• מהו פסוק?
• פסוק ובית
• סוגי פסוקים
• דוגמאות לפסוקים
• פסוקי אהבה

אנו מסבירים מהו פסוק, הקשר שלו עם בית וסוגי הפסוק הקיימים. כמו כן, כמה דוגמאות ופסוקי אהבה.

הפסוקים מפרטים דימוי פיוטי וקצבי בתוך גוף השיר.

מהו פסוק?

פסוק הוא יחידה שבה מקובל לחלק פסוק שִׁיר, גדול יותר בגודל כף הרגל, אבל פחות מהבית. בדרך כלל הם מפרטים דימוי פיוטי וקצבי בתוך גוף השיר, ובשירה הקלאסית או המסורתית הם היו מקושרים לאחרות בבית באמצעות חרוז, כלומר, החזרה הפונטית על האחרון שלך הֲבָרָה או מכתב אחרון.

רוב ה טקסטים עתיקים, גם אלה ללא כוונות ליריות ברורות, אלא נרטיבים, נכתבו בדרך כלל בפסוקים. הסיבה לכך היא שמקורו במקרים רבים היה לפני הכתיבה ככזה, ולכן היה צריך לשנן אותו כדי לדקלם או לשיר אותו יחד עם כלי נגינה. לפיכך, החריזה הייתה לא יותר מאשר דרך להקל על זיכרון, שכן כל סיום של הפסוק העלה את הבא.

ה שִׁירָה עכשווי השתחרר מנטייה זו ואימץ באופן כללי את הפסוק החופשי או החריזה החופשית, כלומר היעדר חזרות פונטיות בין הפסוקים המרכיבים טקסט. בחלק מהמקרים זה אפילו נבחר פּרוֹזָה. לפיכך, שירה כיום יכולה להיכתב בפרוזה או בפסוק, אך כמעט אף פעם לא מתחרזת.

פסוק ובית

בית יכול להיות מורכב ממספר מסוים של פסוקים.

מספר מסוים של פסוקים יכול לחבר פסוק. זה בולט מאוד בשירים ובשירים של פעם, כמו ה סונטות (מורכב מארבעה בתים: שניים מתוך ארבע שורות ושתיים מתוך שלוש), אם כי מבנה זה נחשב מיושן גם בשירה העכשווית, הנוטה ל חוֹפֶשׁ מוחלט של צורות.

מצד שני, בעבר נכתבה שירה על בסיס נוסחאות קבועות של מִבְנֶה ומימד, שאילץ את המשורר לאמץ דרך מסוימת של חריזה, כמות מסוימת של פסוקים ואפילו כמות מסוימת של הברות לפסוק. למשל, השירה היפנית קראההייקו הוא מורכב בבית אחד, שבפסוק הראשוני שלו יש חמש הברות, השנייה שבע והשלישית שוב חמש.

סוגי פסוקים

ניתן לסווג את הפסוקים לפי החריזה, המידה והמקצב שלהם.

ניתן לסווג את הפסוקים לפי קריטריונים שונים:

• לפי החריזה שלהם. אנו מדברים על שלושה סוגי פסוקים:
  • פסוק מחורז. זה שהמילה האחרונה שלו מתחרזת עם זו של פסוק אחר.
  • פסוק בודד. כזה שלא מתחרז עם אף פסוק אחר, אלא מופיע בחיבור מוקף בחרוזים.
  • פסוק לבן. זה שאינו מציג חריזה, למרות שהוא מודד (מספר הברות) ומופיע בחיבור חסר פסוקים מחורזים לחלוטין.
• לפי המדידה שלך.המידה של פסוק היא המספר הכולל של ההברות שלו, ובכך מבחין בין:
  • פסוקי אומנות קטנים. אלה שעוברים בין שתיים לשמונה הברות: דו-הברות, תלת-הברות, ארבע-הברות, חמש-הברות, קס-הברות, הפט-הברות ושמיניות.
  • פסוקי אמנות מרכזית. אלה שיש להם תשע הברות או יותר: eneasyllable, decasyllable, hendecasillable, dodecasyllable, tridecasllable ו-alejandrinos.
• לפי הקצב שלך. ה קֶצֶב של פסוק נקבע לפי המקום שבו הוא מודגש:
  • פסוקים טרוכאיים (_U). כאשר מִבטָא של מילים נופל על הברות מוזרות.
  • פסוקים יאמביים (U_). כאשר המבטא של המילים נופל על ההברות הזוגיות.
  • פסוקים מעורבים. כשהם מערבבים את שני הקדנסים הקודמים. 

דוגמאות לפסוקים

כמה דוגמאות לפסוקים משירים אמיתיים הם:

• "איך אדע איך לאהוב אותך, אישה, איך אדע" - פבלו נרודה
• "מרגריטה, הים יפהפה," - רובן דריו
• "הנשר הרעב הזה עם הזעף העגום" - מיגל דה אונאמונו
• "הזמן ההרסני לא עובר לשווא" - אמאדו נרבו
• "אני רואה מסלול אחר, מסלול הרגע, מסלול תשומת הלב, ער, חריף, קשת!" - רפאל קדנס
• "לעולם לא מעבר לארובות מתמוטטות" - רפאל אלברטי

פסוקי אהבה

שירת האהבה תפסה מקום פופולרי מאוד בארץ מָסוֹרֶת מערבית, עד שבימינו כתיבת פסוקים קשורה בדרך כלל לרגשות ארוטיים או אוהבים, כשלא עם קינה וקינה. כמה פסוקי אהבה ידועים הם, למשל:

• "שני גופים פנים אל פנים
  לפעמים זה שני גלים
  והלילה הוא אוקיינוס."

אוקטביו פז

• "אל תבקש מזרועותי שלום
  שיש להם שבויים שלך:
  החיבוקים שלי הם של מלחמה
  והנשיקות שלי הן אש"

רובן דריו

• "אני לא מבקש ממך להחתים אותי
  עשרה ניירות אפורים לאהוב
  אני רק מבקש שתרצה
  היונים שאני בדרך כלל מסתכל עליהן."

מריו בנדטי