אנו מסבירים מהו חופש ההתאגדות, מדוע הוא חשוב לחברה וכיצד הוא נכלל בזכויות האדם.
מהו חופש ההתאגדות?
ה חוֹפֶשׁ של ההתאגדות או הזכות להתאגדות חופשית היא א זכות אדם בסיסית, שזה כל אדם או קבוצת אנשים יכולים להצטרף באופן חופשי כדי ליצור עמותות, ארגונים אוֹ קבוצות (או לסגת מהם באופן חופשי).
זכות זו מגנה על אותן קבוצות שיש להן מטרות חוקיות ומכבדות את זכויות האדם הבסיסיות של אחרים. במילים אחרות, זכות זו אינה מגינה על מי שמתחבר לביצוע פשעים.
חופש ההתאגדות מעוגן בהצהרה האוניברסלית של ה זכויות אדם, במאמר 20 שלה, שכתוב:
- לכל אדם יש את הזכות לחופש התכנסות והתאגדות שלווים.
- אסור להכריח אף אחד להשתייך לעמותה.
כפי שנאמר ממש שם, החופש היסודי הזה מבטיח שרק הרצון שלנו הוא זה שמחייב אותנו לקבוצה מסוימת: אנחנו יכולים להצטרף אליה אם נרצה (ואם נעמוד בדרישות הכניסה שלה), ונוכל לנטוש אותה אם נרצה בכך. בצורה זו. אף אחד לא יכול להכריח אותנו לעשות אחרת בכוח או בכפייה.
הזכות להתאגדות חופשית היא המפתח לא חֶברָה בריא, שבו שולטים ריבוי וחירויות הפרט, שבו אנשים יכולים לאחד כוחות כדי להשיג א מטרה או לתמוך ביוזמה למטרות רווח, או לא. מפלגות פוליטיות, עֵסֶק פעילים מסחריים, אקולוגיים, קבוצות תמיכה, ארגונים קהילתיים ועוד ועוד הם דוגמאות לסוגי ההתאגדות שזכות זו מבטיחה.
ישנם חריגים ידועים לשמצה, הקשורים למרחב הציבורי ול- אַחֲרָיוּת איש מקצוע אישי, כגון שכר לימוד מקצועי, מוסדות שֶׁל מַצָב ועמותות דומות אחרות שהחברות בהן היא חובה עבור חלק או כולן אזרחים.
כך למשל, מימוש פורמלי של מקצוע עריכת הדין מצריך בדרך כלל פיקוח של לשכת עורכי הדין, על מנת להבטיח את אֶתִיקָה ואחריות במימוש המקצוע. למרות זאת, אדם יכול לבטל את המנוי באופן חופשי, אך עליו להניח את התוצאה שעיסוקו המקצועי בחוק לא יוכר רשמית.