• מהו טקסט ספרותי?
• מאפיינים של טקסט ספרותי
• סוגי טקסטים ספרותיים
• סוגים ודוגמאות של טקסטים סיפוריים
• דוגמאות לטקסטים ליריים
• דוגמאות לטקסטים דרמטיים
• טקסט ספרותי וטקסט לא ספרותי

אנו מסבירים מהו טקסט ספרותי והסוגים הקיימים. כמו כן, המאפיינים והדוגמאות שלו.

טקסטים ספרותיים מציעים לקורא גישות סובייקטיביות, חופשיות ורפלקטיביות.

מהו טקסט ספרותי?

טקסט ספרותי הוא חיבור בעל פה או בכתב שנעשה על ידי מחבר אחד או יותר המשתמש בשפה כדי להעביר מסר או סיפור מסוים. סוג זה של טקסטים מתמקד בתפקוד האסתטי של ה שפה, יותר מאשר במטרה התועלתנית שלו, ומשתמש במשאבים ובמבנים כדי לקשר בין יקומים אמיתיים או דמיוניים דרך המילה.

טקסטים ספרותיים מציעים לקורא גישות סובייקטיביות, חופשיות, תוכן רפלקטיבי, חוויתי או מהורהר ומדגישים את השפה כדי לקשר מצבים ולשדר. רגשות ותחושות.

מחברי טקסטים אמנותיים משתמשים באמצעי אקספרסיביים, הידועים כטרופים, דמויות רטוריות אוֹ דמויות ספרותיות, כדי להעשיר את הטקסט. בנוסף, הם משתמשים בשפה בצורה עוצמתית, מרגשת וקצבית.

ביוון העתיקה, ערש הספרות של המערב, נעשה הניתוח הספרותי הראשון של ההיסטוריה (פּוֹאֵטִיקָה אריסטו) וטקסטים ספרותיים סווגו כ: דְרָמָה, ז'אנר אפי י לִירִיקָה.

נכון לעכשיו, ישנם מספר רב של סוגים של טקסטים ספרותיים קריאה היא נחשבת לפעילות פנאי ונופש שבשל תוכנה האנושי העמוק תופסת מקום מרכזי בדמיוני של בן אדם.

מאפיינים של טקסט ספרותי

לטקסט ספרותי יש את המאפיינים הבאים:

• מַטָרָה לטקסטים ספרותיים יש לרוב מטרה אסתטית ומעבירים מסר, הוראה או רגשות ורגשות באמצעות השפה. מטרתו העיקרית היא לייפות טקסט ולהציע אותו לקורא, כבידור או כדרך להרהר בשימוש ובמשאבים של השפה.
• שפה. טקסטים ספרותיים משתמשים בשפה בדרכים שונות ומשתמשים במשאבים, כגון מטאפורות, השוואות, האנשות י אֶלִיפְּסָה, ליצור השפעה על הקורא או לתאר מציאות באופן חדשני וסובייקטיבי. השפה שבה נעשה שימוש בטקסט ספרותי תשתנה בהתאם לכל מחבר, לשפה ולסוג הטקסט. טקסטים ספרותיים משתמשים בשפה כצורת ביטוי ולכותב יש את החופש ליצור ממנה.
• תוֹכֶן. טקסטים ספרותיים מתייחסים לאירועים דמיוניים או אמיתיים, אך מנקודות מבט בדיוניות, בלתי אפשריות או חדשות. הם מבטאים תוכן סובייקטיבי או פילוסופי עמוק ולמחבר יש את החופש ליצור עולמות ולעשות בדיוני. טקסטים ספרותיים אמינים, כלומר מוסיפים את הקורא למציאות שהם מציעים.
• סיומת. לטקסטים ספרותיים הרחבות שונות לפי כל ז'אנר. לדוגמה: סיפורים קצרים יותר מרומנים.
• בינוני. טקסטים ספרותיים מועברים בדרך כלל בצורה כתובה באמצעות פורמטים דיגיטליים או תמיכות פיזיות, כגון מגזינים וספרים. בנוסף, הם יכולים להיות מועברים בעל פה לקהל.
• מזג אוויר. טקסטים ספרותיים מתקיימים ב מזג אוויר והם חלק מהמסורת הספרותית המאגדת את כל הטקסטים הידועים של ההיסטוריה של האנושות. חלק מהטקסטים הללו הופכים לציוני דרך והם יצירות המוכרות על צורתן, תוכנן או מבנהן.

