים להתפתח בתוך חוט רקמת החיבור הזה. באופן מכונה, מכונה "בטן הדבקה". המונח סינכיה משמש גם כמונח רפואי. בדרך כלל הצפק מעורב בהדבקה. הצפק מורכב מרקמת חיבור, שיכולה ליצור הידבקויות עם איברים פנימיים אחרים אם נפגע. הדבקה יכולה להתרחש גם באנדומטריוזיס. אם הסרט הדבק נמשך יותר מחמישה ימים, נוצרים תאי רקמת חיבור חדשים המחברים בין רקמת החיבור של האיברים השונים זה לזה.

גורם שורש

ברוב המקרים, גורם ההידבקויות הוא התערבות כירורגית בחלל הבטן, הפוגעת בצפק. אך דלקת הצפק יכולה גם להוביל להידבקויות. בנוסף, אנדומטריוזיס לפעמים משחק תפקיד בהתפתחות הידבקויות אצל נשים. אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שפירה אך כואבת המאופיינת בנוכחות רקמת רחם מחוץ לחלל הרחם באיברים זרים.

אם למשל הצפק נפגע, נוצרת שכבה של פיברין לכיסוי הפצע. פיברין הוא ציפוי דביק שנאמר כי הוא מאיץ את תהליך הריפוי. עם זאת, האיברים בתוך חלל הבטן קרובים זה לזה מאוד ולעיתים קרובות מופרדים זה מזה על ידי סרט נוזלים על פני פער צר. עם זאת, דבק אז יכול להתרחש באזורים פגומים. ציפוי הפיברין מתפרק בדרך כלל שוב בתוך חמישה ימים לאחר שהפצע החל להחלים. האיברים השכנים נפרדים שוב.

עם זאת, אם מתעכבת פירוק הפיברין, נוצרים תאי רקמת חיבור חדשים המחברים בין הצפק לרקמת החיבור של האיבר השני. מתפתחת גידול. הדבקים יכולים להתפתח בכל מקום בבטן לאחר ניתוח. אם נוזל הפצע מועבר, יתכן אף כי הידבקות מתרחשת בנקודה בחלל הבטן המרוחק מהניתוח.

תסמינים, מחלות וסימנים

הדבקים בדרך כלל אינם מזיקים ואינם גורמים לתסמינים. עם זאת, במקרים בודדים, יש להם השלכות חמורות.עם זאת, לעיתים קרובות מתרחשים כאבי אגן כרוניים, אשר נגרמים על ידי הניידות המופחתת של האיברים המושפעים מההידבקויות.

חיבורי עצבים נוצרים בתוך ההידבקויות הגורמות לכאבים כאשר הם לחוצים. הכאב משפיע לרוב על איכות חייו של המטופל. עם זאת, השלכות גרועות יותר נובעות מההשפעות המאוחרות.

במקרה של הידבקויות באזור השחלה או החצוצרה, למשל, יכול להופיע פוריות מכיוון שהובלת הביצית כבר אינה מיטבית. עם זאת, תוצאה גרועה בהרבה עלולה לנבוע מהדבקה במעי. בנוסף לכאבי בטן כרוניים, צואה לא סדירה ומצב רוח גס, התפתחות של חסימת מעיים אפשרית אף היא.

אבחון ומסלול של מחלה

אבחון ההידבקויות לעיתים קרובות קשה מכיוון שהסימפטומים בדרך כלל אינם ספציפיים. בבדיקות רנטגן או אולטראסאונד לרוב לא נמצאות הידבקויות כלל. עם זאת, אם יש חשד להדבקה, שיטות הדמיה כגון אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה או טומוגרפיה ספנית גרעינית מיוחדת בבטן יכולים לספק מידע אודותיו. אבל גם טכניקות אלה אינן ספציפיות מספיק. רק לפרוסקופיה בטכניקת חור המפתח יכולה להדגים בבירור הידבקות.

סיבוכים

ברוב המקרים ההידבקויות אינן גורמות לאי נוחות או סיבוכים. הם מופיעים בתדירות גבוהה והם מהווים סימפטום שכיח לאחר ניתוח, אולם הידבקויות עלולות להוביל לכאבים עזים בבטן המטופל.

