גונדוטרופינים

כשמדובר בהורמוני מין אנושיים, בדרך כלל מוזכרים תחילה אסטרוגנים, פרוגסטינים וטסטוסטרון. עם זאת, בנוסף לאלה יש את הקבוצה של גונדוטרופינים, הורמונים של חלבון, המשפיעים באותה מידה מכריעה על שחלות, אשכים ותפקודים אנדוקריניים. קבוצת הורמונים זו כוללת למשל FSH, LH, פרולקטין ו- hCG.

מהם גונדוטרופינים?

גונדוטרופינים הם הורמונים בעלי מבנה חלבון המקדמים את התפתחות בלוטות הזכר והנקבה ומשפיעים על האיזון ההורמונלי בגוף. מבדילים בין גונדוטרופינים יותרת המוח, הנוצרים בבלוטת יותרת המוח (בלוטת יותרת המוח), לבין גונדוטרופינים חוץ-יותרת-המוח, הנוצרים בבלוטות אחרות.

מרבית ההורמונים מקבוצת הגונדוטרופינים, לעומת זאת, מיוצרים בתאים של בלוטת יותרת המוח הקדמית ומשוחררים לזרם הדם שם. ההורמון המגרה זקיק (FSH), למשל, הוא גונדוטרופין המיוצר באדנו-היפופיזה המגרה התבגרות של זקיקים אצל נשים וייצור זרע אצל גברים. הורמון מין נוסף יותרת המוח הוא הורמון הלוטניזציה (LH), האחראי על התבגרותם של תאי מין אצל גברים ונשים.

גונדוטרופין אנושי (hCG) הוא גם גונדוטרופין. זה מבטיח שמירה על ההיריון. פרולקטין מבלוטת יותרת המוח משמש לגידול בלוטת החלב הנשית במהלך ההיריון ולהפרשת חלב לאחר לידתו של הילד.

פונקציה, אפקט ומשימות

LH ממריץ ייצור ושחרור של הורמוני מין בגונדות (גונדות), כלומר אנדרוגנים או אסטרוגנים. אצל גברים זה מקדם את הסינתזה והפרשת הטסטוסטרון באשכים. אצל נשים LH ממלא תפקיד חשוב במחזור הווסת, במיוחד במחצית השנייה של החודש. מכיוון שבאמצע המחזור יש עלייה תלולה בריכוזי ה- LH, מה שמעורר ביוץ.

אצל גברים FSH ממריץ את תאי הסרטולי באשכים, או שביניהם מתרחשת היווצרות זרע. אצל אישה בתחילת המחזור שלה, הפעולה העיקרית של FSH היא להבשיל את הזקיקים מהזקיק הקדמון לזקיק השלילי ההפכפך. במהלך ההיריון ה- hCG מקבל את הקורפוס לוטה, אשר בתורו מייצר את ההורמון פרוגסטרון, החשוב לשמירה על ההיריון. יתר על כן, hCG מקדם את הסינתזה של הורמוני סטרואידים.

אצל נשים פרולקטין מעודד את ייצור החלב בבלוטת החלב, במיוחד במהלך ההיריון. ההורמון, לעומת זאת, משפיע מעכב על התבגרות הזקיקים, מכיוון שלא צריך לבשל זקיקים פוריים נוספים במהלך ההיריון. פרולקטין נחשב גם למלא תפקיד בעייפות שלאחר אורגזמה.

חינוך, התרחשות, תכונות וערכים מיטביים

גם פרולקטין וגם LH ו- FSH מיוצרים בבלוטת יותרת המוח. שחרורם מגורר על ידי הורמון אחר, מה שמכונה ההורמון המשחרר גונדוטרופין (GnRH) מההיפותלמוס. שני ההורמונים מעצבים את הפרשת GnRH כדי למנוע ייצור יתר של עצמם. ל- LH ו- FSH כמו גם hCG יש יחידות משנה אלפא זהות, מה שאומר שהתפקיד הביולוגי הספציפי של ההורמונים מבוסס על המבנים השונים של יחידות הבטא שלהם.

הערכים הנורמליים הן ל- LH והן ל- FSH בקרב נשים לפני גיל המעבר הן 2-8 U / l, תלוי במחזור, ואחרי גיל המעבר הן מעל 20 U / l (FSH) או 30 U / l (LH). שלא כמו FSH, LH ופרולקטין, hCG מסונתז מחוץ לבלוטת יותרת המוח. בהשפעת הכוריון, השליה הנשית מייצרת hCG במהלך ההיריון, כאשר רמת ההורמונים הגבוהה ביותר הושגה בחודש השני לשלישי. לעומת זאת, פרולקטין נוצר בבלוטת יותרת המוח הקדמית החל מהשבוע השמיני להריון. ויסות השחרור מתרחש בעיקר באמצעות עיכוב של דופמין מההיפותלמוס.

השפעה גוברת של סינתזה מיוחסת לאסטרוגן. הערך הרגיל לריכוז הפרולקטין בדם עבור נשים הוא בערך 2-25 מיקרוגרם / ל. יש לסווג ערכים מעל 25 עד 200 מיקרוגרם / ל 'כעלייה, כל הריכוזים הגבוהים יותר מצביעים על שינוי פתולוגי. במהלך ההיריון נוצר יותר פרולקטין ומשתחרר על ידי הילד כשהוא נשאב. אצל גברים, ריכוז הפרולקטין הוא בדרך כלל בין 3.0-14.7 מיקרוגרם / ליטר.

מחלות והפרעות

ירידה בריכוזי ה- LH בקרב נשים יכולה לכלולכתוצאה מתת-פעילות שחלתית משנית, הנובעת מהפרעה בהיפותלמוס או בלוטת יותרת המוח. זה למשל המקרה עם אנורקסיה.

אצל גברים הם יכולים להיות תוצאה של תת-פונקציה משנית של האשך או צריכת טסטוסטרון. רמות LH מוגברות נמצאות אצל נשים עם אי ספיקה ראשונית של השחלות, גיל המעבר בטרם עת או עם שחלות פוליציסטיות, כמו גם אצל גברים עם תפקוד ראשוני של האשכים או עמידות לאנדרוגן כתוצאה מקולטני אנדרוגן לקויים. hCG ידוע בעיקר בזכות תפקודו כעדות להריון. מכיוון שרמת hCG מוגברת בשתן, כפי שנמדדת בבדיקות ההריון הרגילות, היא סימן בטוח יחסית להריון.

בשלב הראשוני משתמשים בערכי ה- hCG גם לפיקוח על מהלך ההיריון. אם נמצאים ריכוזים מוגברים באופן משמעותי, מדובר באינדיקטורים להריון מרובה או לאי-תקינות כרומוזומלית, כמו תסמונת דאון, בעובר. ערכי hCG נמוכים מדי או יורדים יכולים להיגרם, למשל, בהריון חוץ רחמי, בלידה מוקדמת או בהפלה מאוימת.

מחוץ להריון, עלייה ברמות ה- hCG יכולה להיות אינדיקציה לקרצינומה בשחלות, לאשך, לתאי הכליה ולסרטן הסימפונות, כמו גם לקרצינומה של הפטוצלולר. תרופות מסוימות, כמו amisulpride נוירופלטיק, יכולות לעורר ריכוזי פרולקטין מוגזמים בדם, המכונים היפר-פרולקטינמיה. אלה יכולים להוביל למחסור בדימום ווסת, דליפה ספונטנית של חלב אם ואי פוריות. אצל גברים, צמיחה לא תקינה של בלוטות החלב יכולה להופיע כתוצאה מכך.