- מה היה העידן המודרני?
- מאפייני העידן המודרני
- הומניזם מתקופת הרנסנס
- עידן הגילוי
- הרפורמציה הפרוטסטנטית ומלחמות הדת
- המהפכה המדעית
- סוף העידן המודרני
אנו מסבירים מה היה העידן המודרני, תגליותיו, ההתחלה, הסוף ומאפיינים נוספים. כמו כן, הומניזם מתקופת הרנסנס.
מה היה העידן המודרני?
העידן המודרני (ובהקשרים מסוימים, כמודרניות) ידוע בתור התקופה השלישית שבה הִיסטוֹרִיָה של ה אֶנוֹשִׁיוּת, וזה כולל את התקופה שבין אמצע המאה ה-15 לסוף המאה ה-18, כלומר בין סוף המאה ה-18. ימי הביניים וההתחלה של ה עכשוויות.
העידן המודרני היה תקופה של שינויים עצומים בתחומים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והמדעיים, אשר הניחו את היסודות של העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום. זה סימן עזיבה מהאפסקורנטיות הדתית ששלטה במערב במהלך התקופה ימי הביניים.
בעבר ה סמכויות לאירופאים היה תפקיד היסטורי קטן בהשוואה לאימפריות המזרחיות הגדולות, אך עם העידן המודרני אירופה ממוקמת במרכז הסצנה הפוליטית, האמנותית והכלכלית של העולם. מנקודת מבט זו, ניתן להבין תקופה זו כבום המודרני הגדול של אֵירוֹפָּה.
מסיבה זו, חקר העידן המודרני נוטה לשים דגש רב על המערב, ויותר מכל על מערב אירופה. מסיבה זו, מקובל שבתחומים אקדמיים ולימודיים מסוימים בהיסטוריה, תקופתיזציה זו נדחתה כ"אירוצנטרית".
באופן דומה, אין הסכמה קפדנית לגבי מתי החלה המודרניות באופן רשמי, כך ששני אירועים אפשריים נחשבים לעתים קרובות כנקודת הפתיחה של כל התקופה: נפילת קונסטנטינופול לאימפריה העות'מאנית בשנת 1453 (שסיימה את האימפריה). ביזנטית) או הגעתו של כריסטופר קולומבוס לחופי אמריקה בשנת 1492.
מאפייני העידן המודרני
במונחים כלליים מאוד, אנו יכולים לאפיין את העידן המודרני באופן הבא:
- זו הייתה תקופה של שינויים עמוקים ב תַרְבּוּת י חֶברָה מערביים, שהדחף הראשון שלהם הגיע בתקופת הרנסנס וב מהפכה מדעית. כך נשברה מסורת ימי הביניים והחדשה ערכים של סיבה ו מַדָע.
- זו הייתה תקופת היווצרותן של המעצמות האימפריאליות הגדולות באירופה, עם התחזקות המלוכה שלהן במה שנקרא המשטר הישן. אימפריות אלו הקימו מושבות באחרת יבשות, יוזם תחרות על צבירת משאבים המכונה ה מרכנתיליזם. מהיסודות הללו מאוחר יותר את קָפִּיטָלִיזם.
- בתורו, ה מדינה אוּמָה או מדינות לאום, עם א שֶׁטַח תחום ברור, אוּכְלוֹסִיָה פחות או יותר קבוע וא מֶמְשָׁלָה ספציפית, כלומר, נולדו מדינות מודרניות.
- יחד איתם, חדש כיתה חברתית: ה בּוּרגָנוּת, שבידיו הכוח הכלכלי היה לאורך כל העידן המודרני, אך לא הכוח הפוליטי, שהפעילה האצולה באמצעות המונרכיות האבסולוטיות.
- התרחבות קולוניאלית לתוך אמריקה (מלחמת כיבוש דרך), אַפְרִיקָה, אוקיאניה ובהמשך לקראת אַסְיָה, אפשרו את הפצת הרעיונות המודרניים והשפות האירופיות ברחבי העולם. זה גם סימן את הסוף של האימפריות האמריקאיות הפרה-קולומביאניות.
- ה דָת כריסטיאן איבדה חלק גדול מכוחה על המערב, בין השאר כתוצאה מה הרפורמציה הפרוטסטנטית. התרבות המערבית החלה את דרכה החילונית.
- בתקופה זו חלו שינויים גדולים ב מַדָע וה טֶכנוֹלוֹגִיָה, שהייתה לה השפעה עצומה על חיי העבודה, הצבא והפילוסופיה של המערב. בנוסף, נוצרה אמונה בקידמה, תִקשׁוֹרֶת והגיון, ערכים פילוסופיים חדשים ששלטו במהרה בעולם.
הומניזם מתקופת הרנסנס
אמנות העידן המודרני לקחה דמויות מהמיתולוגיה היוונית-רומית.
בין המאות ה-15 וה-16 התרחש באירופה שינוי תרבותי מהותי להבנת העידן המודרני, ואשר הוטבל מאוחר יותר כרנסנס. שמו נובע מהעובדה שלאחר מאות שנים של אובסקורנטיות מימי הביניים, התרבות האירופית נולדה מחדש, והתאוששה והעריכה מחדש את שורשיה היווני-לטיניים הקלאסיים.
