אנו מסבירים מה ההבדלים בין סוציאליזם לקומוניזם, מה המשותף להם ומהי ההיסטוריה של שני המונחים.
הסוציאליזם והקומוניזם מנסים להילחם נגד אי השוויון של הקפיטליזם.מה ההבדל בין סוציאליזם לקומוניזם?
לעתים קרובות מאוד, התנאים קוֹמוּנִיזם י סוֹצִיאָלִיזם הם משמשים כאילו היו שם נרדף, כדי להתייחס לכל עמדה פוליטית שמאלנית שרוצים לתייג כרדיקלית.
הסיבה לכך היא ששני המושגים מגיעים מפילוסופיה פוליטית וכלכלית דומה, שפותחה לאורך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כתגובה לבעיות של אי שיוויון בלתי עביר, אוליגופול י ניצול של ה מעמד פועלים על ידי בעלי ההון הגדולים, הבעלים של אמצעי ייצור.
אך למרות הדמיון בין שני המונחים, חשוב להכיר את ההבדלים המייחדים אותם, כדי שנוכל להתייחס לזה או לשני עם קניין מוחלט.
הבה נתחיל ואומר שגם "קומוניזם" וגם "סוציאליזם" הם מונחים שכל אחד מהם מקבץ יחד אוסף של אסכולות והשקפות פילוסופיות של החברה. חֶברָה. כלומר, לא מדובר מושגים אבסולוטי ואוניברסלי, אלא אוריינטציות פילוסופיות ופוליטיות שניתן לתרגם, בפועל, להצעות שונות מאוד.
מבחינה היסטורית, המונח הראשון שצץ היה סוציאליזם, שהאזכורים הראשונים שלו מתוארכים למחצית השנייה של המאה ה-18, כאשר הוא שימש את מגיני אמנה חברתית כמו הנזיר פרדיננדו פאצ'יני (1725-1814) או הפילוסוף אפיאנו בונאפדה (1716-1793). מאוחר יותר השתמשו בו חסידיו של הנדבן הוולשי רוברט אוון (1771-1858), שהטיף דוֹקטרִינָה של אחווה אנושית.
עם המשמעות הנוכחית שלו, המונח סוציאליזם הופיע בשנת 1830, כאשר כתות פוליטיות רבות צצו מתוך המהפכה הצרפתית עד 1789 הם הכריזו על עצמם חסידים של רוברט אוון, אנרי דה סן-סימון, שארל פורייה והוגים מהפכניים אחרים. עם השם הזה קובצו העמדות הקריטיות לעולם הלא שוויוני שהביאה איתו המהפכה התעשייתית, ולמערכת הקפיטליסטית שקיימה אותו.
הדיבורים על קומוניזם מצדו החלו כעשר שנים מאוחר יותר, בצרפת, כתוצאה ממשתה מפורסם של יותר מאלף סועדים עניים שהתקיים בפריז ב-1 ביולי 1840, ובו נדון הצורך לקדם. שינויים חברתיים ופוליטיים להשגת "שוויון אמיתי".
ה"קומוניסטים" של אותה תקופה ראו את עצמם כקבטיסטים (חסידי אטיין קאבט) וניאו-באבוביסטים (יורשיו של פרנסואה באבוף), ומאמציהם זכו לשמצה לאומית ובינלאומית כזו (במיוחד בגרמניה באותה תקופה) שהמונח "קומוניסט" החלו לעקור או לפחות לשמש בשילוב עם זה של "סוציאליסט".
עם זאת, הקומוניסטים נבדלו מבני דודיהם הסוציאליסטים בכך שהם הצהירו על חזון פוליטי עימות יותר, אשר מאבק מעמדי מקום מרכזי בהצעתו למהפכת עובדים. מסיבה זו, קרל מרקס (1818-1883) ופרידריך אנגלס (1820-1895), הפילוסופים הגרמנים שהמציאו מחדש את הטרמינולוגיה הזו, העדיפו תמיד לדבר על קומוניזם בכתביהם.
מרקס שינה את שמות הנטיות הסוציאליסטיות לפני עבודתו הפילוסופית ל"סוציאליזם אוטופי"המשמעות היא שהם הציעו דרכים לסוציאליזם שלא היו מבוססות על מחקר קפדני של המציאות, וגם לא הציעו שיטה לכך, בניגוד להצעתו - המכונה היום מרקסיסט- מי התקשר "סוציאליזם מדעי"או סתם קומוניזם.
אולם בעבודתו של מרקס, כל זה התייחס לצעדה ההיסטורית לעבר חברה נטולת מעמדות חברתיים; חברה שהוא הטביל במונחים רבים, כמו "הומניזם חיובי", "ממלכת האינדיבידואליות החופשית", "התאגדות חופשית של יצרנים", "סוציאליזם" או "קומוניזם".