סוגי טקסטים ספרותיים

טקסטים ספרותיים מסווגים, על סמך המבנה או המאפיינים שלהם, לארבעה ז'אנרים ספרותיים עיקריים:

• ז'אנר נרטיבי. הוא מורכב מטקסטים ספרותיים המדגישים את דמויות, על ה עלילה ומעל לכל, בדמות של מספר סיפורים, שהוא זה שמספר את הסיפור. כמה דוגמאות לז'אנר זה הן: סיפור קצר, ה רוֹמָן, המיקרו-סיפור, ה כְּרוֹנִיקָה, ה אגדה, ה מִיתוֹס, ה מָשָׁל, בין היתר.
• לִירִיקָה. הוא מורכב מטקסטים בעלי פורמטים ומבנים שונים ומתארים בדרך כלל מצב סובייקטיבי של הוויה: רגשות, פרספקטיבות חיים, השתקפויות או אפילו מידה מסוימת של תִנוּי. הם מדגישים את ההיבט האסתטי של המילה ומשתמשים במכשירים או דמויות דיבור כדי להעביר את המסר שלהם. כמה דוגמאות לז'אנר זה הן: שירים, סונטות, אודות, פסוקים, בין היתר.
• דְרָמָה. הוא מורכב מטקסטים שנועדו להיות מיוצגים בתיאטרון, בקולנוע או בטלוויזיה. הז'אנר הדרמטי משתמש בדיאלוג של הדמויות ולרוב מסתדר ללא קריין. כמה דוגמאות לז'אנר זה הן: קומדיה, טרגדיה ודרמה.
• ז'אנר דידקטי. הוא מורכב מטקסטים שנועדו ללמד משהו או להעביר מסר או דעה מסוימת לקורא. כמה דוגמאות לז'אנר זה הן: חֲזָרָה, ה ביוגרפיה, ה דַבְּרָנוּת, בין היתר.

סוגים ודוגמאות של טקסטים סיפוריים

כמה סוגים של טקסטים סיפוריים הם:

• סיפור קצר. זה טקסט שנכתב ב פּרוֹזָה, המתאפיין בהיותו קצר מאוד ומספר סיפור בצורה נרטיבית תוך שימוש באליפסיס. לדוגמה:
  • "המראה שלא יכלה לישון" מאת אוגוסטו מונטרוסו

    פעם הייתה מראה יד שכשהיה לבד ואף אחד לא הסתכל בה, הוא הרגיש הכי גרוע, כאילו היא לא קיימת, ואולי הוא צדק; אבל המראות האחרות לעגו לו, וכשהן הוחזקו באותה מגירת שידה בלילה הם ישנו בשקט מרוצים, לא מודעים לדאגתו של הנוירוטי.

  • "אל אדיבינו" מאת חורחה לואיס בורחס

    בסומטרה מישהו רוצה לקבל דוקטורט בתור מגיד עתידות. המכשפה הבוחנת שואלת אותו אם ייכשל או יעבור. המועמד עונה שהוא ייכשל...