לתהליך זה הייתה השפעה עמוקה על האמנות והפילוסופיה. מאידך גיסא, היא התאפשרה בשל שחיקת הערכים הדתיים המסורתיים, שהחליפו את האמונה הדתית בהגיון האנושי, והשיטות הלימודיות של קריאה של טקסטים עתיקים, מאת תַצְפִּית, ה מחקר וההערכה של מְצִיאוּת אֶמפִּירִי.
זה חדש פרדיגמה תרבות היה ידוע בשם הוּמָנִיוּת, מאחר שהרחיק את אלוהים ממרכז הדאגות האנושיות והציב את בן אדם עצמו במקום (אנתרופוצנטריות).
ה אומנות וה פִילוֹסוֹפִיָה הם הדהדו את השינוי הזה. ה ציורים ימי הביניים, שבמרכזו ייצוג האלוהי, פינו את מקומם לייצוגים של סצנות מיתולוגיות יווניות-רומיות, בהן גוף האדם ופעולותיו תפסו מישור מרכזי, ולדרכים חדשות להבנת אסתטי נוצרי.
באופן דומה, הפצת הידע בשפות וולגריות הפכה הכרחית. מסיבה זו, התנ"ך תורגם מלטינית לשפות האירופיות השונות, צעד חשוב לקראת בניית זהויות לאומים ומדינות לאום, כמו גם להפרדה ביניהן פּוֹלִיטִיקָה ודת.
הפילוסופיה הייתה הגיבורה הגדולה של התנועה ההומניסטית. שמות כמו רנה דקארט (1596-1650), תומס הובס (1588-1679), ג'ון לוק (1632-1704), גוטפריד לייבניץ (1646-1716), דיוויד הום (1711-1776) או עמנואל קאנט (1724-1804), הם התמודדו עם הסוגיות הגדולות של אותה תקופה, שדרשו יצירת פרספקטיבה פילוסופית חדשה לגמרי, נטולת גרינגו מימי הביניים.
לפיכך, רציונליות, חוֹפֶשׁ, רצון חופשי, היווצרות הפרט, ה סוֹבלָנוּת וסקרנות היו חלק מהערכים שההומניזם הגן עליהם. כך נוסדה מערכת פילוסופית חדשה, המאופיינת בא מוסר השכל ואחד אֶתִיקָה חילונים, שהבינו את האדם כיצור המסוגל לחפש את שלומם.
ההומניזם עלה שוב באמצע המאה ה-18 על ידי ה אִיוּר, תנועה תרבותית בעלת חשיבות מכרעת במחשבה בת זמננו.
עידן הגילוי
בין המאות החמש-עשרה לשבע-עשרה, כלומר ראשית העידן המודרני, נמצא מה שנקרא עידן התגליות, ששמו נובע מכך שהממלכות האירופיות השליכו את עצמן אל תוך ימים והם התחילו את החקירה העולמית של הפלנטה.
מונעים מהצורך בסחורות מהמזרח ובמצב הרוח למצוא נתיבי סחר חדשים, הספרדים, הפורטוגזים והבריטים (בעיקר) החלו לחקור מיפוי של העולם הידוע ושלו גבולות.
בעקבות התגלית המפתיעה של כריסטופר קולומבוס, אשר רודף אחר דרך לאיי הודו, מצא יבשת שלמה להתיישב ולנצל, חל שינוי מהותי בפרדיגמת ימי הביניים של העולם, שלקחה אותה כמובן מאליו בשלמותה.
במילים אחרות, האירופים הבינו שיכול להיות עולם לא נחקר, זר לספרים עתיקים ולמסורת הלימודית של ימי הביניים. בנוסף, בעולם הלא ידוע הזה, ניתן היה למצוא משאבים חשובים שניתן לתבוע אותם לפני שכניהם ומתחריהם עשו זאת.
כך, במהלך תקופה זו נחקרו חופי אפריקה, יבשת אמריקה "התגלתה" ונכבשה, תוך שהביסה את האימפריות המקוריות שלה (ה אצטקים וה במקרהבין עמים ילידים רבים אחרים). כך התרחשה הקפת כדור הארץ הראשונה והחלה תחרות בין האימפריות האירופיות המתהוות, אשר יקימו את מושבותיהן ברחבי העולם.
כך עבר הציר המסחרי של העולם ממזרח אירופה למערב והוקמה היחידה העולמית הראשונה, כלומר הזרימה הכלכלית העולמית הראשונה. בנוסף, היא הפכה את הים לאחת מהסצינות הגדולות של המאבק המזוין: לוחמה ימית.
הרפורמציה הפרוטסטנטית ומלחמות הדת
במאה ה-16 הייתה תנועה דתית אירופאית הידועה בשם פרוטסטנטיות. הוא הונהג על ידי התיאולוגים מרטין לותר (1483-1546) וג'ון קלווין (1509-1564), ממוצא גרמני וצרפתי בהתאמה.
