אנו מסבירים מהו סמינר, מקור המונח ומאפייניו. כמו כן, מה המטרות והסוגים שלך.
מהו סמינר?
בדרך כלל, סמינר מובן כמפגש למטרות אקדמיות שבו מספר סופי של מומחים ומתעניינים בנושא נפגשים, כדי להחליף, להעיר, לחשוף ולדון בנושא במהלך יום אחד או יותר של פעילות רציפה. זהו אירוע הדומה לקונגרסים או מפגשים, אך בעל אופי אינטנסיבי וממושך יותר באזור מזג אוויר.
מקור המילה סמינר מלטינית סמינריוס ("מקום זריעה של ידע"), מילה המקושרת למונח הלטיני ל"זרע", כלומר סמינרים, וה סִיוֹמֶת –אריום, המבטאת מקום לחיות או לצמוח לדברים. אז הרעיון המקורי של סמינר היה המקום שבו רעיונות, כמו זרעים, יכולים לצמוח ולהניב פירות חדשים.
עם החוש הזה, בדיוק, הוא שימש מה- ימי הביניים אירופאי המילה סמינר המתייחסת לבתי התהוות הכמורה והדת של הכוהנים, המנוהלים על ידי אלה שהיו באותה תקופה נושאי אֶמֶת וידע: הכנסיות הנוצריות, במיוחד הקתוליות. כיום, במקום זאת, אנו מבחינים בין סמינר דתי (מקום) לבין סמינר אקדמי (פעילות).
לבסוף, סמינרים הם פעילויות נפוצות מאוד בחברות מקצועיות ובגופים קולגיאליים, כמו גם בקרב מתרגלים של ידע מיוחד. לרוב הם מתקיימים במתקנים אקדמיים, בחדרי ישיבות או בכל מקום המאפשר מפגש והחלפת רעיונות.
מאפייני סמינר
באופן כללי, הסמינרים מתאפיינים בדברים הבאים:
- הם אינטנסיביים וממושכים בזמן, מסוגלים להיפגש מעת לעת לזמן מסוים, למשל, מדי שבוע לאורך שנה, או מספר ימים רצופים, או סוף שבוע שלם.
- למשתתפים בסמינר יש תמיד נושא או מכלול נושאים בעלי עניין משותף, ולרוב יש להם רמה אקדמית או אינפורמטיבית דומה יחסית, על מנת להשתתף בדיון בין עמיתים או לפחות ברמה טכנית גבוהה מאוד.
- ה מַטָרָה של הסמינר הוא להעמיק בנושא הנבחר תוך שימוש במקורות מגוונים מאוד. לשם כך מתבצעות פעילויות שונות אשר יתכננו ויודיעו על ידי המארגנים מלכתחילה.
- תוצאות הסמינר שייכות לקבוצה המשתתפת והן שלהם אַחֲרָיוּת. לרוב הם נאספים בפרוטוקול כתוב המעיד על ההתקדמות שנעשתה.
- עבודת הוויכוח והדיון יכולה להתקיים בדרכים שונות, חלקן במתכונת של אקספוזיציה קבוצתית וכללית, אחרות באמצעות עבודה בקבוצות קטנות ממוקדות.
מטרות הסמינר
הסמינרים, באופן כללי, ממלאים שלוש מטרות יסוד:
- מטרה קוגניטיבית: הסמינרים צריכים לתפקד כמעבדות ליצירת יֶדַע והטמעת ידע אקדמי, תוך שילוב סטודנטים ובעלי עניין כחלק פעיל בתהליך, ולא רק כמאזינים או נמענים של מֵידָע.
- מטרה חינוכית: הסמינרים מהווים מרחבים חינוכיים שונים ומשלימים לכיתה, בהם מעודדים ומוכרים ויכוחים, רעיונות משלהם ומקוריים, עומדים למבחן קולקטיביזם ורוח ביקורתית המאפשרים חילופי דברים חופשיים יותר בין התלמידים.
- מטרה דוקומנטרית: מהסמינרים נשאר סט של תיעוד בדקות, ושונה חיבורים, הרצאות, מאמרים וחומרים אחרים המגדילים את האוסף התיעודי של הנושא הנלמד, כלומר, הם מפיקים בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה מתמחה.
סוגי סמינרים
ניתן לערוך סמינרים כפי שהמארגנים שלהם מעדיפים, ואין סיווג אוניברסלי לאפשרויות הזמינות. עם זאת, הפורמטים הבאים של הסמינר ידועים:
- סמינר סוקרטי. בהשראת מה שמסופר על הפילוסוף היווני הגדול סוקרטס (470-399 לפנה"ס), סמינרים אלה משתמשים ב דו שיח או חקירה כמנגנון עיקרי לחילופי ידע ודיון, באמצעות מבחר שאלות שיש לענות עליהן בביקורתיות. הם נפוצים מאוד בקרב האקדמיות למשפטים, שבהן מעודדים את פרשנות החוק. חוֹק.
- סמינר מצגות. מזרח שיטה זה קרוב למושג סימפוזיון, במובן זה שעל המשתתפים להכין מצגות עם רעיונותיהם, שלאחר קריאתם לציבור, יהיו נתונים לשאלות, הערות וביקורות כדי ליצור רעיונות חדשים סביב הנאמר. זה מחייב מישהו לפעול כמנחה.
- סמינר בקבוצות קטנות. כפי ששמו מעיד, הוא מתמקד בחילופי משתתפים מעטים, כך שלאחר מצגת או הרצאה אחת או כמה, המשתתפים מקובצים לקבוצות דיון קטנות, שבהן הם מתייחסים באופן ביקורתי לנושא שנדון זה עתה. לאחר מכן הקבוצות מצטרפות לדיון הכללי, ומשתפות את הרעיונות החדשים שהושגו עם השאר.
- סמינר מעגלים קונצנטריים. במקרה זה מיושמת שיטה המחלקת את הסמינרים לשתי קבוצות, כל אחת יושבת במעגל, כאשר קבוצת מיעוט פועלת כמעגל פנימי וקבוצה גדולה יותר, סביבם, כמעגל חיצוני. חברי המעגל הפנימי צריכים להציג מצגות, לרשום הערות ולהתדיין ביקורתית, בעוד שאלו במעגל החיצוני פשוט לרשום הערות ולחזות בחילופי הדברים. מאוחר יותר, שתי הקבוצות ישנו את מיקומן ואת תפקידיהן, ויתנו לעצמן את ההזדמנות להיות הציבור וגיבורי הסמינר יחדיו.