אנו מסבירים מהי פרדיגמה ותפקידה בהיסטוריה של המדע. כמו כן, פרדיגמות של מחקר חברתי וחינוך.
מהי פרדיגמה?
מושג הפרדיגמה מורכב, מכיוון שהשימוש במונח תלוי לעתים קרובות באיזור הידע ממנו רואים אותו. עם זאת, זה מובן בדרך כלל כ נִרדָף של "מודל" או "דוגמה". זו המשמעות המקורית של המילה, מיוונית פרדיגמה, כלומר, "תבנית" או "תבנית".
באופן כללי, דיבור על פרדיגמה הוא דיבור על משהו מופתי, כלומר משהו מאפיין חזון או פרספקטיבה, או משהו שמסכם מערכת של מַחֲשָׁבָה או לעשות דברים. במילים רחבות מאוד, פרדיגמה היא א דֶגֶם. לכן הרבה פעמים מדברים על פרדיגמות פילוסופיות, מתמטיות, פוליטיות וכו'.
לאורך ה הִיסטוֹרִיָה, הדיסציפלינות וההיבטים השונים של הידע האנושי פעלו לפי פרדיגמות שונות מאוד, כלומר לדרכי התנהלות וחשיבה שונות. אבל ככל שהתגליות או התפתחויות חדשות התאפשרו, היכולת האנושית ל הַנמָקָה מותר להרוס את הישנים מבנים ובניית חדשים, המתורגמים לשינוי פרדיגמה, כפי שנראה בהמשך.
פרדיגמה מדעית
השימוש העכשווי במונח פרדיגמה שימש לראשונה בקשר עם ה מדעים, והיא תוצאה של הגותו של תומס קון (1922-1996), פיזיקאי אמריקאי, היסטוריון של מדע ופילוסוף, מ-1960.
לדבריו, פרדיגמה היא "קונסטלציה שלמה של אמונות, ערכים י טכניקות"המגדיר את הפעלת דיסציפלינה מדעית ברגע מסוים בהיסטוריה שלה, כלומר, הדרך הכללית שלה להבין את עצמה: שיטות מי בוחר, ה בעיות הוא מתייחס ואל התיאוריות שהוא מקבל ומקבל כמובן מאליו.
זהו מושג רחב, שווה ערך למטריצת מחשבה או מטריצה דיסציפלינרית המשותפת לכל הקהילה המדעית. ברור, הפרדיגמות של יָמֵי קֶדֶם הם לא היו זהים לאלו של ה ימי הביניים, וגם לא זהים לאלה הנוכחיים, ולכן באמצעות מושג זה נוכל להבין את עבודתו המהפכנית של המדע בתולדות הרעיונות.
דוגמה ברורה לאופן פעולת הפרדיגמה המדעית היא המודל הסטנדרטי של חלקיקים התומך ב גוּפָנִי תֵאוֹרֵטִי. מודל זה מסביר כיצד חוֹמֶר וככל הידוע לנו, כיצד חלקיקים תת - אטומיים, שאי אפשר לראות במכשירים פשוטים, ולכן מגדיר את הדרך בה אנו חושבים, חווים ומבינים פיזיקה.
אבל דרך הבנת החומר לא תמיד הייתה זהה. כל מעבר בין מודל אחד למשנהו לוותה בדרך של הבנת העולם והמדע עצמו, מהמודלים שהיו מעורבים באלוהים, ועד היום.
כמה פרדיגמות מדעיות הן: הפוזיטיביסטית, הפוסט-פוזיטיבית או הקונסטרוקטיביסטית.
פרדיגמות של מחקר חברתי
משהו דומה למקרה הקודם מתרחש כשחושבים על מחקר ב מדעי החברה. כלומר, ניתן להבין את עובדת המחקר ולהוציא לפועל על פי, ביסודו, שני מודלים שונים, שהם:
- פרדיגמה כמותית. המחקר החברתי, המוגדר בסטנדרטים כמותיים, שואף לבנות א יֶדַע הכי מַטָרָה אפשרי, שאינו לוקח בחשבון את הסובייקטיביות של השחקנים המעורבים, אלא מסתמך על טכניקות סטטיסטיות, ניתוח נתונים משני וכלים אחרים המאפשרים להם להבין את התנהגות אנושי מהנטיות שלו, עושה הכללות על סמך נתונים אֶמפִּירִי.