תנועה זו הייתה נגד סמכותו המוחלטת של האפיפיור על הנוצרים בעולם והטיפה את הכנסייה הקתולית על כך שהשחיתה והתרחקה מהמצוות הנוצריות הבסיסיות של התנ"ך. כתוצאה מכך, הוא הציע לחזור לנצרות הקדומה.
במסגרת שערורייה גדולה בגרמניה על מכירת פינוקים של כמרים קתולים (כלומר, החלפת מחילות דת בכסף), נולדה הפרוטסטנטיות עם תשעים וחמש התזות של לותר. בהם הוא הציע דוקטרינה נוצרית חדשה.
התזות של לותר הופצו עד מהרה באופן מסיבי, בסיוע המצאת בית הדפוס. תנועה זו נוצלה על ידי רשויות מקומיות שונות, שראו בה הזדמנות להשתחרר מהעול הפוליטי-דתי של האפיפיור, ומצאו כנסיות לאומיות משלהן.
הרפורמה הייתה מכה קשה להגמוניה של הכנסייה הקתולית באירופה. הרפורמים נאלצו להתעמת עם אירופה פוליטית וצבאית בסוף המאה ה-16, במיוחד בצרפת ובממלכת נווארה. שם התרחשו מה שנקרא מלחמות הדת בין קתולים להוגנוטים קלוויניסטים, שלאורך 36 שנותיהם סְתִירָה (1562-1598) גבה את חייהם של בין 2 ל-3 מיליון בני אדם.
למרות ההתנגדות הקתולית והרדיפה מצד האינקוויזיציה, צמיחתה נמשכה והפרוטסטנטיות כיום היא הענף הגדול השני של הנצרות.
המהפכה המדעית
אחד ההיבטים המרכזיים של העידן המודרני היה הופעת המדע ו שיטה מדעית, מושג פילוסופי ומתודולוגי ששינה את העולם לנצח.
המהפכה המדעית התרחשה בין המאה ה-16 לסוף ה-17. זה כלל פיצוץ אמיתי של ידע חדש פנימה גוּפָנִי, ביולוגיה, אַסטרוֹנוֹמִיָה, אֲנָטוֹמִיָה בן אנוש, מתמטיקה, כִּימִיָה ותחומי ידע נוספים. השפעתה על ההיסטוריה האנושית ניתנת להשוואה רק למהפכה הנאוליתית שיצרה את המצאת ה חַקלָאוּת.
מהפכה זו התאפשרה הודות לקיומו של ההומניזם, אך גם לגאונותם של פילוסופים ומדענים במעמדו של ניקולס קופרניקוס (1473-1543). עבודתו "על תנועת הספירות השמימיות" נחשבת לאבן הדרך המכוננת של המהפכה המדעית. בו הוא סתר את המודל הגיאוצנטרי של היקום המסורתי והציע במקום זאת מודל הליוצנטרי, שבו כדור הארץ סובב סביב ה שמש ולא להיפך.
שמות מפתח נוספים היו אלה של גלילאו גליליי (1564-1642), יוהנס קפלר (1571-1630), אייזק ניוטון (1643-1727), פרנסיס בייקון (1561-1626), רוברט הוק (1635-1703), בין רבים אחרים.
בנוסף לקידום הפיתוח של יֶדַע על עולם הטבע, מהפכה זו הביאה שיטה ייחודית וחדישה, שממנה ניתן להבדיל בין ידע לגיטימי, ניתן לאימות, שניתן לאימות, לבין פרשנויות וסובייקטיביות: השיטה המדעית.
השיטה המדעית ייצגה שינוי פילוסופי גדול, אשר נתן לאנושות דרך ליצור ולהעניק לגיטימציה לידע שלה, ללא קשר למה שהכתיבה המסורת הדתית. אנחנו עדיין קוצרים את הפירות של שינוי כזה היום.
סוף העידן המודרני
סוף העידן המודרני ממוקם בעצמאות האמריקאית ב-1776 או ב- המהפכה הצרפתית של 1789, כלומר, בסוף המאה ה-18. אולם בתחום ההיסטוריוגרפיה האנגלו-סכסית, חושבים שהיא עדיין לא הסתיימה, אלא מקיפה הן את העידן המודרני המוקדם (התקופה המודרנית המוקדמת) והעידן העכשווי (תקופה עכשווית) שאנו חיים בהווה.
המהפכה הצרפתית והאידיאלים החברתיים שלה שוויון, חופש ואחווה לא רק שמים קץ למשטר הישן. יתר על כן, זה היה תחילתו של תהליך שבו העולם הרפובליקאי הבורגני תפס את השליטה במערב מידי האצולה, כמו קָפִּיטָלִיזם היא הוקמה כמערכת כלכלית והבורגנות כמעמד החברתי השולט.
בזה הֶקשֵׁר היסטורית, במאה התשע-עשרה, הדה-קולוניזציה של העולם וה- מהפכה תעשייתית, מתחילים את העכשוויות הקפיטליסטית.