אנו מסבירים מהי פסקה, הסוגים הקיימים, כיצד הם מזוהים והמאפיינים שלהם. כמו כן, דוגמאות מסוגים שונים.
כל הטקסטים מכילים פסקאות, גם אם היא רק אחת.מה זה פסקה?
היחידות של טֶקסט מורכב ממספר סופי של תפילות נכתב ברצף, תוך התייחסות לאותו נושא, שאליו ניתן לחלק כל מסמך.
המילה "פסקה" באה מיוונית פסקאות, המורכב מה קידומת ל- ("ליד") ו גרפים (“כְּתִיבָההאות "או" "). במבט כזה, פסקה היא לא יותר מאוסף הכתיבה שהולך ביחד או שמתאים ליחידה. אם האותיות יוצרות מילים, והמילים יוצרות משפטים, אז המשפטים יוצרים פסקאות.
כל הטקסטים מכילים פסקאות, גם אם היא רק אחת. הם מזוהים בקלות בכתב מכיוון שהם מתחילים באותיות גדולות ומסתיימים בנקודה. הם בדרך כלל מסתיימים כאשר אחד רַעְיוֹן או פרספקטיבה על נושא מוצתה על ידי המחבר, כלומר כשאין לו עוד מה להוסיף לגביו, ומסיבה זו הוא פותח פסקה חדשה וממשיך עם רעיונות או נקודות מבט אחרות.
הקפיצה מפסקה אחת לאחרת מתרחשת בדרך כלל דרך מחברים אוֹ קישורים, המאפשרים לסדר את מֵידָע בפסקאות היררכיות, מגובשות ומאורגנות ברצף הגיוני. לפיכך, הטקסט הסופי הוא קוהרנטי ומגובש, מהנה לקריאה.
לפיכך, טקסט ארוך בן פסקה אחת יכול להיות מתיש לשימוש. לקרוא, שכן הוא אינו נותן לקורא מנוח, בעוד שטקסט המחולק ליותר מדי פסקאות עלול להיראות מפורק, מקוטע או מפוזר.
מאפייני פסקה
באופן כללי, פסקאות מאופיינות בדברים הבאים:
- הם מורכבים מקבוצה משתנה של משפטים: ממילה בודדת למשפטים רבים, אבל תמיד יש לה משפט עיקרי או מהותי, שהמידע שלו מהווה את הגרעין התמטי של הפסקה, כלומר הרעיון המרכזי שלה. משפט זה יכול להיות מפורש או מרומז, הן בתחילת הפסקה, באמצע או בסוף.
- שאר המשפטים, שאינם העיקריים שבהם, הם אפוא משפטים משניים המרחיבים את משמעותם, מקשרים אותה או משלימים אותה.
- על הפסקאות להיות קוהרנטיות ומלוכדות, כלומר עליהן להיות מסוגלות להיות מובנות בפני עצמן (ביחס לחלקיהן), ובמקביל יש להבין את הקשר שלהן עם הפסקאות הקודמות ו/או הבאות.
- הם תמיד מתחילים באותיות גדולות ומסתיימים בנקודה, מפרידים את המשפטים שלהם בנקודות ואחריו. ארגון המשפטים בתוך הפסקה הוא בדרך כלל חופשי, בעיקר בטקסטים בדיוניים, אך באופן כללי עדיף ארגון פנימי של הפסקה שמתחיל מהכלל ביותר והולך לכיוון הספציפי, או להיפך.
סוגי פסקאות
ניתן לסווג פסקאות בדרכים רבות ושונות. לדוגמה, לפי מיקומה בתוך הטקסט, פסקה יכולה להיות מבוא, אמצעי או סוגר. מצד שני, ניתן לסווג אותם לפי הארגון החזותי או הגרפי של המשפטים שלהם, ב:
- פסקאות רגילות, רגילות או ספרדיות, הנפוצות ביותר, שהמאפיין הייחודי שלהן הוא ההזחה בשורה הראשונה, כאשר השאר ממוסגרים באותו רוחב ומבלי להפריד את הפסקאות הבאות ברווחים ריקים.
- פסקאות מודרניות, בלוק או גרמני, לעומת זאת, לא משתמשות בכניסות בכל מקרה, אלא השתמשו בקו לבן (בין קו) כדי להפריד מהפסקה הבאה.
- סיכום או פסקאות צרפתיות הן המקבילה לספרדית, מכיוון שכל השורות שלהן מוזזות מלבד הראשונה. הם משמשים בדרך כלל במילונים, ביבליוגרפיות או אינדקסים.
דוגמאות לפסקאות
הנה כמה דוגמאות לפסקאות מסוגים שונים:
- דוגמה לפסקאות רגילות:
- דוגמה לפסקאות מודרניות:
זה לא הפסיק. בייאוש שגבל בטירוף, תוך התעלמות מהכאב, מיהר במעלה המדרון עד שהגיע לראש הגבעה שמאחוריה נעלם בן לוויתו. רק ההליכה שלו הייתה גרוטסקית וקומית אפילו יותר מהצליעה המקרטעת של מי שקדם לו. כשהגיע לרכס, מה שעלה לעין היה עמק רדוד נטול חיים לחלוטין. הוא נלחם שוב בפחד, השתלט עליו, דחף את הצרור אל כתפו השמאלית ומעד במורד המדרון.
קרקעית העמק הוצפה במים שהאזוב הסמיך החזיק, כמו ספוג, על פני השטח. בכל צעד זינקו סילונים קטנים, ובכל פעם שהרים רגל הפעולה הגיעה לשיאה בצליל מוצץ, כאילו הטחב נרתע מלשחרר את טרפו. הוא עבר מביצה לביצה, הלך בעקבות חברו לאורך שורות הסלעים התלולות שצצו כמו איים בים של אזוב.
(הטקסט נלקח מהסיפור "אהבת החיים" מאת ג'ק לונדון)
- דוגמה לפסקאות סיכום:
דוגמא
1. מ. מקרה או עובדה שקרה בזמן אחר, שמוצע, או לחקות ולעקוב אחריו, אם זה טוב וישר, או להימנע אם זה רע.
2. מ. פעולה או התנהגות שעלולה להטות אחרים לחקות אותה.
3. מ. עובדה, טקסט או סעיף שצוטטו כדי לאמת, להמחיש או לאשר קביעה, דוקטרינה או דעה.
(הטקסט נלקח מתוך מילון השפה של האקדמיה המלכותית הספרדית).
לעקוב עם:פּרוֹזָה