אנו מסבירים מהם מחזורים כלכליים, שלבים, סוגים ומדוע הכלכלה היא מחזורית. כמו כן, דוגמאות למשברים כלכליים.
מהם מחזורי עסקים?
זה ידוע כ מחזור מחזור כלכלי או עסקי לשינויים או תנודות המתרחשות ב כַּלְכָּלָה של מדינה, במיוחד בהיבטים של ייצור, תעסוקה, כְּנִיסָה ו הַשׁקָעָה, וזה קובע במידה רבה את השפע או המחסור במשאבים שיש להם אוּכְלוֹסִיָה ברגע היסטורי מסוים.
הכלכלה היא מחזורית. המשמעות היא שהוא לא תמיד מתנהג באותו אופן, אלא מציית למעגל מורכב של התרחבות והתכווצות בזמינות המשאבים.
כך מתעוררים רגעי שפע ורגעי מחסור, המובנים כ שלביםכלומר, כשלבים רגעיים, שמשך הזמן תלוי במספר גורמים חוץ-כלכליים: פּוֹלִיטִיקָה, האקלים, יחסים בינלאומיים וכו', אז זה גם בעצם בלתי מוגדר.
זה לא מונע מגורמים כלכליים לנסות לרכך את הנפילה ולנצל את העלייה, לנסות להפוך את התנודות בין בום לשיא פחות בולטות ולאפשר למעגל הכלכלי להנציח את עצמו לאורך זמן. הבעיה היא שאופי המחזורים הללו, כמו גם האמצעים הדרושים לניהולם, היו עניין של ויכוח בין כלכלנים כמעט מתחילת קָפִּיטָלִיזם.
לפיכך, בית הספר לכלכלה האוסטרי (מה שמכונה "בית הספר של וינה") מבין את מחזורי העסקים כתופעה מלאכותית הנובעת מהתרחבות כלכלית שאינה מגובה בחיסכון אמיתי, כלומר, נגרמת על ידי ניהול שיעורי הריבית, מעוות את הפעילות הכלכלית. לפי תפיסה זו, מחזורים הם תוצר של בועות כלכליות שבהכרח בסופו של דבר מתפוצצות.
מצד שני, דוקטרינת הקיינסיאניזם (שהוצע על ידי ג'ון מיינרד קיינס ב-1936) מבינה את המחזוריות הכלכלית כמשהו הטבוע בקפיטליזם ובלתי נמנע לחלוטין, אך ניתן לניהול וניתן לניהול באמצעות נקיטת צעדים ממלכתיים, כמו הגדלת ההוצאה הציבורית, למשל. .
הראשון מצידו שתיאר את ההתפתחות המחזורית של הכלכלה היה ווסי מיטשל האמריקאי (1874-1948), עבורו זו הייתה תופעה אופיינית לכלכלות המבוססות על הכלכלה. כֶּסֶף ופעילות מסחרית, והמשך הניסיון של עֵסֶק למקסום הרווחים שלך.
שלבי מחזור העסקים
השלבים המרכיבים כל מחזור כלכלי הם תמיד זהים, אבל יש להם משך בלתי ניתן לחישוב, שיכול לנוע בין 6 ל-12 שנים, וזה מקשה הרבה יותר על חיזוי התנועה הבאה במחזור. באופן דומה, יש אי התאמה לגבי אילו אינדיקטורים יש לעקוב כדי לקבוע את ההתחלה והסוף של כל שלב, ואפילו כמה יש ואיך קוראים להם. בכל מקרה, השלבים הם בדרך כלל הבאים:
- הרחבה או התאוששות. השלב העולה של המעגל, שבו ה פעילות כלכלית ויש לו מדדי צמיחה. ה מַשׁבֵּר הוא התגבר ויש עוד ועוד משאבים זמינים.
- בּוּם. רגע השיא של העקומה העולה, בו המשק מגיע לנקודות הגבוהות והשופעות ביותר שלו. יש ניצול מלא של גורמי הייצור והתעסוקה בשפע, אך במקביל הכלכלה מתחילה "להתחמם", עקב ייצור יתר של סחורות שמרווה לאט את השוק.
