אנו מסבירים מהו סקר, סוגיו, מאפייניו ולמה הם מיועדים. כמו כן, דוגמאות וכיצד להכין סקר.
מה זה סקר?
סקרים הם סוג של מכשיר לאיסוף נתונים מֵידָע, המורכבות מסט תוכנן מראש של שאלות סטנדרטיות, המופנות למדגם מייצג חברתית של אנשים, על מנת לדעת את דעות או חזונות לגבי כל בעיה או עניין שמשפיעים עליהם.
שאלות אלו תמיד מתוכננות מראש על ידי הצוות של מחקר, לפי הַשׁעָרָה שהם מבקשים להיכנע לאימות האמפירי של דעת הקהל. לכן, הם יכולים להיות משני סוגים שונים:
- פתוח, כאשר המשיב יכול לענות על השאלות במילים שלו, מה שנותן להם יותר גדול חוֹפֶשׁ של תגובה ומאפשרת להגיע לעומקם יותר, כמו תגובה לסיבה לנאמר, או לקבל תשובות חדשות ושונות.
- סגור, כאשר מציעים למשיב מערך תשובות אפשריות ומתבקש לבחור את המתאימה ביותר לדעתו. לתגובות אלו יש סגולה להיות פשוטה וקלה לסיכום וכימות כדי לקבל נתונים סטטיסטיים.
יישום הסקר הוא א שיטה נפוץ מאוד בשונות סוגי מחקר, בכל פעם שהם דורשים הרמה של נתונים סטטיסטיקה, אוסף חוות דעת או סוג כלשהו של התייעצות מסיבית המאפשרת מאוחר יותר להתפרש כדי לקבל מסקנות. פוליטי, שוק או הַעֲרָכָה של שירותים הם כמה דוגמאות אפשריות לכך.
מאפייני הסקר
באופן כללי, הסקרים מאופיינים בדברים הבאים:
- שיטה של תַצְפִּית לא ישיר מה מְצִיאוּת, כלומר, בתיווך דעתם של הנבדקים: אנו סומכים על דעתם, איננו יכולים לצפות בהם בחייהם האמיתיים כדי לדעת אם מה שהם עונים הוא נכון או לא.
- זהו כלי מחקר פשוט וזול עם קיבולת יישום מסיבית וסטנדרטית.
- זוהי הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לגשת באופן מאסיבי ל סובייקטיביות של הציבור הרחב. הם אידיאליים כשמדובר בקהל רחב מאוד.
- מחזירה תוצאות אחראיות, המבוטאות באחוזים, שאותן יש לפרש לאחר מכן על ידי החוקרים.
- זה דורש מחקר נוסף ושליטה רבה יותר כדי למנוע הטיית דגימה, כלומר, התשובות כבר נקבעות על ידי השאלות עצמן.
בשביל מה הסקרים?
באופן כללי, סקרים נועדו למדוד את הקשר בין מסוימים משתנים דמוגרפיה, חברתית וכלכלית, כמו גם הדפוסים והפרופורציות העולות מהם, ומאפשרים להגיע למסקנה כלשהי בנושא מסוים.
המשמעות היא שהם כלי ללכוד, מתוך מדגם שנבחר באקראי, קירוב לדעת הרוב (כלומר, לסובייקטיביות) של הציבור לגבי הנושא האמור.
סוגי סקרים
ישנם מספר סוגים של סיווג סקרים, בהתאם לקריטריונים הנלקחים בחשבון. לדוגמה, אם נסתכל על ההיגיון המובע בסקר, יהיו לנו שתי קטגוריות סיווג:
- סקרים תיאור, אשר, כפי ששמה מעיד, מטרתם לתאר את מצב השאלה, כלומר מבקשים לשקף את המצב הנוכחי של הנושא שסביבו נסוב הסקר.
- סקרים ניתוח, שאינם מוגבלים רק לתיאור הנושא הנדון, אלא רודפים אחר איזשהו הסבר או מדוע בהקשר זה. לשם כך, לפחות שני משתנים שונים בדרך כלל מנוגדים וקשורים זה לזה.
מצד שני, אם נסתכל על השיטה הפיזית המשמשת לביצוע הסקר, יהיו לנו:
- סקרי נייר ועיפרון (PAPI), בהם על הנשאל למלא או לסמן את עיגולי האפשרויות הנכונות או מתאימות, או לכתוב את התשובה המבוקשת בכתב ידו.
- סקרים טלפוניים (CATI), המיושמים באמצעות מערכת ממוחשבת המבקשת מהלקוח להזין את המספרים המתאימים לאפשרויות הנכונות בעיניו בכל שאלה, ולנהל רישום מה נבחר.
- סקרים דיגיטליים או אינטרנטיים (CAWI), המבוצעים באינטרנט, באמצעות מערכות מחשוב כגון מרשתת, או חתיכות של תוֹכנָה מתמחה ב מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים וכו'.
כיצד מתבצע סקר?
