אנו מסבירים מהו האובייקט העקיף במשפט, דוגמאות וכיצד לזהות אותו. כמו כן, מהו האובייקט הישיר.
מהו האובייקט העקיף?
ב דקדוק י תחביר, נקרא מטרה עקיפה (IO) או השלמה עקיפה (IC) לפונקציה ספציפית שהם יכולים לבצע בתוך תְפִלָה מרכיבים תחביריים, כלומר ביטויים, שמות עצם, כינויים י סעיפי כפוף שמות עצם. התפקיד האמור הוא להיות הישות המוטבת, שנפגעת או מושפעת מפעולתו של פועל, או להיות המטרה או המקלט שלך.
בספרדית, לפני האובייקט העקיף בדרך כלל א מילת יחס (בדרך כלל "אל" או "אל"), ובדרך כלל מדובר על אדם או בעל חיים, אם כי זה יכול להיות גם על ישויות או דברים מופשטים.
בנוסף, בתוך המשפט הוא מציג בדרך כלל כפילות חובה עם כינוי התאריך הלא מודגש, כלומר, הוא בדרך כלל מלווה, אך לא מוחלף, בכינוי «le» או «les», כפי שניתן לראות במשפט "Maritza". קנה זר פרחים לאמו", ובו אנו מזהים:
- א נושא משפט, "מריצה", המבצע את פעולת הפועל.
- פועל ראשי של המשפט ("קנה"), ליבת פרדיקט.
- חפץ ישיר ("זר פרחים"), שעליו נופלת פעולת הפועל.
- עצם עקיף ("a su madre"), הנהנה מפעולת הפועל, מלווה בכינוי תאריך ("le") שגם הוא חלק מהאובייקט העקיף על ידי כפילות.
האובייקט העקיף יכול להופיע בפעלים טרנזיטיביים, כלומר בפעלים הדורשים אובייקט ישיר, אך בניגוד לאחרונים, האובייקט העקיף מכיל מבנים שונים ואינו בלעדי לכל סוג של משפט. למעשה, במשפטים מסוימים הוא מהווה מידע אופציונלי, שניתן להשמיט, שהיעדרו אינו משנה בשום אופן את גרעין המשמעות של הנאמר.
בהתאם לכך, ניתן לסווג אובייקטים עקיפים לשתי קבוצות גדולות:
- תכנן אובייקטים עקיפים. הם אלו ששייכים לטיעון המשפט, כלומר, אינם ניתנים להעלמה ואשר מספקים א מֵידָע הכרחי כדי להבין את פעולת הפועל. לדוגמה: "
- אובייקטים עקיפים שאינם טיעונים. הם אלו שאינם שייכים לטיעון המשפט, כלומר, הם מושמטים בדיוק ומספקים מידע נוסף, אופציונלי, למשפט.
איך מזהים את האובייקט העקיף?
כדי לזהות את האובייקט העקיף במשפט, אנו יכולים להיעזר באסטרטגיות כגון:
- אתר את מילות היחס "א" או "פארא". בדרך כלל, האובייקט העקיף מוצג על ידי מילות יחס אלו, במיוחד אם כבר יש אובייקט ישיר מזוהה במשפט. אז עצם הנוכחות של הצעות אלו יכולה לרמוז לנו שמדובר באובייקט עקיף. למשל, במשפט: "מריצה קנתה זר פרחים לאמה", בידיעה ש"זר פרחים" הוא ההשלמה הישירה, די בהופעה של "עבור" ב"לאמה" כדי להצביע על כך שה האחרון הוא האובייקט העקיף.
- שואל את הפועל "למי?", "למה?" או "עבור מי?" זוהי השיטה המסורתית, הנלמדת בבתי הספר, ולמרות שהיא לרוב אינה מדויקת מדי, היא יכולה להיות שימושית מאוד בכל הנוגע למציאת האובייקט העקיף. די שנענה על שאלות אלו במסגרת המשפט, למשל במשפטים "מריצה קנתה זר פרחים לאמה" או "מריצה קנתה זר פרחים לאמה", ניתן לשאול "בשביל מי? מריצה קנתה זר פרחים?" או "ממי קנתה מריצה זר פרחים?" (תשובה: "לאמו" או "לאמו").
- החלפה בכינויי תאריך לא מודגשים. כבר אמרנו קודם שהאובייקט העקיף מלווה בדרך כלל בכינויי תאריך ("le", "les", "te", "me", "se") שמשכפלים את המשמעות שלו בתוך המשפט, מה שבתורו יכול להיות רמז לזהות את האובייקט העקיף. עם זאת, במקרים מסוימים נוכל להחליף אותו (לא ללוות אותו) בכינויים האמורים, כדי לדעת אם זה האובייקט העקיף או לא. לדוגמה, במשפט שאנו משתמשים בו כדוגמה, "מריצה קנתה זר פרחים לאמה", נוכל להציג את הכינוי כך: "מריצה קנתה לה זר פרחים", כאשר "ה" מחליף את "עבור אמו”, כלומר, האובייקט העקיף.
דוגמאות משלימות עקיפות
הנה כמה משפטים לדוגמה שבהם האובייקט העקיף הודגש:
- חואן מביא מתנות רבות לבתו.
- פרוסט כתב מכתבים רבים לאמו.
- אתה אומר לי את האמת?
- אחסוך על חייהם של כל יריביי.
- אני הולך לבקש עזרה מאחיין שלי.
- השגתי לך את הכרטיסים להופעה.
- היוונים חיברו שירים לזאוס.
- אני הולך לקנות לאשתי שמלה חדשה.
- החדשות האלה היכו אותם כמו דלי מים קרים.
- לאף אחד לא אכפת מה אתה הולך להגיד.
- קניתם מחשב חדש?
- השעון הזה שייך לרכז.
- העצה של סבא שלי הועילה לי מאוד.
- שערו של הרופא נושר.
- האם יש לנו מספיק ארוחת בוקר לכל האחים שלך?
- זה מכוון למי שיכול להתעניין.
השלמה ישירה
בניגוד לאובייקט העקיף, ה מושא ישיר האובייקט העקיף בלעדי לפעלים מעבריים ובמשפט הוא תופס את מקומה של הישות המקבלת ישירות את פעולת הפועל או מושפעת ממנה. לכן, ניתן לזהות אותו על ידי החלפת הכינויים המאמירים "לו", "לוס", "לה", "לאס" או אפילו "זה".
כך, בדוגמה המקובלת שלנו, "מריצה קנתה זר פרחים לאמה", החפץ הישיר יהיה "זר פרחים" ("מריצה קנתה את זה לאמה").
השלמה נסיבתית
ההשלמה הנסיבתית, בניגוד למקרים הקודמים, היא פונקציה תחבירית המבוצעת בדרך כלל על ידי צירוף מילים, נומינלי או מילת יחס. כפי שמעיד שמו, תפקידו לבטא את הנסיבות שבהן מתרחשת פעולת הפועל: זמן, מקום, מצב, כמות, סיבה וכדומה. לפיכך, יש מגוון רחב של משלים נסיבתיים.
כך, במשפט "אתמול בצהריים אמא שלי באה", יש לנו נושא משפט ("אמא שלי") ופועל עיקרי ("יין"), ושאר הדברים לְבַסֵס זהו ביטוי המאפיין את פעולתו של האחרון, כלומר השלמה נסיבתית של זמן: "אתמול אחר הצהריים".