אנו מסבירים מהו תפקידה הרגשי של השפה, כיצד היא באה לידי ביטוי ודוגמאות שונות. בנוסף, פונקציות אחרות של השפה.
מהו תפקידה הרגשי של השפה?
התפקוד הרגשי הוא אחד משישה פונקציות שפה (כלומר, אפשרויות שימוש) שזוהה על ידי הבלשן והפונולוג הרוסי רומן יעקובסון (1896-1982) בתורת המידע שלו משנת 1958. פונקציות אלו קשורות ל- גורמי תקשורת (כלומר: שולח, מקלט, מסר, קוד וערוץ), והם מניחים פיתוח מורכב יותר של יצירותיו של הבלשן הגרמני קרל בוהלר (1879-1963).
המכונה גם פונקציה אקספרסיבית או פונקציה סימפטומטית, התפקוד הרגשי של השפה הוא כזה שבמרכזו שולח המסר, מאפשר תקשורת של המציאות הפנימית שלהם, כלומר של הרגשות, הרצונות או מצבי הנפש שלהם. זה נעשה בדרך כלל במשפטי קריאה, בגוף ראשון, אם כי זה יכול ללבוש גם צורה של שאלות רטוריות או אמירות סרקסטיות.
עם זאת, לשימוש האקספרסיבי בשפה יש גם איזושהי התייחסות.למעשה, ביטויים כמו "איזה ילד יפה!" להחזיק ברפרנט אמיתי, או להתמודד עם אירועים אמיתיים וקונקרטיים, אך בהם שולטת כוונה אקספרסיבית, כלומר הרצון לחשוף את פנימיותו של המוציא, במקום לתאר מְצִיאוּת חיצוני ואובייקטיבי.
דוגמאות לתפקוד רגשי
כמה דוגמאות לשימוש אקספרסיבי בשפה הן הבאות:
- ביטויים המתייחסים לתחושות גופניות: "אוי, זה כואב!", "אוי, כמה טוב זה מרגיש!" או "הראש שלי עומד להתפוצץ!"
- קללות או קינה: "תן לברק להכות בי!", "למה הדברים האלה קורים לי?" אה, זה לא יכול להיות!".
- קריאות שמחה: "איזה אושר!", "אני לא מאמין!"
- ביטויי רצון: "הלוואי", "מה עוד ארצה".
פונקציות שפה אחרות
בנוסף לפונקציה הרגשית, רומן יעקובסון מזהה את הפונקציות הבאות של השפה:
- פונקציית התייחסות, כזו המאפשרת לשפה לרמוז לאובייקטים של מציאות, לתאר מצבים ולהביע תכנים אובייקטיביים, קונקרטיים, ניתנים לאימות של העולם. הוא מתמקד במסר ובמצב התקשורתי.
- פונקציית הערעור, כזו שמאפשרת לדובר להשפיע על המקלט בצורה מסוימת, לבקש ממנו סוג של פעולה או התנהגות, או לפחות סוג של תגובה. באופן הגיוני, הוא מתמקד במקלט.
- פונקציה פאטית, כזה המאפשר למעורבים באקט התקשורתי לוודא כי ערוץ התקשורת פתוח, זמין וכדאי ליזום חילופי מידע. זה הדבר הראשון שאנו עושים כאשר עונים לטלפון, למשל. לכן, הוא מתמקד בערוץ התקשורת.
- פונקציה מתכת לשונית, זה שמאפשר לשפה להסביר את עצמה, כלומר למצוא מקבילות משפה אחת לאחרת, או להבהיר מונחים שהמקלט אינו מכיר, או אפילו להמיר אלמנטים משפה אחת לאחרת. הוא מתמקד בקוד התקשורת.
- פונקציה פואטית, כזו שמאפשרת לשפה לייצר אפקטים אסתטיים, כלומר למשוך את תשומת הלב לצורתה ולאופן אמירת המסר, ולא למסר עצמו. במובן זה, הוא מתמקד הן בקוד והן במסר, והדוגמה הנפוצה ביותר לכך נמצאת ב טקסטים ספרותיים.