אנו מסבירים מהו משאל משאל, מקורו, לשם מה הוא מיועד ודוגמאות שונות מההיסטוריה. כמו כן, חילוקי דעות עם משאל עם.
מה זה משאל עם?
משאל עם הוא אירוע פוליטי של התייעצות עממית, שבו נושא מסוים מועבר להכרעת הרוב באמצעות מעשה הצבעה פומבי. זהו מנגנון השתתפות פוליטית תכופה ב ממשלות דמוקרטיות (ומדי פעם באלה לא דמוקרטיות), שמטרתן לתת לעם אפשרות להביע את דעתו בעניין בעל חשיבות קולקטיבית.
מקור המילה הזו חוזר למונח הלטיני plebiscitum, שניתן לתרגם כ"גזירה שאושרה על ידי הפלבס". כדי להבין מה זה אומר, עלינו לזכור את זה ברומא של המאה השמינית לפני הספירה. ג. אזרחים חופשיים חולקו לשתי קטגוריות: פטריציים, שנהנו מזכויות מלאות של השתתפות פוליטית, ופשוטי העם (plebeii) זרים שנשללו מזכויות פוליטיות.
האחרונים נקראו כך מכיוון שהם יצרו "המונים" או "הרוב" (פלבס, בלטינית), ורק לקראת המאה ה-5 לפני הספירה. ג' החלה לקבל זכויות פוליטיות גדולות יותר בהתנהלות של מַצָב רומן, באמצעות האסיפות הפוליטיות שלו (ה קונסיליה פלביס או מועצות פלבאיות), אשר גזירות הם באו לקבל את הכוח של חוֹק והם נודעו כמשאלות (plebiscitum), כדי להבדיל אותם מהחוקים הפטריציים (legs).
אבל מהמאה ה-3 לפני הספירה. ג' הושג ברומא שוויון משפטי בין פשוטי העם לפטריציים, ובכך שינה את מושג המשאל. האחרון חולץ על ידי ה דֵמוֹקרָטִיָה מודרני עם התחושה החדשה של "התייעצות", כמעט שם נרדף לזה של משאל עם.
בשביל מה יש משאל עם?
בדמוקרטיה המודרנית, משאל העם הוא חלק מהמנגנונים להתייעצות עם העם, שבהם ריבונות של המדינה. כלומר, מדובר בדרכי התייעצות עם דעת הרוב בעניין אירוע בעל אופי פומבי, שלאור חשיבותו, משמעותו או מה טיבו אשר יהא, ראוי שיוחלט על ידי הרוב ולא רק על ידי הנציגים הפוליטיים של ה סמכויות ציבוריות.
אולם, לא תמיד בחירות סופיות או מחייבות, אלא לרוב הן רק מייעצות: סמכויות הציבור מבקשות את דעת העם בעניין כדי להתמצא ולדעת לאן לכוון את צעדיהם, מבלי שההצבעה הפופולרית מייצגת החלטה סופית שהתקבלה, אלא הנחיה שהוציא הרוב.
לפיכך, אילו דברים ניתן או לא ניתן להגיש למשאל עם, באיזה אופן ובאילו תנאים, יהיו תמיד תלויים במסגרת המשפטית המקומית או הלאומית, כלומר במה שקובעים החוקים והחוקה.
דוגמאות למשאלות משאל
כמה משאלות מפורסמות בהיסטוריה היו הבאות:
- משאל העצמאות של צ'ילה בשנת 1817. זה היה המשאל הראשון של הִיסטוֹרִיָה אמריקה הלטינית, שהתקיימה ב-15 בנובמבר של אותה שנה והגישה לצוואה העממית את אשרור (או לא) של עצמאות צ'ילה, שהוגן על ידי המפקד ברנרדו או'היגינס (1778-1842). התוצאות היו חיוביות לעצמאות ספרד וזו הוכרזה רשמית בדצמבר.
- משאל השאלות של שלזוויג של 1920. זהו השם שניתן לשתי התייעצויות פופולריות שבעקבות מה שנקבע על ידי הסכם ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), התייעץ עם האנשים בעניין הקמת הגבול בין גרמניה לדנמרק. שמה הגיע מהעובדה שההתייעצות כללה את תושבי דוכסות שלזוויג לשעבר.
- משאל העם החוקתי של אורוגוואי של 1980. ב-30 בנובמבר של אותה שנה, הוגשה להצבעת הרוב רפורמה חוקתית שתאפשר את רוֹדָנוּת הנצחה אזרחית-צבאית בשלטון. עם זאת, 57.20% מהמצביעים העדיפו את אופציית ה"לא", ובכך הניחו את היסודות למעבר הקרוב לדמוקרטיה, עם הבחירות החופשיות של 1984.
- המשאל הלאומי של צ'ילה ב-5 באוקטובר 1988. התרחש במהלך המנדט הנורא של הגנרל אוגוסטו פינושה (1915-2006), ששלט במדינה ביד ברזל מאז 1974, היה האירוע שסימן את סופה של הדיקטטורה, כאשר 54.71 % מהצ'יליאנים הצביעו "לא" להמשך הממשל הצבאי לתקופה חדשה של שמונה שנים.
הבדלים בין משאל עם למשאל עם
שני המונחים מתייחסים למנגנונים להתייעצות דמוקרטית, כלומר להתייעצות עם רוב העם כדי להתבטא בעניין רגיש, שאין ביניהם הבדל ברור ומפורש. למעשה, המגמה הגוברת היא להשתמש בהם לסירוגין, כמו מילים נרדפות.
עם זאת, בחלקם חוקים וגופים משפטיים, נחשב כי משאלי העם הם התייעצויות פורמליות יותר, ולכן הם יכולים להתייחס לנושאים חוקתיים וחקיקתיים, בעלי חשיבות והיררכיה רבה, ובכך לקבוע החלטות פורמליות המתקבלות על ידי הרוב. במקום זאת, המשאלות יהפכו להתייעצויות לא רשמיות, בנושאים טריטוריאליים או קהילתיים.
ההבדל האמור, יש לחזור עליו, הוא יחסי ותלוי תמיד במסגרת המשפטית הנלקחת בחשבון.