מוֹנוֹפּוֹל

אנו מסבירים מהו מונופול, סוגיו, מאפייניו ודוגמאותיו במדינות שונות. כמו כן, הבדלים עם אוליגופול.

מונופולים נחשבים כמרוששים את הפעילות הכלכלית.

מהו מונופול?

ב כַּלְכָּלָה, נעשה שימוש במונח מונופול (המורכב מהקולות היווניים קשת, "אחד ו פולין, "מכירה") לייעד את המצב שבו ליצרן או מוכר יחיד יש שליטה מוחלטת בשוק, ביכולתו להציב תנאים ללא עונש, ומקשה או בלתי אפשרי עבור מתחרים חדשים להיכנס.

מונופולים מהווים מצבים של כשל שוק או חיסיון משפטי, הם מנוגדים לרעיון של תחרות כלכלית חופשית. כדי שיתקיים מונופול, מכלול ה- הַצָעָה חייב להתאים לאותו מפיק, מבלי שיש מוצרים תחליפים. לפיכך, ה צרכן עליה לקבל את תנאי המחיר והייצור שקובע בעל המונופולין, ושמגיבים רק לנוחיותו.

באופן כללי מצבים מסוג זה נחשבים למזיקים ומרוששים את הפעילות הכלכלית, וזו הסיבה לכך שמדינות רבות עשו זאת חוקים האוסרים במפורש מונופול, או מתירים מחקר לחשוף כל מונופול סמוי שיכול להתקיים.

מאפיינים של מונופולים

מונופולים מאופיינים בדרך כלל על ידי:

  • שליטה ישירה בסינגל עֵסֶק על כלל (או כמעט) השוק, הטלת תנאים המועילים רק לו ומבטיחים את נצחיות כוחו, על ידי הדרת מתחרים אפשריים.
  • הם מאפשרים ריכוז של עושר (ולכן של כוח כלכלי) אצל שחקן אחד, מה שמקשה יותר ויותר להפוך את המצב, בהתחשב בכך שככל שיותר כסף, כך יותר פחיתועוד כוח, יותר כסף.
  • הם מנוגדים לתחרות החופשית, שכן חברת המונופול אינה נתונה ללחץ לשפר את מוצריה או להתחרות בשום צורה על העדפת הצרכן, שכן אין להן אלטרנטיבות.

מצד שני, הם יכולים להתרחש על פי הצורות הבאות:

  • אמון. עם מונח זה נלקח מאנגלית, הקונסורציום התאגידי נשלט או בבעלותה של חברה אחת, המכוונת את הפעילות המסחרית שלה ומכסה את השווקים המתאימים של צְרִיכָה.
  • קרטלים. מדובר בהסכמים פורמליים או בלתי פורמליים בין חברות באותו מגזר יצרני, במטרה לצמצם או להגביל את שאר יְכוֹלֶת, ובכך מהווה כוח מרכזי המחולק ביניהם. זה בדרך כלל מוביל למונופולים מרובים, כלומר, אוליגופולים.
  • מיזוגים ורכישות של חברות. החברות הגדולות והחזקות ביותר מסוגלות לעתים קרובות לקנות מהמתחרים שלהן, ולאחד את השחקנים הכלכליים העיקריים במגזר שבפיקודו, בין אם בגלוי או בשיטות דיסקרטיות.
  • הרשאות מדינה. בעבר כונו "מושבים", מדובר בהעברת הרשאות מיוחדות לחברה על ידי המדינה, באמצעות מכרזים או במשא ומתן רשמי פחות או יותר, על מנת להעדיף את צמיחתה הכלכלית. במקרים רבים מדובר במעשים של שְׁחִיתוּת.

סוגי מונופול

במונופול אטום למים, המדינה לוקחת על עצמה ייצור או מכירה של טובין.

בדרך כלל מבחינים בין סוגי המונופול הבאים:

  • מונופול מחירים ליניארי. ידוע גם כמונופול טהור, זה מתרחש כאשר יש ממש רק חברה אחת שאחראית על נישה עסקית. זה לא קורה בדרך כלל בכלכלה הריאלית, שכן למעשה מדובר במונופול תיאורטי, שבו אין שינויי מחירים, אין מוצרים תחליפיים, אין התערבות ממשלתית מכל סוג או מרווחי אי ודאות בשוק, ויש חוסר ודאות מושלם. ניידות פנימה גורמי ייצור.
  • מונופול מלאכותי. זהו השם שניתן למונופולים הנובעים מהתערבותו של בעל המונופולין או אמצעי פיסקאלי אחר או מכל סוג אחר (ה אַלִימוּת, למשל) כדי למנוע ממוצרים אחרים משלך להגיע לשוק.
  • מונופול טבעי. במקרה זה, בעל המונופול מחזיק במונופול על דרש של השוק, מייצר בעלות נמוכה מזו של חברות מתחרות שונות. בדרך כלל זה קורה במקרים שבהם הרבה יותר יעיל לחברה בודדת להתקיים, כמו במקרים מסוימים שירותים ציבוריים, ואין תמריצים לכניסת חברות מתחרות, שיאלצו להתמודד עם א הַשׁקָעָה ראשוני מסוכן.
  • מונופול אטום למים. זה ידוע כאטום למים כאשר מַצָב מניח ייצור או מכירה של טובין מסוים, או מעניק אותם ליחיד בתמורה להכנסות ממסים. זה נפוץ במצבי הלם, שבהם על המדינה להבטיח ייצור רציף של תשומות, למשל.

דוגמאות למונופול

דוגמאות למונופול הן הבאות:

  • המונופול ההולך וגדל של פייסבוק. החברה שמאחורי רשת חברתית, שקנתה חברות אפליקציות פופולריות אחרות לטלפונים סלולריים חכמים, כמו אינסטגרם, וואטסאפ, FriendFeed, Ascenta ו-Oculus VR, ומתקדמת לקראת הפיכתם לאמון דיגיטלי של רשתות חברתיות.
  • תעריפי שדה התעופה של ספרד. המוטלות על חברות התעופה על ידי החברה הציבורית AENA, הן מאפשרות פעילות מונופוליסטית של החברה, שכן היא מנהלת את כל שדות התעופה ונמלי המסוקים הספרדיים.
  • הפקת נפט בוונצואלה. במשך עשרות שנים היא פעלה במדינה זו תחת דמות המונופול של החברה הממשלתית, Petróleos de Venezuela (PDVSA), שהולאמה בשנות ה-70, והוציאה מהשוק את החברות הטרנס-לאומיות שהיו בתחום.

מונופול ואוליגופול

באוליגופול חברות מעטות יכולות להסכים להימנע ממתחרים.

באופן קפדני, אוליגופול הוא סוג של מונופול שבו לחברות מעטות יש שליטה או השפעה משמעותית על השוק. לרוב מדובר ב-4 או 5 חברות שיכולות להסכים למנוע כניסת מתחרים חדשים, במקביל לכך שהן מתחרות ביניהן בשוק בו הן משפיעות הדדית.

!-- GDPR -->