נס מקסיקני

אנו מסבירים מהו "הנס המקסיקני", המודל הכלכלי של ייצוב הפיתוח שאיפשר אותו ואת מטרותיו.

"הנס המקסיקני" התרחש במקביל למעבר מחברה כפרית לעירונית.

מה היה "הנס המקסיקני"?

מודל כלכלי ששימש במקסיקו בין 1954 ל-1970 מכונה "נס מקסיקני" או כייצוב פיתוח. הוא שאף להשיג יציבות כלכלית שתאפשר מתפתח בר קיימא ומתמשך. זה בוצע בתקופת הנשיאות של אדולפו רואיז קורטינס (1952-1958), אדולפו לופז מטאוס (1958-1964) וגוסטבו דיאז אורדז (1964-1970).

הם היו מידות של אופי לִיבֵּרָלִי תחת ההנחה שיצירת עושר גדול יותר תועיל יותר עבור אוּכְלוֹסִיָה מאשר רווחת המדינה. זה עלה בקנה אחד עם המעבר של ה חֶברָה מֶקסִיקָני כַּפרִי לעבר מודרני ומתועש יותר.

הפילוסופיה הכלכלית של "הנס המקסיקני" כללה ביטול מגבלות כלכליות כמו אינפלציה, פיחות או גירעון במאזן התשלומים. כך הושגה יציבות מאקרו כלכלי והמשך צמיחה כלכלית, על חשבון ההשקעה ברווחה חברתית.

כך, 18 שנות הפיתוח המתייצב אופיינו בצמיחה כלכלית מתמשכת של 6.6% בשנה, עם אינפלציה של 2.2%. זאת בין היתר עקב החלפת ה ייצור חקלאי מסורתי על ידי ייצור תעשייתי מודרני, כתוצאה מהתרחבות השוק המקומי, עִירוֹנִי ורפורמה אגררית.

השקעה ב תַשׁתִית תקשורת ובתחום האנרגיה: החברה של חַשְׁמַל ונוצרה חברה ממלכתית המעניקה את ה עוֹבֵד חלק מה רווחים להציג את עֵסֶק.

הדבר המעניין בנס המקסיקני היה שהוא כלל מגזרים עצומים של החברה בפרויקט פיתוח משותף: ה מֶמְשָׁלָה בנקאים מובטחים, עובדים, אנשי עסקים ואיכרים שיעורים גבוהים של עלות תועלת אם הם התחייבו להשקיע הרבה במדינה.

כדי לעשות זאת, הפחתת מסים והבטחה להצלת החברות פושטות הרגל על ​​ידי ה מַצָב היו אמצעים מרכזיים.

מטרות הנס המקסיקני

"הנס המקסיקני" כלל תיעוש עמוק של הכלכלה.

פיתוח ייצוב יצא מלכתחילה לעמוד בדרישות:

  • הרם את רמת החיים של האוכלוסייה, במיוחד של תחתית הפירמידה: פועלים, איכרים ומעמד הביניים הנמוך.
  • להגדיל באופן בר קיימא את ההכנסה הלאומית והתמ"ג.
  • לגוון את המשק כמה שאפשר וכמה שיותר מהר.
  • תעשי את המדינה, תוך שימת דגש על תעשיות בסיסי.
  • לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית של כַּלְכָּלָה, יחד עם ליברליזציה של השוק המקומי.

סוף הנס המקסיקני

"הנס המקסיקני" הסתיים ב-1970, למרות התקדמות בתקופה היסטורית זו. החברה המקסיקנית החלה לסבול מרמות אינפלציוניות גבוהות (עם תקרה של 18%), והייצור התעשייתי הגיע לגבול עם המדיניות של תחליף יבוא.

כאשר התגלה קיומו של גירעון חברתי, המדינה הגדילה את ההוצאה הציבורית וקיפאון בהכנסות. כך הונחו היסודות ל מַשׁבֵּר 1976: חוב חיצוני עצום, התכווצות של הַשׁקָעָה פרטי ומטבע מופחת.

!-- GDPR -->