אנו מסבירים מהי השערה, סוגיה, מאפייניה ודוגמאותיה. כמו כן, איך זה מנוסח והבדלים עם תיאוריה.
מהי השערה?
השערה היא טענה או אמירה שנחשבת לאמיתה מלכתחילה, אם כי טרם הוכחה, ולפיכך מהווה ספקולציה או השערת עבודה, חסרת אישור או הפרכה באמצעות ניסיון. המונח מגיע מיוונית תַת, "למטה", ו תזה, "דעה" או "סיכום”.
ניתן להעלות השערות עם ביסוס פחות או יותר במציאות, אך הן משמשות כצעד ראשון ב מחקר, אשר יבקש להוכיח או להפריך. עם זאת, יש לעשות זאת באמצעות ראיות אמפיריות או באמצעות א הַנמָקָה מתמשך, תלוי אם אנו עומדים בפני א מחקר כמותי או איכותני.
בכל מקרה, השערה היא ניסוח זמני, שכן בעת הבדיקה היא הופכת להצהרה מאומתת או מוכחת. ניסוח השערה הוא גם מרכזי ב שיטה מדעית, שסדרה של שלבים לאפשר בדיקה, חידוד ולבסוף ניסוח פרשנות מדעית כדי לתמוך בהבנת ה מְצִיאוּת.
מאפייני ההשערות
כל ההשערות חייבות להגיב למאפיינים הבאים:
- כל השערה מורכבת מקשר בין יסוד A ליסוד B, יהיו אשר יהיו, שהקשר ביניהם מתבטא בצורה של הצעה.
- זה תמיד מתייחס לאירוע או לקשר סביר בין דברים, שכן לא ניתן לבדוק משהו בלתי אפשרי בעליל.
- יש לו מספר משתנים ספציפיים, שיש לזהות ולהגדיר בבירור. יתר על כן, הקשר בין אלה חייב להיות מוצע על ידי ההשערה עצמה ועליו להיות ברור, מובן ואמין.
- הם קשורים בדרך כלל עם טכניקות מבוססים וידועים המשרתים אותם למבחן.
- הם תמיד ניתנים לזיוף, כלומר תמיד אפשר להתנגד להם טיעונים שהם סותרים אותה ובכך מעמידים אותה במבחן.
- אלה גישות זמניות לחלוטין, שיוכחו או יפסלו באמצעות חקירה.
סוגי השערות
ניתן לסווג השערות בדרכים רבות, כולל הבאות:
- סוגי השערות לפי היקפם. אם לשפוט לפי סוג המציאות שאליה מתייחסת ההשערה, ניתן לדבר על:
- השערות יחיד. כאלה שמתייחסים לאירוע ספציפי ויחיד.
- השערות כלליות. אלה המתייחסים לאירועים שחוזרים על עצמם בתוך א מערכת. בתורם, הם מסווגים ל:
- השערות אוניברסליות. כשהם מנסים להדגים תוכן שמתאים לכלל המחקר.
- השערות הסתברותיות. כאשר מנוסחים במונחים של פרופורציות, אחוזים או רוב.
- סוגי השערות לפי מקורן. בהתאם להליך ההגיוני המאפשר את ניסוחן, יהיו לנו סוגי ההשערות הבאים:
- השערות אינדוקטיביות. אלה שהושגו על ידי הַשׁרָאָה, כלומר בהכללות ובהנחות ממקרי יחיד.
- השערות דדוקטיביות. אלה שהושגו על ידי ניכוי, כלומר, הם נגזרים באופן הגיוני מהשערות קודמות אחרות שכבר נבדקו או נמחקו.
- השערות אנלוגיות. אלה שהושגו על ידי אֲנָלוֹגִיָה, כלומר לפי ה השוואה או העברת התוכן של השערה אחת לאלו דומות אחרות.
איך מעלים השערה?
כדי לגבש השערה, יש לאסוף מידע רב ככל האפשר.
השלבים לניסוח השערה, המהווה בדרך כלל את ההתחלה של כל חקירה, הם הבאים:
- בחר את צרה של עניין. בה תוכנס ההשערה שלנו. כל אחד מהם תקף באותה מידה.
- לאסוף מֵידָע. כדי להעז לנסח השערה סבירה עלינו לדעת את העניין כמה שיותר.
- השווה את המידע וספק הסברים. כלומר, בחינת התשובות או הפתרונות האפשריים לבעיה, בהתבסס על הנתונים שנאספו והמנוגדים.
- בחר את ההסבר הסביר ביותר. זה אמין, סביר והכי טוב שיטות מחקר להתיר.
- נסח את ההשערה. כלומר, להעלות את ההסבר האפשרי במונחים מדעיים, להוציא את האחרים ולבנות את המודל הניסיוני שישמש להוכיחו או להפריכו. כל ההשערות משמשות לפתיחת חקירה, בלעדיה הן לא יהיו יותר מהשערה.
דוגמאות להשערות
מבלי להתכוון לפתחם בשלמותם, ההשערות הבאות משמשות דוגמה למה שנאמר עד כה:
- לדעת את ההשפעה הנגרמת על ידי מסוימים מתכות כבד על גוף האדם, ניתן להניח כי נוכחותם של חלק מההשפעות הללו ב- קהילה המוקדש לכרייה, מתאים לנוכחות של מתכות כבדות כאמור ב אוויר, מים אוֹ מזון של הקהילה.
- בדיקת המאפיינים של פליטה של גלים רדיו שהתקבל מ חלל חיצון עם הפליטות הטבעיות שאנו מקבלים מדי יום, ניתן להניח שהפליטה החדשה הזו מגיעה מציוויליזציה מחוץ לכדור הארץ.
- לאחר שלמדנו לעומק את המאפיינים של ה אתר הבנייה של צייר חשוב מימי הביניים, אפשר להדגים במידה מסוימת את השפעתו על יצירתם של ציירים אחרים הרבה יותר מאוחרים שאיתם הוא אינו חולק לאום.
הבדל בין השערה לתיאוריה
בְּ ידע מדעי השערות רבות מטופלות, חלקן מוכחות ואחרות, מצד שני, מופרכות. האחרונים מנוסחים מחדש, מעודנים או נמחקים, בעוד שהראשונים משולבים במערכות לוגיות-דדוקטיביות המנסות להסביר בפירוט תופעה של מְצִיאוּת, ואשר ידועות בתור תיאוריות מדעיות.
במילים אחרות, תיאוריה מורכבת ממכלול של השערות מוכחות, כך שאלו מהוות יחידת משמעות קטנה בהרבה בתחום המחקר המדעי.