כדי להכין סקר, מומלץ לבצע את השלבים הבאים:
- תגדיר את מטרות של הסקר. קודם כל כדאי לדעת מה אתם רוצים לברר עם הסקר, כלומר איזה סוג מידע אתם הולכים לחפש ולאילו מטרות. רק עם ברור זה אתה יכול לעצב את מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה נכון לתוצאות שאתה מחפש.
- הגדר ותוחם את אוּכְלוֹסִיָה לסקר. עכשיו כשאתה יודע מה אתה מחפש, הגיע הזמן לחשוב מי צריך לשאול על זה. האוכלוסיה שלך לסקר חייבת להיות מתאימה כדי שהתשובות יהיו הגיוניות, וגם תוקף המסקנות שלך יהיה תלוי בזה. תחשוב על זה ככה: אם רק תשאל את החברים שלך אם אתה בחור טוב, רוב הסיכויים שהסקר יאשר שכן, כי אם הם היו חושבים שאתה לא, האם הם היו חברים שלך?
- עיצוב שאלות הסקר. מההצטלבות של שתי הנקודות הקודמות, נגזרת השלישית הזו: אם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לגלות, ואנחנו יודעים את מי אנחנו הולכים לשאול את זה, נותר רק לדעת איך אנחנו יכולים לשאול את זה. יש הבדל טכניקות ומודלים לכך, אבל באופן כללי תמיד רצוי לעבור מהכללי לספציפי ביותר, דרך מערך שאלות קצרות מסודר והיררכי, כדי שהמשיב לא יאבד את ההתלהבות בתשובה. כדאי גם לדאוג לאסתטיקה ולמראה של הסקר שלכם, ולוודא שהשאלות שלכם אינן מכילות כבר את התשובות שאתם מחפשים, שהן אינן מעוררות צורת חשיבה מסוימת ושהן מכבדות וקלות להבנה.
- החל את הסקר. הגיע הזמן למבחן הלקמוס: הסקר שלכם חייב להגיע לקהל היעד שלכם ולאסוף את המידע הרצוי. לשם כך עליכם לתאם את הצוות שלכם ולבצע את העבודה בצורה שיטתית ומאורגנת, המשפיעה כמה שפחות על אופן היענות המשיבים. אם אתם מחפשים תשובות מסבירות ועמוקות, לא נוח שהסקר שלכם יהיה בטלפון, למשל.
- נתח את הנתונים שהתקבלו. הסקר לא יהיה כלום ללא הפרשנות של הנתונים שלך שהתקבלו, המבוטאים באחוזים סטטיסטיים או בכל דרך אחרת. אם הכל הלך כשורה, כדאי שתהיה לך מדגם שיאפשר לך להגיע למסקנה כלשהי, גם אם המסקנה הזו היא שהסקר לא הצליח לקבוע מה חיפשת. במקרה כזה, תצטרך לחזור לתחילת השלבים האלה ולעצב מחדש את הסקר שלך, תוך התחשבות בשגיאות של הניסיון הראשון שלך.
דוגמאות לסקר
כמה דוגמאות לסקר באינטרנט הם כדלקמן:
- סקר על COVID-19 שבוצע על ידי המכון למדעי החברה של UADE (ארגנטינה). בקישור זה תמצאו את הדוח על אופן יישומו של הסקר ותוכלו לראות את שאלותיכם, וכן את התוצאות שהתקבלו המבוטאות בגרפים.
- סקר הרגלי צרכנות 2016 שנערך על ידי לוח ההשתתפות (קבוצה של איגודי צרכנים בספרד). במסמך קצת נרחב זה תמצאו את הדוח המפורט של המידע שהושג בסקר וכמובן את מודל הסקר בו נעשה שימוש.
- סקר על השימוש ברשתות חברתיות שבוצע על ידי סטודנטים מהאוניברסיטה האוטונומית של דורנגו (מקסיקו). במקרה זה, תוכל לענות על הסקר בעצמך, וכך לראות בו "מבפנים" כאחד המשיבים.
סקר וראיון
אל לנו לבלבל סקרים עם ראיונות. בתוך ה ראיונות שאלות פתוחות ובעל פה נוטות לשלוט, מחפשות כל מקרה לגופו כדי למצוא סדרה של תשובות סובייקטיביות, בצורה של שיחה רשמית מאוד.
חסר להם את רבגוניות סקרים, מכיוון שהם לא יכולים, למשל, לבקש מבן השיח לבחור מתוך מאגר אפשרויות שנקבע מראש. בנוסף, בראיונות לאינטראקציה בין המראיין למרואיין יש משקל רב, בעוד שהסקרים נוטים להיות הרבה יותר מהירים ואנונימיים.
לבסוף, חשוב גם להבחין ביניהם שאלונים, שהן קבוצות מסודרות של שאלות, דומות מאוד לסקרים, שנועדו להעריך א אדם באופן בלעדי, כפי שקורה במבחנים בקולג'. במקום זאת, סקרים רודפים אחר סט של מידע שניתן לפרש, ללא קיומן של תשובות נכונות ושגויות, תקפות ולא חוקיות.