מדענים מאוחרים יותר של עבודתו, לעומת זאת, הבינו כי יש להבין את שני המונחים האחרונים הללו כשלבים שונים במסע הארוך הזה: לפיכך, עבור המרקסיזם, הסוציאליזם יהיה שלב המעבר, המתווך בין קָפִּיטָלִיזם והקומוניזם.
הוגים פוסט-מרקס, כמו מקס ובר (1864-1920), למשל, העדיפו להיות מעשיים יותר ולכנות גרסה "רציונלית" של הקומוניזם סוציאליזם, שאותו הבחינו מ"קומוניזם מקומי" בכך שייצור סחורות ושירותים , לפיכך כמו שלהם צְרִיכָה, זה היה צריך להיות מתוזמר בסוציאליזם באופן קולקטיבי, בעוד שב"קומוניזם המקומי" הם היו חופשיים לחלוטין, אבל היה להם מטרה ומוצא משותפים תמיד.
בכל מקרה, וכפי שראינו עד כה, השימוש במונחים אלו השתנה רבות עם הזמן ולא תמיד נעשה בו שימוש בנאמנות היסטורית או דיוק תיאורטי.
לאורך המאה ה-20 היו ניסיונות רבים ליישם את הקומוניזם, עם תוצאות קטסטרופליות שהובילו לכך רצח עם, דיקטטורות וזוועות דומות אחרות, בעוד שגרסאות מודרניות ורופפות יותר של סוציאליזם השיגו הצלחה יחסית בצורה של סוציאל-דמוקרטיה, כלומר, באמצעות הדו-קיום שלהן עם השוק החופשי ועם המערכת הפוליטית הדמוקרטית.
עם זאת, במובן קפדני לחלוטין, מעולם לא היה א אוּמָה מסוגל ליישם קומוניזם או סוציאליזם מוחלט. לטוב ולרע.
הבדלים בין קומוניזם לסוציאליזם
כמו השימוש במונחים שלה, ההבדלים הקונקרטיים בין סוציאליזם לקומוניזם יכולים להשתנות בהתאם למי שמציין אותם או באיזה הקשר היסטורי אנו דנים בהם. כיום ניתן לסכם את המרחק בין קומוניזם לסוציאליזם במונחים הבאים:
קוֹמוּנִיזם | סוֹצִיאָלִיזם |
---|---|
היא תוצאה של התקוממות אלימה ומהפכנית של מעמדות הפועלים, ובכך כופה "דיקטטורה של מעמד הפועלים"ולחסל כל ניסיון להתנגדות. | בהיותה אידיאולוגיה פחות נוקשה, אפשר לגשת לסוציאליזם באמצעות תהליכים הדרגתיים של רפורמה וטרנספורמציה, במקום התפרצות מהפכנית. |
ה רכוש פרטי, כל הנכסים הופכים לרכוש קהילתי, בניהולו של א מַצָב מרכזי חזק. | רכוש פרטי זוכה לכבוד, אבל הדינמיקה של ייצור וחלוקה מחדש של העושר מובלת על ידי מדינה שנבחרה באופן דמוקרטי לרווחה המשותפת. |
המדינה המרכזית מכתיבה מה יקבל כל אדם בחינם, בהתאם לו צרכים בסיסיים לינה, אוכל, חינוך וטיפול רפואי. | מתקיימת מערכת שוק חופשי שבה מתוגמלים מאמץ אינדיבידואלי, אך למדינה יש משאבים זמינים לחלוקה מחדש של העושר ולהשגת חברה שוויונית יותר בעניינים בסיסיים: מזון, חינוך, טיפול רפואי. |
המדינה המרכזית שולטת ומכוונת את הייצור הכלכלי והתרבותי, המולידה חברות טוטליטריות פחות או יותר. | המדינה יכולה לתת חסות ולסבסד נכסים הנחשבים בעלי אינטרס חברתי, ובסופו של דבר לנקוט בפעולות להתערבות בשוק, תמיד תחת הגנת חוֹק וכיבוד הסדר הרפובליקאי. |
כיום נחשבת המערכת הכלכלית של מדינות כמו סין, קובה, צפון קוריאה, לאוס וויאטנם. | כיום סוציאל-דמוקרטיה היא צורת סוציאליזם המתקיימת במקביל למערכות דמוקרטיות ושוק חופשי, עם הצלחה בולטת במדינות כמו נורבגיה, דנמרק, שוודיה ומדינות אירופיות אחרות. |