זְכוּת הַצבָּעָה

אנו מסבירים מהי זכות בחירה, מאפייניה, תפקידיה וסוגיה הקיימים. כמו כן, הבדלים בין הצבעה לבין זכות בחירה.

בדמוקרטיה, זכות הבחירה אינה מבדילה לפי גזע, דת, מין או נטייה מינית.

מהי זכות בחירה?

זכות בחירה (או זכות הצבעה) היא הזכות הפוליטית והחוקתית להשתתף באירועי בחירות, כלומר, היא הזכות להצביע לבחירת תפקידים ציבוריים ולקבל החלטות פוליטיות. הוא מוּשָׂג ישן כמו ה דֵמוֹקרָטִיָה, הקשורה לזכאות להשתתפות פוליטית, שכן כל מערכת ייעוץ דמוקרטית מציגה את דרישות המינימום שלה, אשר השתנו באופן מהותי לאורך הִיסטוֹרִיָה.

כך, למשל, בדמוקרטיה האתונאית, רק ה אזרחים זכר, חופשי, בגיל חוקי ואתונאי מלידה. להיפך, בדמוקרטיה המודרנית ההבחנות של מִין הם בוטלו (בזכות המאבק למען זכות הבחירה לנשים) לטובת מודל של זכות בחירה אוניברסלית.

למרות זאת, קיימות הגבלות חוקתיות על מי בעל זכות ההצבעה, בהתאם לכל מדינה. בחלקם תושבי חוץ אינם מצביעים, למשל, או מצביעים רק בבחירות מסוימות.

זכות הבחירה כיום אינה ניתנת להפרדה מהדמוקרטיה, באופן שהבטחת זכות בחירה אוניברסלית, חופשית וחשאית היא המינימום הנדרש לבחירה מֶמְשָׁלָה להיקרא דֵמוֹקרָטִי (אם כי, מצד שני, זה לבדו לא מספיק כדי להבטיח את תפקודה של דמוקרטיה).

אבל, בדמוקרטיות מודרניות, האפשרות להצביע ניתנת ללא הבדל גזע, דת, מין או נטייה מינית, וללא צורך במבחנים מתאימים. נדרש רק לעמוד בגיל המינימום שנקבע ודרישת מינימום לבריאות הנפש.

מאפיינים של זכות הבחירה

מובנת במונחי הדמוקרטיה המודרנית, זכות הבחירה מאופיינת בכך שהיא:

  • חינם: הוא מיושם לפי שלו רָצוֹן י מוּדָעוּת.
  • אוניברסלי: אין הגבלות מלבד גיל הבגרות והשפיות.
  • סוד: זה ימנע השלכות, סחיטה או עונש מהחזקים.

בנוסף, הוא מכסה שתי צורות של משפט:

  • זכות בחירה פעילה: זו האפשרות לבחור.
  • בחירה פסיבית: זו האפשרות להיבחר.

המונח משמש לעתים קרובות כדי להתייחס להצבעה (כלומר, הצבעה), אבל הם לא ממש זהים.

מה תפקידה של זכות הבחירה?

זכות הבחירה ממלאת את מטרת ההשתתפות הפוליטית, כלומר מאפשרת לאזרחים למלא תפקיד כלשהו בהתנהלותם מדינה, באמצעות בחירת נציגים פוליטיים, אישור צעדים שהתייעצו עם העם, או מינוי למלא תפקיד בהובלת המדינה. כאשר קיימת זכות בחירה, לאנשים יש זכות להשתתף פוליטית.

סוגי זכות בחירה

קולקטיבים של נשים נלחמו למען זכות הבחירה לנשים מאז תחילת המאה ה-20.

אנו יכולים להבדיל בין סוגים מסוימים של זכות בחירה, מעבר לאקטיבית (זכות הבחירה) ולפאסיבית (הזכות להיבחר), כגון:

  • זכות בחירה אוניברסלית, כאשר כל האזרחים בגיל החוקי והיכולים לעשות זאת מבחינה חוקית יכולים להשתתף בניהול המדינה, ללא הבדל גזע, אמונה, מין או נטייה מינית.
  • מוגבלת בחירה, כאשר רק לקבוצה מסוימת של אזרחים יש זכות הצבעה ולהיבחר, ​​כפי שהיה בדרום אפריקה בשנות ה"אפרטהייד", שיטה של ​​הדרה גזעית שבין היתר מנעה משחורים להצביע. .
  • זכות בחירה חובה, היא זו השולטת במדינות מסוימות שבהן הצבעה במהלך בחירות מכל סוג מהווה מנדט חוקתי ולכן לא ניתן להימנע ממנה או להתחמק ממנה מבלי לקבל סנקציה כלשהי.
  • זכות הבחירה מרצון היא זו השולטת במדינות שבהן ההצבעה היא אופציונלית לחלוטין ואינה מהווה חובה, אלא רק זכות.
  • זכות בחירה לנשים, השם שבו נקרא המאבק ההיסטורי של קבוצות נשים על זכות הבחירה. הכינוי של החמושים שלה מפורסם: "סופרג'טים".

הצבעה ובחירה

כשמדברים על הצבעה ובחירה, זה לא בהכרח אותו דבר, אם כי אפשר להשתמש במונח השני בתור מֵטָפוֹרָה של הראשון. כלומר, אפשר לדבר על זכות בחירה להתייחסות להצבעה, אבל הן לא ממש זהות.

ההצבעה היא פעולת ההצבעה, ההליכה לקלפי וקבלת החלטה בעניין שניוועץ בו; ואילו זכות בחירה היא הזכות להצביע, כלומר הזכות לבצע פעולה כאמור, בין כבוחר או כמועמד. אז הצבעה היא פעולה קונקרטית, בעוד שזכות הבחירה היא זכותו של האזרח.

!-- GDPR -->