כאב זה גם מביא להפחתה משמעותית בניידות ומשפיע בצורה שלילית מאוד על איכות חייו של המטופל. יתרה מזאת, הנפגעים עשויים לסבול משיתוק או מהפרעות רגישות אחרות, מכיוון שההידבקויות יכולות לצבוט עצבים או אפילו לפגוע בהן לחלוטין. אצל נשים, הידבקויות יכולות גם להוביל לפוריות אם יש להן השפעה שלילית על הובלת ביציות.

הנפגעים סובלים גם מתסמינים באזור המעי, שבמקרה הגרוע ביותר יכולים להוביל לחסימת מעיים. כמו כן מתרחשים גז ומערכת גזים, הממשיכים להקשות על חיי היומיום הרבה יותר קשה עבור האדם שנפגע. ככלל, ניתן לטפל בהידבקויות בהתערבויות כירורגיות.

עם זאת, ניתן להימנע מהם ישירות במהלך ההליך. אין סיבוכים. אם ההידבקויות מאובחנות בשלב מוקדם, מהלך המחלה יהיה חיובי. גם תוחלת החיים של המטופל אינה מושפעת לרעה.

מתי כדאי לך ללכת לרופא?

יש לבצע היגיינה אישית קבועה כדי למנוע הידבקויות. השליטה על צמיחת הציפורניים בדרך כלל יכולה להתבצע באופן עצמאי או על ידי אחיות. רופא אינו הכרחי לתהליכי הטיהור הגופני. בנוסף, ניתן להשתמש ביישומי טיפוח כף הרגל או ביישומי מניקור בכדי לחסל תסמינים בשלב מוקדם. עזרה רפואית נדרשת אם ישנם ליקויים שלא ניתן עוד לתקן באמצעים משלך. יש לבחון ולטפל בכאב, בניידות מוגבלת או בשינויים במראה העור. אם יש הפרעות במחזור הדם, הילוך לא תקין או חוסר וודאות בתנועה, יש צורך בפעולה.

יש לעקוב אחר היווצרות מוגלה שכן היא עלולה להוביל למחלת אלח דם במקרים חמורים. אם יש מוזרויות בהתפתחות מוגלה, יש צורך ברופא. יש לדון גם בשיבושים בהתמודדות עם חובות יומיומיות, פגם ראייתי או תנוחה לקויה עם רופא. יש להבהיר על ידי רופא כל מחלה כללית מתמשכת, תחושת מחלה או עלייה מתמדת בסימפטומים. יש צורך בבדיקות רפואיות כדי לאבחן ולהבהיר את הגורם. כדי להימנע מנזקים ארוכי טווח או פגיעה מתמדת באיכות החיים, יש לפנות לרופא אם אי הסדירות הגופניות נמשכות מספר שבועות.

טיפול וטיפול

טיפול בהדבקה הוא לרוב קשה. ניתן להפריד שוב את האיברים המתמזגים על ידי פעולה חדשה. אולם לעיתים קרובות מתפתחים הידבקויות חדשות. הכאב הכרוני נעלם באופן זמני רק לאחר הניתוח וחוזר לאחר זמן מה. אם יש רק כלות בודדות, המבצע מבטיח להיות הצלחה. עם זאת, גם זה אינו מובטח.

אם יש כמה הידבקויות, יש לחכות אם התסמינים שוככים ללא ניתוח. הפעולה מתבצעת בדרך כלל בהליך חור חור. כיום קיימות שיטות לשימוש בחסמי הידבקות כביכול במהלך הניתוח. מדובר בשכבות המפרידות מוצקות או נוזליות שמטרתן למנוע את ההדבקה של הבדים השונים. מחסומי הדבקה מוצקים הם קרומים המוחלים על אתר הפצע לאחר הניתוח להפרדת הרקמות במהלך תהליך הריפוי.

