אנו מסבירים מהי ההצדקה של פרויקט, הסוגיות בהן הוא מתייחס וכיצד הוא מתבצע. כמו כן, דוגמה מפורטת.
מה ההצדקה של פרויקט?
הצדקה היא אחד הסעיפים הנפוצים מכולם פרויקט חקירה או סוג אחר. הוא מורכב מהסבר מנומק של הסיבות המניעות את מימוש ה טְיוּטָה, מבקש לענות על השאלה "למה?"אוֹ"אז זה?". מקובל לנסח אותו בשילוב עם הרקע של הפרויקט.
בדרך כלל, נימוק יעסוק בנושאים כגון:
- הרקע של הפרויקט והאופן שבו הפרויקט מקושר לכאלה מָסוֹרֶת או מסלול, כלומר איך הוא מוכנס בשדה הספציפי שלו.
- החשיבות והרלוונטיות של הפרויקט בתחום הידע או הפעילות הספציפיים שלו, כלומר, תרומתו הספציפית ל- אֶנוֹשִׁיוּת.
- החדשות o חידושים שהיא מציעה לקוראים ולחוקרים עתידיים בתחום.
- אופן הטיפול בהיבטים התיאורטיים, המתודולוגיים והמעשיים הכרוכים בביצוע הפרויקט.
- אם רלוונטי, ה יכולת הקיום כלכלית או לוגיסטית של הפרויקט, לאור התוצאות האפשריות שהושגו.
הצדקה יכולה להיות ארוכה ככל שנדרש, אך נקודות מבט מפורטות ככל האפשר מועדפות בדרך כלל, במיוחד עבור פרויקטים אפשריים.
חשיבות הצדקה לפרויקט
ההצדקה היא קטע בעל חשיבות חיונית להבהיר את היקף ומגבלות הפרויקט, כמו גם התוצאות והאפשרויות שלו.
החשיפה המדוקדקת של מה שואפים להשיג, איך ולאילו מטרות, מאפשרת לנו להבין מה עומד על הפרק במימוש הפרויקט. זה חשוב במיוחד כשמדובר בשאלה מְמַמֵן, או גם אם אנחנו בוחרים בתואר או תואר אוניברסיטאי. בוא נחשוב שהצדקה נקראת כך כי היא מצדיקה, כלומר היא מעמידה את המגיע לה הֶקשֵׁר מה שאנו מציעים לעשות.
איך להצדיק פרויקט?
כדי להצדיק פרויקט, תחילה יש לענות ביתר פירוט על השאלות הבאות:
- מי העלה את הנושא שלפנינו?
זו נקודת המוצא שלנו בכל מחקר. היא מאפשרת לנסח כמה תקדימים, אם כחלק בלתי תלוי בהצדקה, ואם כחלקו הראשון, שישמש גם כהקדמה לקורא.
האם היו פרויקטים דומים בעבר, או שאנו חונכים אזור? האם הם התמודדו עם אותו הדבר בדיוק, או היבטים דומים במידה מרחוק? אילו הישגים היו להם ואיפה הם נפלו? במה הפרויקט שלנו שונה מהם?
- למה אנחנו רוצים לבצע את הפרויקט?
חלק גדול מהתשובה הזו יהיה ברור אם נענה נכון על השאלה הקודמת. שום פרויקט לא מגיע משום מקום, וכבר ב מבוא אוֹ הצהרת בעיה יש לחקור היטב את ההקשר התמטי וההיסטורי של נושא המחקר או הפרויקט האפשרי.
לכן לא צריך להיות קשה לומר מה הטעם לעשות את מה שאנחנו מציעים לעשות. האם אנחנו הולכים לחולל מהפכה בתחום הידע? האם אנחנו מתכוונים להגיש רעיון ספציפי לניסוי ולאימות? האם אנחנו הולכים לבצע בהצלחה את מה שאחרים לא יכלו?
- כיצד אנו מתכננים לבצע את הפרויקט ובאילו משאבים הוא כרוך?
שוב, אם ברור לנו התשובה לשאלה הקודמת, השאלה הזו לא צריכה לעלות לנו יותר מדי. מדובר בהסבר מנקודת מבט מתודולוגית, תיאורטית ומעשית, כיצד היינו משיגים את המטרה שהסברנו קודם, ואשר מתכתבת, אגב, עם מטרות כלליות וספציפיות של הפרויקט (קטע אחר).
