• מהו חוק מיסוי או מיסוי?
• היסטוריה של דיני מיסוי או מיסוי
• עקרונות של דיני מיסוי או מיסוי
• מקורות של דיני מיסוי או מיסוי
• מיסים
• סוגי מס

אנו מסבירים מהו דיני מס או מס, ההיסטוריה, העקרונות והמקורות שלו. כמו כן, מהם מיסים ואיזה סוגים קיימים.

מיסים או דיני מס לומדים את כללי המיסים.

מהו חוק מיסוי או מיסוי?

דיני המס או דיני המס הם ענף של דיני ממון מוקדש לחקר של כללים שמקים ומיישמים את מסים או מחוות. במילים אחרות, מדובר בחקר כוח המס של ה מַצָבכלומר, על מנגנוני השגת הכנסה למימון ההוצאה הציבורית, כלומר השקעות ציבוריות לטובת תועלת משותפת.

בדרך כלל, דיני המס מתעניינים בהיבטים המהותיים (הפיזיים) או הפרוצדורליים (פורמליים) הנחשבים במערכת המשפטית של ענייני מס של מדינה. זה מתייחס גם למכלול החריגים, הסנקציות, פרוטוקולים והוראות ספציפיות שבאמצעותן היא מנהלת את חובת המס מדי שנה.

במובן זה, ניתן להבחין בין שני ענפים שונים בתוך דיני המס, שהם:

• חוק המס המהותי. זה דואג נורמות משפטיות המקיימים את משמעת המס של א אוּמָה.
• חוק מס רשמי. שהוא מעוניין בסדרת הצעדים והנורמות שעל המדינה לפעול כדי ליישב את המחווה.

ההבדל בין שני הענפים הוא גמיש ואינו מצויר בקפדנות, שכן שניהם חלק מאותה מסגרת משפטית וחוקית.

היסטוריה של דיני מיסוי או מיסוי

מאז ימי קדם, ה בן אדם התארגנה ב חברות מתוזמר על ידי א פחית מֶרכָּזִי. הכוח הזה הוחזק בידי פרעה, המלך, הכהן הגדול או, מאוחר יותר, האדונים הפיאודליים או הכנסייה הקתולית עצמה.

בדרכים שונות, כל אחד שימש לארגון פוליטית, חברתית וכלכלית קהילה. לכן השליט תמיד היה מקבל המסים או המסים שנגבו, לרוב בצורה מאולצת ואלימה, מהמוני המונים. עובדים.

במצרים העתיקה, למשל, המחווה לפרעה הייתה חובה שהפרתה נענשה בחירוף נפש. מאוחר יותר, באימפריה הרומית, הוקרה אוחדה רשמית והופיעו הצורות הראשונות והפרימיטיביות של דיני המס.

לאחר הכניסה למודרנה ובנייתן של הרפובליקות הדמוקרטיות, החילוניות והליברליות של המערב, עברה המחווה לידיה של המדינה, בניהולה של מֶמְשָׁלָה מִשׁמֶרֶת. כרגע הוא מורכב מ כותרות, כבר לא בפנים מִין (מגרשי ייצור) כמו בימי קדם.

עקרונות של דיני מיסוי או מיסוי

עקרון האחידות מרמז שמי שמרוויח הכי הרבה משלם יותר.

דיני המס כפופים לעקרונות הכלליים הבאים:

