אנו מסבירים מהי אישיות, מרכיביה, גורמים, טיפוסים ומאפיינים נוספים. כמו כן, מבחני אישיות.
מהי אישיות?
באישיות הכוונה ל מַעֲרֶכֶת של דינמיקה נפשית שהם מאפיינים של אותו הדבר אדם, כלומר, לארגון הנפשי הפנימי שלו, הקובע את הדרך שבה אותו אדם יגיב למצב נתון.
במילים אחרות, אישיות היא דפוס של עמדות, מחשבות ותחושות חוזרות, שהן פחות או יותר יציבות לאורך כל הזמן חַיִים של אדם ומאפשרים מידה מסוימת של יכולת חיזוי לגבי דרך הווייתו.
מונח זה, שנלקח מה- פְּסִיכוֹלוֹגִיָה, נמצא בשימוש נפוץ ב- שפה אך מקורו נמצא במונח הלטיני «אדם», שהיה המסכה ששימשה את שחקני ה- תיאטרון של ה יָמֵי קֶדֶם, כאשר מייצגים דמויות ניתן לזיהוי.
לפיכך, בתחילה המילה הזו הייתה קשורה לתפקידים שמילאו השחקנים, ואיכשהו מאוחר יותר היא הועברה לתחומי חיים אחרים, והפכה ל"אנשים" רק לאלה. אזרחים מן המניין (ולא, למשל, עבדים). בסופו של דבר הוליד המונח את שם התואר "אישי" ומשם הגיעה האישיות.
כיום אנו מבינים שהאישיות היא סדרה של תכונות נפשיות המאפשרות להבדיל אותה מאחרות, וכי הן פחות או יותר נאמנות לעצמן לאורך זמן. עם זאת, האישיות יכולה להשתנות, להשתנות בהדרגה מה- מזג אוויר ומהחוויות שחיו.
מאפייני האישיות
אישיות היא דפוס פונקציונלי התואם את עצמו (אם כי לא נטול סתירות), בדרך כלל מגובש ועמיד בפני שינויים. עם זאת, הוא מסוגל לפעול אחרת במצבים שונים, שכן מדובר בצורות נפשיות מופנמות, שאינן תלויות כל כך בחוץ.
מצד שני, מרכיבי האישיות קשורים לא רק לתגובות לגירויים ולמצבים מסוימים, אלא גם לאורח החיים, אמונות י מוטיבציות, ואפילו תפיסות העולם.
מרכיבים של אישיות
על פי האסכולה ומודל החשיבה של הפסיכואנליזה, במיוחד מחקריו של זיגמונד פרויד (1856-1939), אישיותם של יחידים מורכבת משלושה גורמים חשובים הפועלים ביחד ולחוד:
- ה-I. ידוע גם בתור המודע או התודעה, זהו המרכיב של המוח שלנו שיש לנו הכי הרבה תפיסה ממנו, מכיוון שהוא כל הזמן אומר לנו איפה אנחנו ועושים מה, או איך אנחנו. זה מרמז על שניהם תפיסה של העולם החיצוני, כגון מחשבות והעולם הפנימי. תפקידו לספק לנו א עקרון המציאות לגבי הקיום.
- הסופר אני. מובן כמכלול ההפנמות שמגדירות את ה"צריך להיות" לגבי עצמנו, כלומר, זה המקרה שבו נרשמים החוקים הקיומיים, החברתיים, התרבותיים וכו', המגיעים מבחוץ, ומשמשים לספק לנו. א עקרון עידון על עצמנו.
- ה-It. מזוהה כלא מודע של פרויד (למרות שהם אינם שם נרדף), הוא מתייחס לתוכן החסום או המודחק של המוח שלנו, המקושר לצרכים העיקריים והביולוגיים שלנו, כגון הַאֲכָלָה, ה שִׁעתוּק, וכו. הוא אחראי לספק לנו את עקרון העונג.