איזה סוג של משאבים (חומריים, אינטלקטואלים וכו') נצטרך, ובאיזה אופן? איך נפטר מהם? האם יש לנו תִכנוּן נועד להשיג את המטרות שלנו?
- למה אנחנו מתכננים לעשות את זה ככה?
השאלה האחרונה לתשובה תשמש לסגירת הסעיף, והיא הצימוד של הקודמות. אם אנחנו יודעים איך הם ניסו קודם, אנחנו יודעים איך אנחנו ננסה ואנחנו יודעים למה, אפשר בהחלט לענות למה.
כלומר, איך שלנו שיטה מהאמור לעיל, ובאיזה אופן הוא מגיב כדי להפוך את הפרויקט שלנו למשהו בעל ערך? מה משיטת העבודה שלנו ישרת את הדורות הבאים? האם נוכיח עם זה משהו? האם זו תהיה חוויה שניתן לשכפל בעתיד?
לאחר שנענה על כל השאלות הללו, נביא את ההצדקה שלנו למעשה. אז זה יספיק ללטש ולאחד את הכתיבה, להוסיף גרפים, טבלאות או ציטוטים, או כל מה שאנחנו צריכים כדי לתמוך במה שנאמר.
דוגמה להצדקה של פרויקט
לאחר מכן, נפתח בקצרה דוגמה כיצד ניתן לענות על שאלות אלו כדי לבנות הצדקה, באמצעות המקרה ההיפותטי של פרויקט חיסון לקוביד-19, שהמידע שלו בדיוני לחלוטין:
- רקע כללי
מאז שמגיפת הקורונה Covid-19 הפכה גלובלית במרץ 2020 והוכרה כמגיפה על ידי ארגון הבריאות העולמי, פרויקטים רבים של חיסונים למניעת ההידבקות שלו הופיעו. הראשון שבהם היה פרויקט Kosher Labs בישראל, בהובלת גריגורי מנדל et al., ותוצאותיו פורסמו ב-Science (מרץ, 2020, עמ' 88), בו הודגם שימוש מעניין בג'ינג'ר כתוצר מנטרל של קרום השומנים של הנגיף ...
- המחקר שלנו
הפרויקט שמעסיק אותנו, בניגוד לקודמים, לא יציע את השבתת הנגיף, כפי שהיה מובן באופן מסורתי בחיסונים מאז המאה ה-18, אלא להיפך, בשכפול הנגיף. RNA וירוס בתאי גזע אנושיים שלפי שיטת הלסינקי אינם משכפלים אך מגיבים לאנטיגן האימונוגלובולינים X459, שחשיבותו בריפוי קוביד-19 הוכחה ב- חיבורים de Mendel and Apocatepétl, מפורט לעיל.
בשביל זה יהיה לנו את בנק תאי הגזע של Argentolabs, שהיה זמין מאז תחילת המגיפה למטרות רפואיות ניסיוניות, ונשכפל את שיטת Fester-Krunning שנתנה תוצאות כל כך טובות במאבק נגד אבולה בדרום אפריקה ( ראה טבלאות 1 ו-2).
המגבלה העיקרית שלנו, במובן זה, תהיה התקציב והזמינות הטכנית של המחלקה הווירולוגית של בית החולים האוניברסיטאי של מסצ'וסטס, שבו תהיה לנו לא רק זרימה קבועה של חולים ודגימות, בהתחשב במצב המגיפה בארצות הברית מדינות. מדינות, אך של כוח אדם מתאים למבחנים, שהשתתפותם תשמש כחלק מתוכנית הפוסט-דוקטורט של האוניברסיטה הנדונה.
עם הפרויקט הזה אנחנו לא רק שואפים לשים קץ למגיפה שממיטה הרס על בְּרִיאוּת וה כַּלְכָּלָה בעולם, אלא ליצור תקדים חשוב לשיתוף פעולה טכני ואוניברסיטאי, שיכול להועיל לעתיד חוויות, התגברות על מחסומים וגבולות לאומיים, כדי לספק למחלה גלובלית תגובה גלובלית מתאימה.