אנו מסבירים מהו קקאו, מקורו וההיסטוריה של העץ המפורסם הזה. בנוסף, תכונותיו והקשר שלו עם שוקולד.
מה זה קקאו?
קקאו הוא עץ אמריקאי ממוצא האמזונס, הידוע גם בשםעץ קקאו, שכן בקקאו הכוונה בדרך כלל לפרי שהעץ האמור נושא, או אפילו לתוצר של ייבוש ו תְסִיסָה של זרעי הפרי האמור.
זהו עץ ירוק עד, תמיד פורח, הדורש אקלים חם ולח. גודלו בדרך כלל בסביבות 7 מטרים אם הוא מעובד ומעל 20 בשטח טֶבַע.
פרי עץ הקקאו, הנקרא "קלח", הוא פרי יער גדול, סגלגל ובשרני, שצבעו נע בין צהוב לסגול, ואורכו כ-30 ס"מ. בתוך כל תרמיל קקאו יש בין 30 ל-40 זרעים, משובצים בעיסה. הפרי יכול לשקול כ-450 גרם בהבשלה, שמתחיל להתרחש לאחר ארבע או חמש שנים מחיי העץ.
בדרך כלל, יש שני קצירי קקאו בשנה: אחד לקראת סוף עונת הגשמים ותחילת העונה היבשה, ואחר בתחילת העונה הגשומה הבאה. שימו לב שאנו מתייחסים אליו אקלים טרופי ללא עונות. כל קציר לוקח בין חמישה לשישה חודשים.
קקאו הוא טבעי מ אמריקה והוא נפוץ בשטחי קולומביה, ונצואלה, ברזיל, אקוודור, פרו, בוליביה וטרינידד וטובגו, אך גם באזורים החמים של מקסיקו וב יבשת אפריקה, בחוף השנהב, קמרון, ניגריה, טוגו, הרפובליקה של קונגו וגאנה, כמו גם ביערות הגשם באסיה של מלזיה ואינדונזיה.
כיום ידועים שלושה זנים עיקריים של קקאו: קריולו (בעיקר הקריביים ומרכז אמריקה), פורסטרו (אמזוני, אך גדל בעיקר באפריקה) וטריניטריו (היברידית). סביב שלושת השמות הללו מקובצות לפחות עשר משפחות קקאו מודרניות.
היסטוריה ומקור הקקאו
הקקאו ממקור ג'ונגל, כנראה אמזונס. נהוג לחשוב שהמתיישבים המזו-אמריקאים הקדומים, לפני 5000 שנה, היו מוצאים אותו ומעבירים אותו לטריטוריה המקסיקנית של ימינו, שכן עדויות לשימוש הפולחני נמצאו על ידי תרבות האולמקים, לפני 3500 שנה.
למעשה, תיאוריות רבות לגבי מקורו נגזרות משמו, שיכול להגיע מבני המאיהcacaoatl, נגזר מהקלאסית Maya kakaw (א).
למעשה, יש תיעוד רב על הטעם של משקאות מבוססי קקאו של תרבויות המאיה, במיוחד מהאליטה. למעשה, חליטות קקאו נותרו בקברים של מלכי המאיה.
ידוע גם שהאימפריה אצטקי קקאו מוערך ובחלקם תרבויות פרה-קולומביאנית שימשה כמטבע.
האירופים הכירו את הקקאו לאחר כיבושה והתיישבותה של אמריקה, ולראשונה כללו סוכר במשקאות הקקאו כדי להתאים אותם לחיך, לא רגילים למרירות הפרי.
תכונות קקאו
פולי קקאו מכיל כמות עצומה של חומרים מזינים, כגון חֶלְבּוֹן (11.5%), עמילנים (7.5%), טאנינים (6%), מים (5%), מלחים ויסודות קורט (2.6%), חומצות אורגניות (2%), תיאוברומין (1.2%), קפאין (0.2%) ועוד.
יש לו אפקט מגרה מתון (עקב תיאוברומין) ומספק את חומצות האמינו להרכב הסרוטונין (טרוטופן). קקאו יכול להיות רעיל לחתולים ולכלבים.
פולי ועלים של קקאו משמשים ברפואה המסורתית לריפוי מחלות שונות, כגון אסטמה, שלשול, חולשה, טפילות, דלקת ריאות, קוליק, שיעול וכו'.
השמן המופק מזרעו, לעומת זאת, המכונהחמאת קקאו, היא תרופה מקומית נפוצה לטיפול בפצעים, פריחות, שפתיים יבשות או סדוקות, מחלות עור ואפילו מלריה ושיגרון.
יחד עם זאת, צריכת קקאו עלולה לעורר תופעות במערכת העיכול וקשורה לשכיחות של מיגרנות.
קקאו ושוקולד
המוצר הנפוץ ביותר המיוצר עם קקאו הוא שוקולד (מ-Nahuatlxocolätl), הוכן ב א תַעֲרוֹבֶת של סוכר, עיסת קקאו וחמאת קקאו, שאליהם מוסיפים מרכיבים נוספים שיתאימו לקונדיטור (חלב, אגוזים וכו'), שכן הכנה זו מתוקה באופן מסורתי.
שוקולד נצרך כיום במגוון עצום של מצגות: בברים, באבקה, כמשקאות וכו'.
הכנתו בבעלות תרבותית במקומות שונים של אֵירוֹפָּה, אליה הגיע לאחר הקולוניזציה של אמריקה ובה ניצל את מָסוֹרֶת שֶׁל הַמִטבָּח.