גורמי אישיות
בעקבות מודל חמשת הגדולים (חמש גדול, באנגלית), כל האישיות נקבעת על ידי סדרה של גורמים המתרחשים בפרופורציות שונות בכל פרט. חמשת הגורמים הללו הם:
- פקטור O (של פְּתִיחוּת או פתיחה). הכוונה היא למידת הפתיחות שאדם מציג ביחס לחוויות חדשות, לשינוי ולמגוון, ואפילו לסקרנות. אנשים מחוננים בפתיחות רבה הם חסרי מנוחה, מלאי דמיון, מקוריים ולהוטים ערכים לא קונבנציונלי. הקוטב הנגדי שלה מורכב על ידי סובייקטים שמרניים יותר בחברה ובחיים, המעדיפים את הסביבה המשפחתית והתנסויות מבוקרות יותר.
- פקטור E (מ אקסטרוורסיה או מוחצנות). אקסטרברסיה מתייחסת לרמה גבוהה של חברותיות ו ריבית על ידי מצבים חברתיים, על ידי חברת אחרים והנטייה להימנע מבדידות. אנשים מוחצנים דורשים גירוי חברתי מתמיד וממוקדים מאוד בעולם החיצוני, בניגוד להפכים שלהם, מופנמים, הנרתעים ממצבים חברתיים, מרגישים בנוח בעולמם הפנימי ונוטים להעריך את הבדידות.
- פקטור C (מ עֲבוֹדָה בְּחֲרִיצוּת או אחריות). זה מרמז על שליטה עצמית, תִכנוּן וה מְחוּיָבוּת, הן בארגון והן בביצוע המשימות. זה ידוע גם בתור "הרצון להשיג" והאנשים המחזיקים בו במינונים גבוהים נקראים בדרך כלל מכורי עבודה או מכורי עבודה, שמראים דרגות גבוהות מאוד של מחויבות למשימות שבוצעו. להיפך, הניגודים שלהם הם אנשים לא אמינים ולא מחויבים, לא רשמיים או רופסים בעקרונותיהם. מוסר השכל.
- פקטור A (של נעימות או אדיבות). זה מתייחס לנטיות בין אישיות, במיוחד ל אֶמפַּתִיָה והיכולת להתחבר עם האחר. אנשים עם רמה גבוהה של אדיבות נוטים להיות מתחשבים, אלטרואיסטים, נותנים אמון סוֹלִידָרִיוּת, בעוד שאנשים עם ידידותיות נמוכה נוטים להתייחס בדרכים עוינות יותר.
- פקטור N (מ נוירוטיות או נוירוטיות). תכונה אחרונה זו קשורה לחוסר היציבות הרגשית הנובעת מכך חֲרָדָה, דאגה ותפיסות קטסטרופליות של דברים, שהן תולדה של חוסר האפשרות של המוח לחזות הכל ולשלוט בו. אנשים עם רמה גבוהה של נוירוטיות נוטים להיות חרדים, לחוצים, לא מאוד חברותיים ולעיתים קרובות עלולים להיגרם דִכָּאוֹן, עצבנות או פגיעות. להיפך, רמות נמוכות של תכונה זו נוטות לאישיות יציבה יותר, פחות מודאגת בשליטה ויותר רגועה.
סוגי אישיות
ישנן צורות רבות ומגוונות מאוד של סיווג אישיות, בהתאם לגישה הפסיכולוגית או הפסיכואנליטית והשיטה הספציפית המשמשת להבנתה. כדי להביא דוגמה, הפסיכואנליטיקאי קרל גוסטב יונג (1875-1961) הציע סיווג של 8 סוגי אישיות, שהם:
- חשיבה-מופנמת. אותם אישים שמתעניינים יותר ברעיונות מאשר בעובדות, כלומר במציאות הפנימית שלהם מאשר באחרים. הם נוטים להרהורים, מחשבות מופשטות או אתגרים תיאורטיים.
- סנטימנטלי-מופנם. אישים הכלולים בעולם הרגשי שלהם, לא סביר שיתמודדו עם העולם החיצון, אבל מסוגלים לעשות זאת מהרגשי, במקום המשקף של המקרה הקודם. הם נוטים להתקשרות, אבל במעגל אינטימי וסגור.
