- מהי הזכות לחינוך?
- חשיבות הזכות לחינוך
- מאפייני הזכות לחינוך
- תפקידה של המדינה בזכות לחינוך
- הזכות לחינוך במקסיקו
אנו מסבירים מהי הזכות לחינוך, מאפייניה המהותיים ותפקידה של המדינה. כמו כן, חינוך במקסיקו.
מהי הזכות לחינוך?
הזכות ל חינוך הוא זכויות אדם יסוד, מוכר באמנות בינלאומיות. זה מורכב מגישה לחינוך יסודי חינם וחובה לכולם אֶזרָח, ללא הבדל גזע, מין, אמונה או כיתה חברתית.
יתר על כן, היא מרמזת על גישה שוויונית להשכלה גבוהה. זה, במיוחד, חיסול של כל צורה של אַפלָיָה בתוך מוֹסָד חינוכית בסיסית. ליתר דיוק, באורגניזמים של האומות המאוחדות קוראים לזה 4-A: זמין (זמין, באנגלית), מקובל, נגיש והתאמה.
ישויות כמו ה אונסק"ו וועדת האומות המאוחדות לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות אחראיות בינלאומית לקידום זכות זו ולהכריז על חשיבותה עבור מתפתח מלא ב אומות.
עם זאת, הזכות לחינוך אינה מכובדת באופן אוניברסלי. ההערכה היא כי 61 מיליון ילדים ו-758 מיליון מבוגרים בעולם אינם יודעים קרוא וכתוב בשל היעדר חינוך יסודי, על פי דו"ח המעקב העולמי לחינוך לשנת 2016.
נתונים אלה רהוטים אף יותר כאשר שוקלת ההבחנה בין גישה לימודית לנשים וגברים, שכן ברבים תרבויות נשים תופסות מקום כפוף מחוץ לכל מיני זכויות יסוד.
חשיבות הזכות לחינוך
חינוך הוא כלי ל שינוי וצמיחה, המספקת בני אנוש ההזדמנות לתכנן עתיד טוב יותר עבור עצמם וגם עבורם קהילה.
א חֶברָה עם גישה ברבים לחינוך היא חברה שמסוגלת יותר לתת לעצמה את מה שהיא צריכה, לחדש ולחפש פתרונות יצירתיים לה. בעיות מסורתית, ולהיכנס לחילופי הכלכלה, הפוליטיים והתרבותיים שהעולם הגלובלי מציע במונחים שוויוניים יותר ופחות חלופיים.
בנוסף, החינוך משפיע על היבטים בסיסיים אחרים של החיים, כגון בְּרִיאוּת, תכנון משפחה ורבייה, עבודה וכו'. מסיבה זו, לעולם לא ניתן להדגיש יתר על המידה את החשיבות של גישה חופשית, חופשית וישירה לחינוך.
המאבק של ודאי ארגונים לא - ממשלתיים בעולם היא להקרין ולבצע התחייבויות משפטיות כך שמדינות שונות יציעו לאזרחיהן מינימום הזדמנויות חינוכיות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
מאפייני הזכות לחינוך
בהתחשב בתכנית 4-A המוצעת על ידי האו"ם, אנו יכולים לומר שיש להבטיח את הזכות לחינוך, בעצם, באופן הבא:
- זמינות. זה מתייחס לנוכחות של מוסדות חינוך ברחבי הארץ שֶׁטַח, כדי לענות על הצרכים החינוכיים של כולם אוּכְלוֹסִיָה. בתי ספר כאלה דורשים א תַשׁתִית מינימום מתאים לאכלס את תלמידיהם במהלך תקופת הלימודים באופן בלעדי וללא הפרעות, והם חייבים להחזיק בחומרים דידקטיים ופדגוגיים הדרושים לְמִידָה יָעִיל.
- קְבִילוּת. מעבר לתשתיות, מוסדות לתכניות החינוכיות חייבת להיות תכנית חינוכית שאושרה על ידי גורמי הממשלה המתאימים, שתכניה מתאימים מבחינה תרבותית וחברתית לאוכלוסייה, איכותיים ומקובלים הן על התלמידים והן על נציגיהם.
- סְגִילוּת. תכניות הלימוד צריכות לא רק להיות נאותות מבחינה נורמטיבית, אלא חייבות להיות מסוגלות להסתגל לשינויים בחברה, שרבים מהם יוכנסו בדיוק מעצם נוכחותו של חינוך המוני. אנשי החינוך בארץ צריכים להיות מסוגלים להכיר, לקדם ולהנחות את השינוי בתכניות הלימודים תוך התחשבות בכך.
- נְגִישׁוּת. בשום פנים ואופן אין למנוע מתלמידים להיכנס לבית הספר, להפלות לרעה או להעמיד אותם בתנאים הפוגעים ביכולתם ללמוד. מאידך, דרכי הגישה לקריה החינוכיות חייבות להיות בצורה הטובה ביותר, כדי לא להפריע פיזית למעבר לבית הספר או ממנו למקום החזרתם.
תפקידה של המדינה בזכות לחינוך
חשיבות החינוך ב תִכנוּן של מדיניות ציבורית. למעשה, בשנת 1966 נחתמה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האומות המאוחדות, שבה הוכר כי המדינה היא הערבית ההכרחית לאספקת המבנה והמשאבים הדרושים לחינוך איכותי.
מוסדות שונים בהיקף אזורי וגלובלי מצטרפים לרעיון זה במפורש. עם זאת, אין בכך כדי למנוע ממוסדות פרטיים לשתף פעולה במאמצים להביא חינוך לדורות הבאים. אבל המדינה היא הסמכות העליונה והאחראית המרבית על הפיקוח על התכנים הנלמדים.
בנוסף, עליה להבטיח תחזוקת מוסדות והכשרתם של משאבי אנוש מינימום כדי להזין את מערכת החינוך ולהבטיח את איכותה ונצחיותה.
הזכות לחינוך במקסיקו
גם המדינה המקסיקנית מחויבת לכך חוֹק, הן ברמה הבינלאומית והן ברמה הלאומית, להבטיח גישה לחינוך לאזרחיה, תוך התחשבות במאפיינים התרבותיים והאתניים של האוכלוסייה המקסיקנית המגוונת ביותר. וכמו במדינות רבות אחרות של אמריקה הלטינית, זה מהווה אתגר אמיתי.
המגזר הציבורי במקסיקו תומך ברוב המכריע של בתי הספר היסודיים (8 מתוך 10) ובתי הספר העל-יסודיים (2 שליש מהכלל). היא תומכת גם במדיניות של הכללת אזורים שוליים או כפריים באמצעות בתי ספר טלפוניים, גני ילדים ובתי ספר יסודיים ילידים או קהילתיים, ויוזמות דומות אחרות.
כך, מאז 2014 דיווחה המדינה המקסיקנית (לפי דיווחי הסנאט) על עלייה ברישום ילדים בגיל צעיר, בין 5 ל-12 שנים.
עם זאת, הנתונים הרבה פחות מעודדים לאחר הכניסה גיל ההתבגרות. יש נתונים מדאיגים של נשירה מבית הספר, מונע על ידי מגוון גורמים: ה עוני, עבודת ילדים, התמכרות לסמים וחוסר תמיכה משפחתית.
מצד שני, הרמות של אי שיוויון בֵּין אוכלוסייה עירונית וה כַּפרִי, אבל זה קשור להשתייכות למספר הקבוצות האתניות המקסיקניות המקוריות, מה שחושף בעיה גזעית ברורה העומדת בבסיס מדיניות החינוך.