• מהם מדעים מדויקים?
• שימושים אחרים במדעים המדויקים
• קריירות מדעיות מדויקות

אנו מסבירים מהם מדעים מדויקים ולאיזה ידע הוא מתייחס. שימושים אחרים בסיווג זה. קריירה של מדעים מדויקים.

מַעֲרֶכֶת ידע שאת התיאוריות והגישות שלו ניתן לאמת עובדתית, באמצעות ה ניסוי או אחרים טכניקות נחשב אמין ואמין.

המונח, עם זאת, נפל משימוש, למרות שהוא עדיין משמש פחות או יותר נִרדָף של ה מתמטיקה, היום הובן ששום ידע מדעי אינו מדויק ובלתי ניתן לשינוי, בלתי ניתן להפרכה או נכון לנצח, אלא שהמדעים מתעדכנים ככל שהזמן מתקדם ושישנם חדשים טכנולוגיות וידע זמין.

מסיבה זו, השם של מדעים מדויקים אינו משמש עוד כדי להתייחס ל"מדעים הקשים" (אלה הניתנים למדידה, חזויים וקפדניים יותר כביכול), למדעים הניסויים או למדעי הניסוי. מדעי הטבעשני המונחים האחרונים מועדפים במקום זאת.

הסיבה לשימוש במונח זה קשורה לאמונה שבה הובנו מדעי הטבע, במיוחד המדע. גוּפָנִי ומתמטיקה, לפני הלימודים המהפכניים של קארל פופר ותומס קון, שלאחריהם כבר אי אפשר לשאוף לדרגה מוחלטת של ודאות בכל תחום מדעי, אלא לכל היותר אמיתות ארעיות.

למרות זאת, יתכן שהמונח הזה עדיין משמש כדי להבחין בין מכללות למסגרות אוניברסיטאות מסוימות.

שימושים אחרים במדעים המדויקים

עם זאת, ניתן להשתמש במונחים של מדעים מדויקים ולא מדויקים מנקודת המבט של ההבחנה בין מדעים י פסאודו-מדעים או דוקטרינות נסתרות. זאת בשל העובדה שלמדעים בכללם יש סדרה של מנגנוני אימות, הפרכה והדגמה המאפשרים להתייחס להנחותיהם לנכונות, אם כי לא באופן מוחלט ונצחי, כפי שאמרנו קודם.

לעומת זאת, פסאודו-מדעים וצורות אחרות של תורת הנסתר חסרים את הכלים ההגיוניים או המתודולוגיים הללו כדי לאמת את הדיוק או הוודאות של ההנחות שלהם, שבדרך כלל מבוססות דווקא על אמונה, פנטזיה או מקומות נפוצים מסוימים של תַרְבּוּת, תמיד בלתי ניתן להדגמה, ולכן, לא מדויק.

אך למרות זאת, המונחים הללו אינם המתאימים ביותר כדי לבסס הבדל, והשימוש בהם מוגבל בדרך כלל בתחום האקדמי, נדחק דווקא לדיבור לא פורמלי.

קריירות מדעיות מדויקות

בקווים כלליים מאוד, דיסציפלינות הלימוד הבאות נופלות בגדר "המדעים המדויקים" כביכול:

• הנדסה, על ענפיה האפשריים השונים.
• מדעי החומר.
• גוּפָנִי.
• מחשוב.
• הנדסה ביו רפואית.
• כִּימִיָה.
• מכשירי חשמל.
• מתמטיקה.
• רובוטיקה.
• טכנולוגיות של מֵידָע.
• גיאופיזיקה.