- תחושה מופנמת. אופייני לאמנים ויוצרים, זוהי האישיות המודאגת ביותר מהחוויה הסובייקטיבית של ההוויה, שיכולה להוביל אותם לחיות בעולם לא אמיתי, שנבנה לפי מידה שלהם.
- אינטואיציה-מופנמת. האישיות האופיינית של חולמים, כלומר של אלה שמודעים יותר למה שיקרה, מה יכול לקרות או למה שהם היו רוצים שיקרה, מאשר עם ההווה האמיתי. הם, בדרכם שלהם, בקשר עם התוכן הלא מודע שלהם ויכולים להיות יוצרים מוכשרים.
- חשיבה-מוחצנת. אותם אישים מתעניינים יותר בעובדות ובחוץ, מאשר בעולמם הפנימי, במיוחד כמקור לתיאוריות והרהורים, מכיוון שהוא מקושר רציונלית לעולם. הרגשות והתחושות שלהם מודחקים, אם כן, והם נוטים להזניח את הקשרים החברתיים-רגשיים שלהם.
- מרגיש מוחצן. זהו הפרופיל של האנשים הכי אמפתיים, חברתיים ומותאמים לסביבה הקהילתית, אופייני לאלה שאוהבים לדאוג לאחרים או שמרגישים טוב בהגנה על צדדים שלישיים. הפעילות האינטלקטואלית שלהם מוסגרת בהכרח על ידי מה שהם מרגישים.
- מרגיש מוחצן. הוא מקושר לאמיתי מהתחושות שהוא מעורר, כלומר, נותנים עניין רב למה שהסביבה האמיתית ואחרים גורמים לה להרגיש. זוהי האישיות האופיינית של אלה שחיים בחיפוש אחר הנאה, ולכן הם נוטים לחפש כל הזמן גירויים חדשים.
- אינטואיציה-מוחצן. אישיותו של ההרפתקן, שנקודת המבט שלו משתנה ברגע שהוא משיג את מַטָרָה רצוי, אבל לא מפסיק לנוע. הם נוטים להיות כריזמטיים וללהב אחרים ברעיונות שלהם, להיות נאמנים להם אינטואיציה יותר מהרגשות שלהם ושלהם נימוקים.
הפרעות אישיות
הפרעות אישיות הן תכונות אישיות שאינן גמישות, לא מסתגלות, ולא תורמות להסתגלות ולביצועים חיוניים. הם מחבלים בביצועים החברתיים או הרגשיים של אנשים, ולעתים קרובות מובילים לסיבוכים חמורים יותר.
בדרך כלל אין להם תרופה או טיפול קל, שכן הם חלק מהאישיות של הנבדק, כלומר, הם חלק ממנו.
הפרעות אישיות יכולות להיות שונות מאוד זו מזו ותמיד מצייתות לתנאים מאוד מיוחדים של המטופל, אך ניתן לסכם אותן בגדול לשלוש קבוצות: 0
- אישים אקסצנטריים ונדירים, כגון הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות סכיזואידית או הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
- אישים לא יציב, רגשי ותיאטרלי, כגון הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות אנטי-חברתית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית או הפרעת אישיות גבולית.
- אישים עם חרדה ניכרת, כגון הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת אישיות נמנעת.
מבחני אישיות
ישנם מבחני אישיות רבים, אשר מבטיחים להדריך אותנו באיזה מהסיווגים האפשריים הוא המתאים ביותר לדרך ההוויה שלנו. ישנן גרסאות מקצועיות, המיושמות על ידי פסיכולוגים וחוקרי המוח האנושי, שתוצאותיהן הן מדענים.
יש גם כמה בעלי אופי אינפורמטיבי, שתוצאותיהם לא מהימנות במיוחד אבל אולי יכולות לשמש הנחיות בנושא. בחלק מהאחרונים ניתן להתייעץ כאן וכאן.