• כַּתָבָה. זהו טקסט קצר שנכתב בפרוזה עם עלילה שבה דמויות מתערבות בזמן ובמרחב מוגדרים. לדוגמה:
  • "סינדרלה" מאת ג'ייקוב ווילהלם גרים.
  • "טום אגודל" מאת צ'רלס פרו.
  • "החתול השחור" של אדגר אלן פו.
  • "עצב" מאת אנטון צ'יוב.
  • "המתנקשים" של ארנסט המינגווי.
  • "הבית נלקח" מאת חוליו קורטאזר.
  • "Reunion" מאת ג'ון צ'יבר.
• רוֹמָן. זהו טקסט הכתוב בפרוזה המספר עובדות ושונה מהסיפור כי הוא ארוך יותר ובעל עלילה מורכבת יותר בהשתתפות מספר, דמויות ומרחבים שונים. לדוגמה:
  • "דון קיחוטה דה לה מנצ'ה" מאת מיגל דה סרוונטס.
  • "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן.
  • "מובי דיק" של הרמן מלוויל.
  • "פשע ועונש" מאת פיודור דוסטויבסקי.
  • "מלחמה ושלום" מאת ליאו טולסטוי.
  • "יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס.
  • "1984" מאת ג'ורג' אורוול.
  • "התפסן בשדה השיפון" מאת J.D. Salinger.
  • "מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מרקס.
  • "הארי פוטר" מאת ג'יי.קיי. רולינג.
• מִיתוֹס. זהו סיפור בדיוני המספר סיפור או הרפתקה בכיכובם של אלים, אלים למחצה או בני אדם שמיוחסים להם מאפיינים אלוהיים. לדוגמה:
  • "רומולוס ורמוס והיסוד של רומא."
  • "המיתוס של סיזיפוס".
  • "המיתוס של המינוטאור."
  • "המיתוס של פרומתאוס."
  • "איקרוס ודדלוס."
• מָשָׁל. זהו סיפור שמככב, ברוב המקרים, על ידי בעלי חיים ומספר סיפור שמבקש להשאיר א מוסר השכל או הוראה. לדוגמה:
  • "פיטר והזאב."
  • "הארנב והצב".
  • "השועל והענבים".
  • "האריה והעכבר".
  • "הנמלה והחגב".

דוגמאות לטקסטים ליריים

כמה סוגים של טקסטים ליריים הם:

• שִׁיר. זה קומפוזיציה ב פָּסוּק או פרוזה שמשתמשת במשאבים פיוטיים כדי להעביר רגש או חוויה. לדוגמה:
  • "לה זוהר" מאת פדריקו גרסיה לורקה

    לאורורה של ניו יורק יש
    ארבעה עמודים של סחף
    והוריקן של יונים שחורות
    מתיז את מים אנקות זוהר ניו יורק רקובות
    לרדת במדרגות הענקיות
    חיפוש בין הקצוות
    טוברוז של ייסורים נמשך.

    השחר מגיע ואף אחד לא מקבל אותו בפה
    כי אין מחר או תקווה אפשרית.
    לפעמים המטבעות בנחילים זועמים
    הם קודחים וזוללים ילדים נטושים.

    הראשונים שיצאו מבינים עם שלהם עצמות
    שלא יהיו גן עדן או אהבות חסרות עלים;
    הם יודעים שהם הולכים לערוץ המספרים והחוקים,
    למשחקים בלי אומנות, להזעות עקר.

    ה אוֹר קבור בשלשלאות וברעשים
    באתגר חסר בושה של מַדָע ללא שורשים.
    בשכונות יש אנשים שמתלבטים בנדודי שינה
    כמו טרי מתוך ספינה טרופה של דם.

• סוֹנֶטָה. זהו חיבור פואטי המורכב בדרך כלל מארבעה בתים, השתיים הראשונות מתוך ארבע שורות והשתיים האחרונות מתוך שלוש שורות. משתמש במכשירים פיוטיים ו חרוז. לדוגמה:
  • "אהבה מתמדת מעבר למוות" מאת פרנסיסקו דה קובדו.

    עצום את עיניי בפעם האחרונה
    צל שהיום הלבן ייקח אותי,
    ויכול לשחרר את הנשמה הזו שלי
    שעה לחנופתו הנלהבת; אבל לא, מצד שני, על החוף,
    יעזוב את זיכרון, איפה זה נשרף:
    שחייה מכירה את הלהבה שלי את המים הקרים,
    ולאבד את הכבוד לחוק החמור.

    נשמה שעבורה היה אל הכלא,
    ורידים שההומור לכל כך הרבה אש נתן,
    גולות שנשרפו לתפארת,

    הגוף שלך יעזוב, לא הדאגה שלך;
    הם יהיו אפר, אבל זה יהיה הגיוני;
    אבק הם יהיו, עוד אבק באהבה.

