אנו מסבירים מה הם צירופים מתאמים בדקדוק, המאפיינים של כל סוג ודוגמאות מרובות במשפטים.
מהן צירופים מתאמים?
ב דקדוק, ידוע כ מילות קישור לסוג המילים המשמשות כמקשר ביניהן הצעות, ביטויים או מילים, כלומר, החיבורים מקשרים תפילות או חלקי דיבור, תורמים הִתלַכְּדוּת אל ה שפה. אלו מילים שניחנו במשמעות דקדוקית, כלומר הן חסרות משמעות משלהן, וממלאות תפקיד התייחסותי תחבירי בתוך המשפט.
צירופים הם סוג נפוץ מאוד של מילים, הקיים בכל שפות. תפקידם מהותי עבור א נְאוּם מסודר ומגובש, וניתן לסווג, בדרך כלל, לשתי קבוצות גדולות:
- צירופים מתואמים או תקינים, המקשרים בין יחידות דקדוקיות, ומשאירים אותן באותה רמה תחבירית, כלומר בלי להיררכין ובלי לשנות את המשמעות המשותפת.
- צירופים כפופים או לא תקינים, המקשרים יחידות דקדוקיות שאינן ניתנות להחלפה ביניהן, שכן לאחד (כפיף) יש יותר הִיֵרַרכִיָה מאשר האחר (כָּפוּף).
לפיכך, צירופים מתאמים, הנקראים גם קואורדינטיביים, בונים ביטויים או משפטים שבהם המשמעות הגלובלית נשארת ללא שינוי, ללא קשר לאיזה אלמנט בא לפני ואיזה אחרי. כמה דוגמאות לסוג זה של צירופים בספרדית הן: י, ו, אוֹ, לא זה ולא זה, אוֹ, אני מתכוון, טוֹב, כן בסדר, יותר, אבל, אפילו אם, בין השאר.
סוגי צירוף תיאום
צירופי תיאום יכולים להיות מסוגים שונים, בהתאם לסוג הקשר שהם מציעים בין המונחים המקושרים. לפיכך, אנו מדברים על:
- צירופי קואורדינציה קופולטיבית. הם אלה המקשרים בין אלמנטים באמצעות הצטברות של מונחים, או במובן חיובי (חיבור) או שלילי (חיסור), בהתאם למשמעות שלהם. לדוגמה, כשמשתמשים ב"ו", אנו מוסיפים למשפט אלמנט בעל משמעות חיובית, כמו ב"הבאתי את תפוחי האדמה והבצלים" (או, מה זה אותו הדבר, "הבאתי את הבצל ואת תפוחי האדמה" ); בעוד שבאמצעות "גם", אנו מוסיפים אלמנט בעל משמעות שלילית, כמו ב"לא קיבלתי תפוחי אדמה או בצל" (או, מה שזה אותו הדבר, "לא קיבלתי בצל או תפוחי אדמה"). צירוף נוסף כזה הוא "ה".
- צירופים מתאמים דיסjunktive. הם אלה המקשרים בין אלמנטים באמצעות מערכת יחסים של הדרה הדדית, כלומר, מצב שבו שני הדברים אינם יכולים להתרחש בו זמנית, אך עלינו לבחור באחד. לדוגמה, הקשר "או" ב"האם אתה רוצה ללכת לקולנוע או ללכת לטייל?" ("אתה רוצה לצאת לטייל או ללכת לקולנוע?"); או הקישור "או" ב"אנחנו יכולים לקנות מכונית או אופנוע, או לחסוך את הכסף הזה." צירוף נוסף כזה הוא "u".
- צירופי תיאום שליליים. הם אלה שכאשר מקשרים בין המרכיבים התחביריים, הם גם מתנגדים להם, כלומר, הם מציבים מערכת יחסים סותרת בין השניים. לדוגמה, הקישור "אבל" ב"אני רוצה לראות אותך, אבל אני חייב לעבוד"; או הקשר "אבל" ב"הם לא מציעים לי פתרונות אלא יותר אי נוחות". צירופים נוספים מסוג זה הם: "יותר", "אם כי", "בכל זאת", "בכל זאת", "אם טוב" או "להיפך".
- צירופי תיאום חלוקתי. הם אלה שמקשרים אלמנטים על ידי הפצתם במשפט, כלומר על ידי הפצתם בדרך כלשהי. הם אינם קישורים במובן המחמיר, שכן הם למעשה ממלאים תפקיד סמנטי בתוך המשפט ופועלים באמצעות הצבת האלמנטים זה לצד זה. לדוגמה, המקרה של "להיות" ב"אני הולך לאהוב את התינוק, בין אם זה נקבה או זכר"; או המקרה של "עכשיו" ב"בכל מקרה ניסע ללונדון, עכשיו ברכבת, עכשיו בסירה, עכשיו באוויר." צירופים נוספים מסוג זה הם: "סי", "אורה" או "אפילו", חוזרים תמיד בתוך המשפט.
- צירופי תיאום מסבירים. הם אלו המקשרים בין אלמנטים המבטאים את אותה משמעות, אך בצורה שונה, על מנת להסביר טוב יותר את הנאמר. בדרך כלל הם נראים מבודדים בין פסיקים או הפסקות מסוג כלשהו. למשל, המקרה של "כלומר" ב"נקנה מניות של החברה, כלומר נשקיע"; או המקרה של "דווקא" ב"בן דוד שלי הוא איטלקי, או ליתר דיוק, מילאנו". צירופים נוספים מסוג זה הם: "כלומר", "זהו", "כלומר".