אנו מסבירים מהן יכולות קוגניטיביות והיכולות האינטלקטואליות שלהן. כמו כן, סוגי הכישורים הקוגניטיביים והדוגמאות.
מהן כישורים קוגניטיביים?
זה ידוע בתור יכולות קוגניטיביות או יכולות קוגניטיביות ל כישורים שֶׁל בן אדם הקשורים לעיבוד של מֵידָע, כלומר, אלה הכרוכים בשימוש ב- זיכרון, תשומת הלב, תפיסה, ה יְצִירָתִיוּת וחשיבה מופשטת או אנלוגית.
ה מַחֲשָׁבָה האדם הוא תוצאה של סדרה מורכבת ומופשטת של תהליכים, החל מלכידת גירויים מסוימים, פרשנותם, אחסוןם ב- זיכרון ותרגומו למערכת של ערכים ומושגים שמהם תצמח תגובה בהמשך.
ליכולות קוגניטיביות יש הרבה מה לעשות עם מושגים של אינטליגנציה, של לְמִידָה וניסיון, שבזכותו אדם יכול לצמוח קוגניטיבית וללמוד לבצע משימות מורכבות או לחזות מצבים עתידיים ביחס למה שחווה.
לפיכך, סוג זה של מיומנויות תואם לסט של יכולות אינטלקטואליות ספציפיות, שאדם משתמש בהן פחות או יותר לאורך מצבי חייו השונים. חַיִים, כמו:
- תַחֲזִית. היכולת להעריך את ההשלכות או ההשלכות של פעולה לפני ביצועה, ובכך להיות מסוגלת להימנע ממנה אם ההשלכות האמורות היו לא נוחות או, אולי, לעצור אותן לאחר שראו אותן מגיעות לפני כן. יכולת זו היא המפתח להישרדותו של הפרט ולהשתלבותו ב- חֶברָה.
- תִכנוּן. היכולת לצפות שורה של השלכות בעתיד מהפעולות שננקטו ולכן להתחקות מטרות י מטרות הנובעים מהפעולות האמורות. זוהי היכולת לבחור תוצאות ולהשיג מטרות עתידיות.
- הַעֲרָכָה. היכולת לשפוט באופן אינדיבידואלי את כדאיות הפעולה או הסכנה שבפעולה, או לדעת עד כמה אדם קרוב או לא למטרה הרצויה, בקיצור, להיות מודעים למקום שבו הוא נמצא ולתקן את ההתנהגות כדי להגיע לנקודה הרצויה או להימנע מהבלתי רצוי. .
- חדשנות. היכולת למצוא חלופות או נתיבים חדשים לקראת המטרות הרצויות, על סמך חוויות עבר ושוננות, תוך התחשבות בהבנת העולם שיש לאדם. יכולת זו היא גם מפתח לאבולוציה של חשיבה מופשטת והימנעות מחזרה על נוסחאות קודמות, מוצלחות ככל שיהיו.
זהו נושא מרכזי בחקר חיי האדם, שכן היכולות הקוגניטיביות שלנו היו בדיוק אלו שהבטיחו את הישרדות מִין ממקורותיו המוקדמים והתפתחותו במשך שני מיליון שנים (פחות או יותר) ועד להגעה לרמת ההתפתחות האינטלקטואלית, הטכנית והמדעית שאנו מכירים כיום.
סוגי מיומנויות קוגניטיביות
בגדול, ישנם שני סוגים של יכולות קוגניטיביות:
- יכולות קוגניטיביות. הם מאפשרים את העיבוד של ה יֶדַע, הפועל ישירות על המידע שנאסף על ידי החושים. בדרך כלל הם מורכבים מהמיומנויות הבאות:
- תשומת הלב. יכולת לכידת פרטים וריכוז או מיקוד.
- הֲבָנָה. יכולת לתרגם את מה שנלכד לא שפה משלו, עיבוד פנימי של מה שנתפס, סיווג של מְצִיאוּת, וכו.
- שִׁכלוּל. היווצרות של א מַחֲשָׁבָה משלו כתגובה למה שנתפס, כלומר ניסוח של תגובה.
- התאוששות. שינון של מה שנחווה כדי לשמש בסיס להתנסויות זהות או דומות בעתיד, יכולת לשחזר את הנלמד גם בלי להיות בנוכחות הגירוי המדובר.
- מיומנויות מטה-קוגניטיביות. אלה שהאובייקט שלהם אינו המציאות הנתפסת, אלא התהליכים הקוגניטיביים עצמם, ובכך מאפשרים את היכולת לחשוב על דרך החשיבה, כביכול. לפיכך, מיומנויות אלו מאפשרות שליטה, הסבר והעברה של ידע חי, כמו גם ניסוח של שפה שימושית עבור מערכות מורכבות אחרות של ייצוג רעיונות.
דוגמאות לכישורים קוגניטיביים
חשיבה לוגית היא חלק מהיכולת הדדוקטיבית.
כמה יכולות קוגניטיביות יכולות להיות הבאות:
- יכולת לשונית. הכישרון בשימוש בשפה ובמערכות ייצוג דרך נשמע ניסוח או תעתיק פיזי שלו (כתיבה). זה כולל:תחביר, לֵקסִיקוֹן, פרגמטי וכו'.
- יכולת קשב. האפשרות לתפוס יותר ממה שאחרים תופסים או להיות הרבה יותר מודע לשינויים קטנים ב סביבה. זה כולל: ריכוז, קשב סלקטיבי, מהירות תגובה וכו'.
- יכולת הפשטה. הכישרון לבנות או לפרש מערכות מורכבות של סימנים או השלכות נפשיות, ולתרגם אותם לפעולות קונקרטיות. לדוגמא: התמצאות במרחב, דמיון, חשיבה אריתמטית וכו'.
- יכולת דדוקטיבית. ה יְכוֹלֶת להסיק או להסיק אירועים מחלקים מכלל המידע, להשלים בדמיון את מה שנתפס או למצבים אינטואיטיביים. לדוגמא: חשיבה לוגית, סיווג, דמיון ושוני, היגיון פורמלי, חשיבה אינטואיטיבית וכו'.