לאחר ההחלמה המחסומים הללו מתפרקים שוב לאחר מספר שבועות. בעת שימוש בחסמי הידבקות נוזלים, כל חלל הבטן נשטף לאחר הניתוח כדי להימנע מהדבקות. לאחר מספר ימים, הגוף ספג לחלוטין את הנוזל. עם זאת, גם בשיטות אלה אין כל ערובה להימנעות מהדבקה.

מְנִיעָה

כדי למנוע הידבקויות משתמשים בטכנולוגיות כירורגיות עדינות ויותר שגורמות לכמה שפחות פגמים ברקמות. זו הסיבה שפעולות חור המפתח משמשות בתדירות גבוהה יותר ויותר. לאחר התערבויות כירורגיות נרחבות, ניתן להשתמש כיום במחסומי הדבקה מוצקים או נוזליים באופן מונע. עם זאת, הצלחתן של שיטות אלה טרם הוכחה בבירור על ידי מחקרים רפואיים ולכן היא עדיין לא משמשת בכל רחבי העולם.

טִפּוּל עוֹקֵב

טיפול מעקב אחר הידבקויות - הנגרמות לרוב כתוצאה מתאונות או ניתוחים - אינו שולל את הצורך בטיפול כירורגי אחר. זה תלוי בתלונות ובמגבלות של המטופל הנובעות מההידבקויות. אם אין תסמינים, אין צורך לבצע טיפול מעקב מיוחד ובמקרים רבים ההדבקות מתגלות רק על ידי אבחנה מקרית במהלך טיפולים או בדיקות אחרות.

עם זאת, אם צמיחת יתר גורמת לאי נוחות לאיברים, יש לשחזר את השטחים המוגדלים למצבם הרגיל. במקרה של הידבקויות בבטן, לרוב ניתן לעשות זאת על ידי ניתוח אנדוסקופי בהרדמה כללית. השהות בבית החולים קצרה, אך תלויה במידת ההידבקויות ובמידתן. אין שיטות משלו או תרופות ביתיות להקלת הידבקויות, כאן רק רופא מומחה יכול לעזור למטופל ולטפל בטיפול לאחר הטיפול.

הידבקות העור הנגרמת על ידי כוויות, למשל, היא תכונה מיוחדת.ניתן לרוב לתקן במהירות על ידי ניתוחים קטנים מחוץ לרפואה או לעיתים אף באמצעות טיפול לא פולשני גרידא אצל רופא העור. לאחר מכן לא נדרש טיפול מעקב מיוחד כאן, מכיוון שהסיבה כבר לא קיימת.

אתה יכול לעשות זאת בעצמך

בדרך כלל יש להסיר את הדבקות בניתוח ובכאב לטפל בתרופות. מי שנפגע יכול לעשות כמה דברים בעצמם כדי להפחית את ההידבקויות או לתמוך בטיפול רפואי. ראשית כל, מומלץ לעסות ושימוש במשככי כאבים טבעיים. עיסוי לחץ קבוע יכול לשחרר את הרקמה. בנוסף לעיסויים, דיקור סיני או דיקור יכול להיות גם אופציה. אקופרסורה יכולה להיות שימושית במיוחד לכאבי עצבים. בהתאם למיקום ההידבקויות, יוגה או פיזיותרפיה יכולים לשמש גם כאמצעים תומכים.

אם ההדבקות משפיעות לרעה על בריאות הנפש מכיוון שההערכה העצמית סובלת, מומלץ טיפול בשיחות. שיחות עם חברים או בני משפחה שבעצמם סובלים מהדבקות יעילות לרוב.

בטווח הארוך יש לטפל בניתוחים באמצעות הידבקויות שלא ניתן להסיר באמצעות עיסוי. לאחר הליך כירורגי חלים אמצעים כלליים טיפוסיים, כמו פיקוח על הפצע הניתוחי והגנת הגוף. פעילות ספורטיבית אסורה לרוב, שכן תנועות מהירות ואינטנסיביות יכולות לפתוח את התפרים. אם זה קורה, יש ליידע את הרופא מייד. באופן כללי ניתן לטפל היטב בהדבקות, בתנאי שהמטופל נוקט באמצעים הנכונים.