• שיר הלל. זוהי חיבור פואטי הכולל השתקפויות ובמקור נהגו לשיר אותה. לדוגמה:
  • "אודה לעידן", מאת פבלו נרודה (קטע)

    אני לא מאמין בגיל, כל הזקנים
    הם סוחבים
    בעיניים
    יֶלֶד,
    וילדים
    לִפְעָמִים
    הם צופים בנו
    כמו זקנים עמוקים.

    אנחנו נמדוד
    חַיִים
    לפי מטרים או קילומטרים
    או חודשים?
    כל כך הרבה מאז שנולדת?
    כמה
    אתה חייב ללכת
    עד
    כמו כולם
    במקום ללכת עליו
    הבה ננוח מתחת לאדמה?

• קִינָה. זהו חיבור פואטי שבו מקוננים על אובדן או חוסר מזל. לדוגמה:
  • "אלגיה נקטעה", מאת אוקטביו פז (פרגמנט)

    היום אני זוכר את מתי ביתי.
    לעולם לא שוכחים את המוות הראשון,
    גם אם אני אמות מברק, כל כך מהר
    שלא מגיע למיטה או לשמנים.
    אני שומע את המקל המהסס על מדרגה,
    הגוף שתופס באנחה,
    הדלת שנפתחת, המתים שנכנסים.
    מדלת למות יש מעט מקום
    ובקושי יש זמן לשבת,
    להרים את הפנים, לראות את השעה
    וגלו: שמונה ורבע.

    היום אני זוכר את מתי ביתי.
    זה שמת לילה אחר לילה
    וזו הייתה פרידה ארוכה,
    רכבת שלעולם לא עוזבת, הייסורים שלה.
    תאוות הפה
    לחוט של אנחה מושעה,
    עיניים שלא נעצמות ועושות סימנים
    והם נודדים מן המנורה אל עיניי
    מבט קבוע שמחבק אחר,
    חייזר, נחנק בחיבוק
    ולבסוף הוא בורח ורואה מהחוף
    איך הנשמה שוקעת ומאבדת את הגוף
    והוא לא מוצא עיניים להיאחז בהן...
    והאם המבט הזה הזמין אותי למות?
    אולי אנחנו מתים רק בגלל שאף אחד
    רוצה למות איתנו, אף אחד
    רוצה להסתכל לנו בעיניים.

דוגמאות לטקסטים דרמטיים

כמה סוגים של טקסטים דרמטיים הם:

• טרגדיה. זוהי יצירה דרמטית בכיכובן של דמויות הנחשפות למצב בלתי צפוי, טרגי או לאסון. לדוגמה:
  • "אדיפוס רקס" של סופוקלס.
  • "מדאה" של אוריפידס.
  • "המתחננים" של אייסכילוס.
  • "המלט" מאת וויליאם שייקספיר.
  • "חתונות דם" מאת פדריקו גרסיה לורקה.
• קוֹמֶדִיָה. זוהי יצירה ספרותית המבקשת לבדר ולהצחיק את הקורא או הציבור ויש לה סוף טוב. לדוגמה:
  • "התרמית מסביליה" מאת טירסו דה מולינה.
  • "הקמצן" של מולייר.
  • "טרטופו" מאת מולייר.
  • "הכלב באבוס" מאת לופה דה וגה.
  • "חלום ליל קיץ" מאת וויליאם שייקספיר.

טקסט ספרותי וטקסט לא ספרותי

טקסטים ספרותיים שונים מאלה שאינם ספרותיים במובן יסוד אחד: תכליתם האסתטית. טקסטים ספרותיים נוצרים על ידי המחברים ללא שימוש מעשי קונקרטי, להיפך, הם מבקשים להשתמש בשפה כדי לשדר מחשבות, תחושות או סיפורים. הקורא, לעומת זאת, צורך טקסט מסוג זה כדי להתפעל מהשפה, כצורת בידור וכדי לקבל חוויה סובייקטיבית.

מצד שני, טקסטים לא ספרותיים הם כל אלה שנוצרים עם משמעות ברורה וברורה ועם מטרה ספציפית, שהיא בדרך כלל להעביר מידע מסוים כדי שיודע לקורא. לדוגמא: הוראות שימוש במכונת כביסה, מתכון לבישול, שלט חוצות או א חֲדָשׁוֹת בְּ- עיתון.