- פרדיגמה איכותית. במקום זאת, פרדיגמה אחרת זו ממקדת את תשומת לבה בהבנת המשמעויות החברתיות, כלומר מה הדרך שבה אנשים חושבים על מציאויות חברתיות שונות. לשם כך, הם מעדיפים כלים המבוססים על אָנָלִיזָה שֶׁל נְאוּם, ה יְצִירָתִיוּת סיפורי חברה או חיים, שכן הדבר החשוב הוא להבין כיצד סובייקטיביות קובעת התנהגות חברתית.
פרדיגמות חינוכיות
במקרה של פרדיגמות חינוכיות, הם מתייחסים לאופן שבו חושבים ומובעים את המעשה החינוכי, כלומר למודלים הפדגוגיים השונים המופעלים במוסדות החינוך. במקרה זה, ישנן ארבע פרדיגמות עיקריות, שהן:
- הפרדיגמה התנהגותית. נתמך על ידי השקפה אובייקטיביסטית או "מדעית" של חינוך, שואף לתוצאות ניתנות לכימות, צפייה וקונקרטיות, באמצעות מערכת של לְמִידָה על ידי התניה, באמצעות פרסים ועונשים.
- הפרדיגמה קוגניטיבי. במקום זאת, הוא מתמקד בהבנת תהליך הלמידה באמצעות חקירה שצוללת לתוך נפשו של הפרט כדי לקבל תשובות. החזון הזה הוא רציונליסטי ביותר: המצפון והמוח הצלול נתפסים כגיבורי המעשה החינוכי.
- הפרדיגמה הסביבתית. המכונה גם הפרדיגמה ההיסטורית-חברתית או החברתית-תרבותית, היא מתמקדת יותר בתהליך הלמידה עצמו מאשר בתוצאות הניתנות להשגה, ומציעה שהלמידה תתבצע בקשר הדוק עם הסביבה, כך שבאמצעות שליטה בסביבה, ניתן לשלוט בחינוך.
- הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המגמה האחרונה מכולן מציעה מודל חינוכי שבו התלמיד ממלא תפקיד מוביל יותר, ומגלה את מְצִיאוּת משלהם חוויות והניגוד עם עמיתיהם, מחפשים באופן פעיל את מֵידָע במקום לקחת תפקיד פסיבי.
שינוי פרדיגמה
לפי החזון שהוסבר קודם לכן של קון, שינויי פרדיגמה מתרחשים כאשר מודל נכשל במשימתו לפרש היבטים מסוימים של המציאות. במקרים אחרים, המציאות משתנה בצורה כזו שהיא מאלצת לייצר חדש השקפת עולם, שכן הפרדיגמה אינה רק תיאוריה עדכנית, אלא מערכת שלמה של אמונות והנחות מוקדמות.
קון כינה את שינויי הפרדיגמה "מהפכות מדעיות". לפיכך, הביטוי "שינוי פרדיגמה" נלקח ב- שפה פופולרי להתייחס לשינוי בנקודות מבט, שיטות או מגמות בקנה מידה גדול, החל על כל תחום אחר של ידע או ניסיון אנושי.
חידה ופרדיגמה
מילים "חידהלפרדיגמת "ו" אין שום קשר זה עם זה. חידה היא תעלומה או חידה ללא תשובה, לעומת זאת, פרדיגמה היא דרך להתייחס לדברים, כלומר דרך חשיבה ו/או פעולה כללית, המגדירה את נקודות המבט של תקופה, א. תַרְבּוּת או דיסציפלינה.
כך, למשל, הגדול מהפכות הם שברו את הפרדיגמות של זמנם, ואילצו אותנו לחשוב בדרך אחרת מה שעד אז חשבנו כפתור ומובן.