• חוּקִיוּת של המחווה. תחת ההנחה nullum tributum sine legeכלומר, "אין מס ללא חוק", עיקרון זה קובע כי מסים יכולים להיות ניתנים רק על ידי סמכות שהוקמה כדין, כלומר, בעלת לגיטימציה והסמכה מפורשת מצד החברה כולה. באותה מידה, הוא קובע כי אין לקבוע מחווה באופן שיפר לכל הפחות את חוֹק.
• אופי חובה של המחווה. כפי ששמו מרמז, עקרון זה מכתיב כי המחווה היא חובה, אשר לא אֶזרָח רגיל פטור, ואינו תלוי בנכונות הפרט לשלם. במובן זה, הרצון הקולקטיבי מוטל על הפרט, להבטיח עמידה בחוק. החריגים לעיקרון זה ייקבעו רק בחוק הקובע אותו.
• מחווה לצדק. על פי עיקרון זה, על כל האנשים המרכיבים את החברה מוטלת החובה לתרום לתחזוקתה, באמצעות ה אסטרטגיות מסים שהמדינה מכתיבה. עם זאת, תרומה כזו חייבת להינתן בצורה הוגנת, תוך התחשבות בהם הַכנָסָה ויכולות בהתאמה, כך שנטל המס יתחלק באופן שווה הוֹגֶן ברחבי החברה.
• אחידות המחווה. מוגן על ידי רעיון השוויון המשפטי, עיקרון זה מאפשר "אי שוויון מס" מסוים הדורש יותר תרומות עקב אותו מס למי שמרוויח הכי הרבה בחברה.
• פרסום מחווה. עיקרון זה קובע, במילים פשוטות, שעניין המס חייב להיות ציבורי, כלומר אסור שיהיה בו מקום לסודות או לניהול פרטי, אלא שהכל חייב להיעשות במבט מלא של אחרים, כדי למזער את השוליים של שְׁחִיתוּת ולהבטיח עמידה בעקרונות לעיל.
• ודאות מחווה. על פי עיקרון זה, לא די בכך שהחוק ייצור את המס, אלא יש לצרף לו גם כל ההוראות הדרושות להסדרתו, בקרה ויישומו, ובכך להבטיח את מירב הוודאות לגבי פעולתו.
• אין החרמת המחווה. עיקרון זה נקבע כדי להבטיח שהמדינה לא תוכל לנסות, באמצעות הוקרה, נגד רכוש פרטי. לכן מכתיב שהמחווה שילמה על טוב או שֵׁרוּת זה לא יכול להסתכם בכל טוב או שירות, שכן זה יסתכם בהחרמתו על ידי המדינה.
• כלכלת גבייה. למרות שהמדינה מסוגלת ליצור ולנהל מסים, על פי עיקרון זה היא יכולה לעשות זאת רק לצורך הבטחת קיומה ותחזוקה שלה, ולא למטרות העשרה מכל סוג שהוא. מסיבה זו, היא לא תוכל לדרוש מהאזרחים יותר ממה שנדרש להמשך פעילותו.

מקורות של דיני מיסוי או מיסוי

מקורות דיני המס מוגבלים בדרך כלל למה שנקבע על ידי הדוקטרינה, כלומר להוראות הפורמליות הנדונות בחוקים, תקנות, גזירות, אמנות בינלאומיות ו- תוֹרַת הַמִשְׁפָּט. כל זאת במסגרת החוקית שנקבעה על ידי המגנה כרטה או החוקה הלאומית.

מיסים

אנו קוראים מסים או הוקרה לשורה של חובות כספיים שנקבעו בחוק, שבאמצעותם תורמים כל האזרחים לקיום המדינה. החובה האמורה נקבעת בחוק במערכת המשפט עצמה.

ציות לו יכולה וצריכה להתבצע על ידי המדינה, המוסמכת על ידי החוק עצמו להפעיל ענישה מידתית במקרה שאזרח לא יעמוד בה. מטרת מיסים אלו היא להבטיח את אפשרות קיומה של המדינה ושל האמנה החברתית שבאמצעות חוקיה ו גזירות ערבויות.

סוגי מס

בגדול, ניתן לסווג את המחווה ל:

• מיסים על הכנסה, רווחים והון. כלומר, סכומים המחושבים מהכנסה שאינה משכורת של אזרחים.
• תרומות לביטוח לאומי. הם חלקים מהשכר של ה עובדים המיועדים למערכת הביטוח הלאומי שקיימת במדינה שלך, שאולי תהיה לך במקרה חירום בְּרִיאוּת או בצורת קצבת פרישה בבוא העת.
• מיסים על עבודה. באמצעותו המדינה ממיסה את המחזיקים בגדול עֵסֶק י עֵסֶק.
• מיסים על תכונה. מחושב כך שמי שיש לו יותר נכסים מהנדרש תורמים באופן יחסי למדינה.
• מיסים על סחורות ושירותים. באמצעותו המדינה מקבלת חלק מהכסף המיועד לרכישה, השכרה או פעולה מסחרית שמתבצעת.
• מיסים אחרים. מיועד להעריך תנאים מסוימים, אירועים או חברות.