- שֵׁפֶל או התכווצות. השלב היורד של המעגל, שבו הפעילות הכלכלית מתכווצת או יורדת, וירידות בשיעורי הייצור, צְרִיכָה ותעסוקה. בדרך כלל מדברים על "משבר" כדי להתייחס למיתון פתאומי במיוחד.
- דִכָּאוֹן. רגע של מחסור גדול במשאבים, בו הפעילות הכלכלית בשפל ורמת החיים של האוכלוסייה מתרוששת. יש אבטלה גבוהה, ביקוש צרכני נמוך וירידת מחירים או יציבות.
סוגי מחזור כלכלי
בהתאם למשך הזמן שלהם, כלומר, הזמן שלוקח להשלים את החלפת השלבים שלהם, ניתן לסווג את המחזורים לשלושה:
- מחזורים קצרים או קיצ'ין, שמשך הזמן המשוער הוא בסביבות 40 חודשי פעילות כלכלית.
- מחזורי בינוני או להטוטן, הנמשכים כ-8 שנים וחצי באופן כללי, וכוללים משברים מחזוריים ובומים.
- מחזורים ארוכים או קונדרייב, הנמשכים לפי הערכות בין 50 ל-60 שנה, ומאופיינים בעליות ארוכות וחזקות יותר, משברים קלים ומיתונים קצרים, ולעיתים מובילים לשפל כלכלי כללי.
עם זאת, סיווג זה מוטל בספק רב על ידי חוקרי כלכלה שונים, שכן אין תֵאוֹרִיָה שיכול להסביר את מסגרות הזמן של כל מחזור.
דוגמאות למשבר כלכלי בהיסטוריה
לאורך ההיסטוריה יש בשפע מקרים של משברים כלכליים דרמטיים יותר או פחות, שבהם רמת החיים של האזרחים מתרוששת והייאוש מסמן את הלך הרוח הכללי. כמה דוגמאות חשובות הן:
- המשבר הגרמני של 1923. התקופה שבין המלחמות של המאה ה-20 הייתה קריטית עבור מדינות רבות, אך מעטות חוו את השפל של המטבע שלהן כפי שחוותה גרמניה במהלך מה שנקרא רפובליקת ויימאר. הוא התרחש בין 1921 ל-1923, והתבטא כהיפר-אינפלציה דוהרת ופיחות אינסופי של הדויטשה מארק, המטבע דאז, שהוביל לנטישת הכסף כיחידת חליפין. הסיבות לכך היו קשורות מאוד ל הסכם ורסאי, שבו חתמה גרמניה את כניעתה לאויביה וסיימה את מלחמת העולם הראשונה, התחייבות לסדרה אכזרית של תשלומים ופיצויים שהטביעו את כלכלתה וסללו, באופן פרדוקסלי, את הדרך להופעת פָשִׁיזם ושל ה מלחמת העולם השנייה.
- "השפל הגדול" של 1929. הירידה הזו בפעילות הכלכלית במרבית העולם, שנמשכה יותר מעשור, מקורה בארצות הברית, מדינה שניסתה להקל על הקיפאון הכלכלי שלה באמצעים פנימיים חדשים שהיו להן השלכות הרות אסון. עד מהרה התפשט המשבר למדינות שעמן היו לו הסכמי סחר, כמו מקסיקו או ה- אומות אירופאי, באפקט דומינו הרסני.
- משבר הנפט של 1973. כתוצאה ממלחמת ערב-ישראל (מלחמת יום הכיפורים), המתיחות בין המדינות המייצאות במזרח התיכון נֵפט ובעלות בריתה המערביות של ישראל הגיעו לפסגתן, כשהראשונות החליטו לעצור את היצוא הגולמי שלהן כנקמה. זה הביא איתו את אחד ממשברי האנרגיה הגדולים בהיסטוריה, שהזניק את מחירי הנפט ורושש משמעותית את סחר בינלאומי בכל החזיתות.