אנו מסבירים מהן סמכויות המדינה, ההיסטוריה והמאפיינים שלהן של כל אחת מהן: מבצעת, שופטת ומחוקקת.
מהן סמכויות המדינה?
סמכויות המדינה או סמכויות הציבור הן שונות מוסדות שמרכיבים את מַצָב. הם מממשים את תפקידם כבקר וערבים לחיים הציבוריים ו שלטון החוק.
הם עובדים על פי עקרון ההפרדה של סמכויות ציבוריות, שהוצע על ידי מונטסקייה במאה השמונה עשרה, כמנגנון שיבטיח מדינה הוגנת ושוויונית יותר, שתפקח על עצמה.
לאחר נפילת המשטר הישן במהלך גיל מודרני, אבסולוטיזם בוטל כמערכת של מֶמְשָׁלָה שבו למלך ולפמלייתו הייתה שליטה מלאה ובלתי ניתנת לערעור במדינה. במקום זאת, החברות החדשות קבעו שהמדינה מופעלת על ידי כל האזרחים.
לפיכך, הריבונות נפלה על אזרחיםמי יכול להיבחר לתפקיד ציבורי, קבלת החלטות לגבי לאן תלך המדינה. לשם כך, היה חיוני שיהיו למדינה משקלים נגדיים, כלומר שלה פחית היא לא הייתה מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור, אלא יכלה להיות נשלטת על ידי גופים ציבוריים אחרים, שנקראו סמכויות המדינה.
סמכויות אלו צריכות להיות באופן אידיאלי בלתי תלויות זו בזו, ריבוניות ובעלות עוצמה באותה מידה, שכן שלושתן צריכות להיות מוגבלות לחוקה ולמסגרת המשפטית שלה. חוקים. לכל אחד בדרכו שלו יש את המשימה להבטיח את הלימותם של האחרים, לפעול כמשקל נגד ובכך למנוע את השליטה של המדינה על ידי גורם יחיד.
סמכויות המדינה הן הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. במערכות משפטיות מסוימות עשויות להיות יותר משלוש סמכויות, אך לעיתים רחוקות פחות משלוש, לפחות ב אומות רפובליקנים ו דֵמוֹקרָטִי של העולם.
כוח ביצוע
הרשות המבצעת אחראית על הַנהָלָה והנהגת המדינה, של קבלת החלטות מדיניות ו אסטרטגי. זה נופל בדרך כלל על דמות של ראש מדינה, קרא לו כך או נשיא או ראש ממשלה, תלוי במבנה הבירוקרטי של האומה.
תפקיד זה נבחר בדרך כלל בהצבעה עממית (ישירה או עקיפה) ויכול להיות מוצב על ידי סגן נשיא (או כמה). זה מבוזר במקרה של רפובליקות פדרליות במנדט של מושלים פרובינציאליים.
החוקות של כל מדינה קובעות את המנגנונים לבחירה, פיטורי או בחירה מחדש (אם אפשר) את הנשיא, וגם את הסמכויות המתאימות לכוח המבצע, שהן בדרך כלל פוליטיות ומנהליות.
סמכות חקיקה
הרשות המחוקקת עוסקת ב חֲקִיקָה, כלומר, של עיבוד חוקים המנהלים את החיים במדינה והמשמשים מקבילה לכוח המבצע.
רבות מההחלטות הנשיאותיות, למעשה, חייבות לקבל אישור של בית המחוקקים לפני שניתן יהיה ליישם אותן. בדרך כלל הכוח הזה מופקד על העמדה לדין פוליטי של פקידי ציבור, שכן קולם של האנשים בייצוג הישיר שלהם.
הסמכות המחוקקת נמצאת בדרך כלל בידי אסיפה לאומית, קונגרס או כל סוג אחר של פרלמנט. חבריה נבחרים בהצבעה עממית ומשתייכים בדרך כלל למפלגות פוליטיות שונות. ישנם פרלמנטים דו-קאמריים (עם צירים וסנטורים) או חד-קאמריים (רק עם צירים).
ייפוי כוח
היא מופקדת על אכיפת החוקים, על פרשנות מה שנקבע בחוקה כך שהמדינה תתפקד במלואה אני מכבד של החוק. לשם כך יש לה גופים שיפוטיים שונים, בראשם בית המשפט העליון של צֶדֶק, אבל זה מתפשט כמו עץ, מההיררכיה הגבוהה לנמוכה ביותר, בכל האומה.
כמו כן, הרשות השופטת אחראית ליישוב סכסוכים ו קונפליקטים בין שאר הסמכויות הציבוריות, תמיד לאור מה שנקבע במגנה כרטה.
הוא מבטיח עמידה בחוק, ענישה של מי שמפר אותו, וכן את הישויות המשפטיות השונות הנחוצות לתפקוד שוטף של המדינה: מנהלית, פלילית, חוקתית, פרוצדורלית וכו'.
כך מעבירה מערכת המשפט את החלטותיה באמצעות גזרי דין, המהווים מסמכים משפטיים ומהווים חלק מההיסטוריה המשפטית של האומה.