אנו מסבירים כיצד המודרניות שונה מהפוסט-מודרניות, הזמנים שבהם היא צמחה, ערכיה, מטרותיה ומאפיינים נוספים.
מה ההבדל בין מודרניות לפוסט מודרניות?
כשמדברים על מודרניות ו פוסט מודרניות, אנחנו מתכוונים לשניים פרדיגמות הבדלים פילוסופיים ותרבותיים, המגדירים באופן רחב את דרך החשיבה של העולם המערבי מסוף המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-21.
אלו שתי נטיות מחשבתיות המציגות נקודות מגע ונקודות גדולות שנמצאו, במיוחד שהמחשבה הפוסט-מודרנית היא הביקורת או המשבר של המחשבה המודרנית.
חשוב להבין שאנחנו לא מדברים כאן על שני תקופות שונות, למרות שכל פרדיגמה, למעשה, התאימה לרגע לידה היסטורי. אבל, למרות שהופעתה של המודרניות במאה החמש עשרה כתכנית של מחשבה מערבית היא שהעניקה את גיל מודרני את שמו, אסור לנו אפוא לבלבל את דוֹקטרִינָה של המחשבה והחלוקה ההיסטורית. במיוחד שאין "עידן פוסט מודרני".
בכל מקרה, המודרניות צצה בסוף ה ימי הביניים, כמו זרם מחשבה שִׂכלְתָן. לפיכך, הוא שבר עם מָסוֹרֶת דתי ימי הביניים והניח את היסודות להופעתו של ה מַדָע כפי שאנו מכירים אותו היום.
פרי מחשבתם של פילוסופים כמו רנה דקארט (1593-1650), הוא הציב את בן אדם במרכז העולם הידוע (במקום אלוהים) והפך אותו לאדון ואחראי על גורלו. מסיבה זו, המחשבה המודרנית הייתה נוטה מאוד לרדוף אחרי הגדולים אוטופיות לימודי חברה והפרויקטים המאוירים הגדולים, בדיוק כמו ה המהפכה הצרפתית: חוֹפֶשׁ, שוויון, אחווה.
במקום זאת, הפוסטמודרניות הופיעה בתור מוּשָׂג בסוף המאה ה-20, הפגישה מערכת שונה מאוד של מגמות אסתטיות, פילוסופיות, אמנותיות ותרבותיות, שאחרי האירועים הרבים והטרגיים של המאה ה-20, לא אמון בהבטחות המודרניות.
הפוסט-מודרניות התנגדה במיוחד לאידאליזציה של הפיתוח המדעי והטכנולוגי, שהבטיח שהיא תמיד תשחק לטובת סעד של האדם: שניים פצצות אטום נראה לטעון אחרת.
לפיכך, ההבדל המהותי בין מודרניות לפוסט-מודרניות קשור לעמדתם לגבי "קידמה": בעוד שהראשונים רודפים אחריה בכל מחיר ומציבים אותה כמטרה שיש להשיגה, השני מסתכל עליה בחשדנות, בחשדנות. לכן נהוג לומר שהפוסטמודרניות היא שלב המשבר של המודרניות, רגע ההתמוטטות והטרנספורמציה שלה.
ניתן לסכם הבדלים זה והבדלים אחרים כך:
| מודרניות | פוסט מודרניות |
|---|---|
| הוא מתעורר במאה ה-15 ושובר את המסורת הרווחת של ימי הביניים. | הוא מתעורר במאה ה-20 (70-80) ושובר את ההבטחה המודרנית הרווחת. |
| היא שמה את אמונתה בתבונה האנושית ובהתקדמות המדעית-טכנולוגית, המתבטאת בראש ובראשונה באמצעות ה תיעוש. | הוא סומך על ההיגיון האנושי ובהתקדמות המדעית-טכנולוגית, ומצביע על כך שהתיעוש אינו מוביל בהכרח למדינת רווחה מוכללת. |
| הוא מגן על צבירת הידע, במונחים שבהם ה אִיוּר ואנציקלופדיות. לדעת יותר זה להיות חופשי יותר. | הוא סוקר את האופן שבו נצבר ידע, בניגוד לרעיון של א הֶגמוֹנִיָה או דרך חשיבה ייחודית על דברים. מעריך ריבוי וגיוון. |
| הוא נוטה לאוטופיות ולפרויקטים הגדולים של האנושות. מאמין באידיאולוגיות. | הוא מתנגד לאוטופיות ואידיאולוגיות, ומציין כיצד הגדולים ערכים אנושיים עשוי להיעדר ב חֶברָה מוֹדֶרנִי. |
| מעריך את הרעיון של אוּמָה, של ה זהות לאומית ומ מַצָב רפובליקאי מודרני. | היא שואפת אל הגלובלי והנעקר, אל מחיקת הגבולות והזרימה החופשית של מֵידָע. |
| היא שואפת לרווחה המשותפת באמצעות שליטה ותכנון של החברה. | הוא אינדיבידואליסט, חסר אמון בבקרות חברתיות. |
| חשבו על התיעוש כעל הדרך להתקדמות אנושית. | הגן על סביבה והתרעות על קריסה אקולוגית של המודל התעשייתי. |