אנו מסבירים מהי שפה פורמלית, מאפייניה, מתי משתמשים בה ודוגמאות. כמו כן, מהי שפה לא פורמלית.
מהי שפה פורמלית?
כאשר אנו מדברים על שפה פורמלית, אנו מתייחסים בדרך כלל לתיעוד הפורמלי של ה מדבר או פשוט רישום רשמי, כלומר, באופן הזהיר, המתוכנן והנכון שבו אנו משתמשים ב- נִיב כאשר אנו נמצאים במצב חברתי הדורש זאת. היא נבדלת בכך משפה בלתי פורמלית, שהיא אגבית ו דִבּוּרִי, והוא זה שאנו משתמשים בו במצבים רגועים יותר או מוכרים יותר.
לא תמיד הדוברים משתמשים בשפה באותו אופן, אבל אנחנו מתאימים אותה לצרכי הרגע התקשורתי. זה לא אותו דבר לדבר עם חברינו בהיכרות של הכיכר, מאשר להציג עבודה אקדמית מול חבר מושבעים מיוחד, ובמידה זו עלינו לבחור בדרך דיבור פורמלית פחות או יותר, כלומר יותר או זהיר פחות.
רישום פורמלי אופייני למצבים שבהם רוצים לעשות רושם טוב ויש חברתיים או פרוטוקולים. זוהי דרך הדיבור המנומסת, הנכונה והקפדנית ביותר, שבדרך כלל דורשת תכנון מסוים ומשקפת את הרמה החינוכית שלנו, לכן היא גם זו שדורשת את מירב המאמץ.
מאפיינים של שפה פורמלית
הרישום הפורמלי מאופיין בדברים הבאים:
- זוהי צורת דיבור מתוכננת פחות או יותר, ולכן לרוב היא דורשת הכנה מוקדמת או לפחות מידה מסוימת של מאמץ. זה לא אומר שכל השפה הפורמלית היא תרבותית, כמובן, אבל היא מנסה להיראות כך.
- גסות רוח, סלנג או אי דיוקים בעת דיבור אסורים. כך גם נעשה שימוש באדיבות ובנוסחאות טיפול מכבדות, שכן אין שותפות של בני השיח.
- זה יכול להיות תיעוד טכני או מיוחד (כגון רישום מדעי או משפטי, אופייני לאנשי מקצוע בתחומים אלה), או פשוט נאום רשמי.
- יש שימוש מועט במחוות, איסורים או חיקוי, ויש יותר תלות ב שפה וה מילים.
מתי משתמשים בשפה רשמית?
שפה פורמלית משמשת במצבים כמו הבאים:
- באירועים רשמיים, טקסים או בהם יש פרוטוקול התנהגות שיש לפעול לפיהם, כגון קבלות פנים, תערוכות, טקסים וכו'.
- במצבים בהם אנו רוצים להביע אני מכבד לבני שיחו, כמו למשל בעת התמודדות עם לקוח חשוב או ראיון עבודה.
- בפעילויות אקדמיות, פוליטיות או מוסדיות, כגון כנסים, שיחות, תערוכות, הגנות על תזה וכו'.
- באינטראקציות אלגנטיות, נימוסים.
דוגמאות לשפה פורמלית
כמה דוגמאות לשפה פורמלית הן כדלקמן:
תערוכה באוניברסיטה:
הדובר אומר: "למלחמות העצמאות של אמריקה הלטינית הייתה מחיר חומרי משמעותי, אבל אפילו יותר מחיר אנושי, עם אובדן מוערך של כמה מיליוני חיים, שהרס את האוכלוסייה הכללית והחליש את כוח העבודה".
איך נדע שזהו תיעוד רשמי?
- משתמש ב- a לֵקסִיקוֹן מתמחה ("עלות חומר", "כוח עבודה").
- סובב את תְפִלָה בלי להפריע וללא פניות שיחה.
- היא משתמשת בפולחן ("הושמד" עבור "מופחת", "נחלש" עבור "מופחת").
ראיון של פוליטיקאי עם שגריר המדינה השכנה:
זה מתחיל באמירה של הפוליטיקאי: "הוד מעלתך שגריר לופז, אני מודה לך קודם כל על הכבוד הזה. אני יודע שזמנם חייב להיות מועט, אבל עבורי יש חשיבות חיונית לשמר את המרחבים הללו לדיאלוג בין שתי אומות עם עבר צר כמו שלנו".
איך נדע שזהו תיעוד רשמי?
- הוא משתמש בנוסחאות נימוס כמו "הוד מעלתך שגריר", ופונה אל בן שיחו של "אתה".
- השתמש באוצר מילים זהיר: "כבוד", "מעט" וכן הלאה.
- לך ל מטאפורות להמחיש נקודות מסוימות ("עבר כה צר") שלדעתו ראוי להדגיש.
שפה לא פורמלית
שפה לא פורמלית, לעומת זאת, היא זו שאנו משתמשים בה במצבים של אמון והיכרות, או בנסיבות יומיומיות שבהן כללי האדיבות והפרוטוקול רפויים.
זה מורכב מדרך אגבית של תקשורת, תוך שימת לב מועטה לשפה עצמה, מכיוון שיש לנו כלים אחרים של הרגע כדי לגרום לנו להבין, כמו גם, בדרך כלל, את שותפותם של בני שיחנו. דוגמה לכך היא הדרך בה אנו מדברים עם חברינו במהלך צ'אט מונפש בבר.