אנו מסבירים מהו גזע בביולוגיה, מה נקרא גזעים אנושיים ומהי גזענות. בנוסף, הבדלים בין גזע למוצא אתני.
מה זה גזע?
המונח "גזע" משמש ב ביולוגיה להבדיל, בוודאי מִין מ יצורים חיים, הקבוצות השונות אליהן ניתן לחלק את אותו המין, תוך התחשבות בתכונותיו פנוטיפי (המראה הפיזי שלך) מועבר על ידי מורשת גנטית.
זה היה מונח בשימוש נרחב בין המאה ה-16 למאה ה-19, ששימש כמילה נרדפת לתת-מין, עד שבשנת 1990 הושלך השימוש בו בתחומים מיוחדים, ושרד רק בשפה הדיבורית.
למעשה, השימוש במונח מוגבל היום לחלקים מסוימים בעלי חיים ביתיים כמו כלבים, פרות או סוסים, למשל, שבאבולוציה שלהם היה לאדם מה לעשות, במשך מאות שנים של רבייה מבוקרת והזרעה מלאכותית, להשיג חיות עם תכונות רצויות, כמו כלבים בעלי מראה מסוים, פרות שמייצרות. עוד חלב וכו'. בתוך ה בּוֹטָנִיקָהבמקום זאת, המונח אינו בשימוש.
גזע בבני אדם
מאז ימי קדם, האינטראקציות החברתיות המורכבות של האדם הולידו ניסיונות להגדיר או לאפיין את הקבוצות האנושיות השונות הקיימות, בהתבסס בעיקר על תכונותיהם הפיזיות, אך לרוב גם על תכונות חברתיות או תרבותיות.
שמות רבים שימשו לקריאה לכל סוג של קהילה, אבל מהמאה ה-16 צמח ה"גזע", כנראה נלקח מהאיטלקית razza, שעמו נקראו גם הזנים השונים של היין המקומי, וגם האנשים שחלקו עיסוקים.
בעקבות ההתפשטות ו קולוניאליזם באירופה היה עניין להבחין רציונלית ומדעית בין השונות תרבויות נמצא אצל אחרים יבשות. כך, במאה השבע-עשרה נעשו הניסיונות הראשונים לסווג בני אדם לפי "גזע".
הספר הראשון שהציע מחקר "מדעי" של קבוצות אנושיות פורסם בשנת 1684 והיה חטיבת נובל דה לה טרה עבור המינים או הגזעים השונים שחיים ("חלוקה חדשה של כדור הארץ לפי המינים או הגזעים השונים המאכלסים אותו") מאת הנוסע והרופא הצרפתי פרנסואה ברנייה (1625-1688).
במהלך מאות השנים, המבט הגזעי הזה חלחל אל המתהווה מדעי החברה. כך קמו תחומי לימוד המוקדשים ל"גזעים", במיוחד אלו שנחשבו אקזוטיים ובעומקם של פרימיטיביים או נחותים. הכל נמדד תמיד מול הסטנדרט של ערכים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים באירופה.
במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה התיאוריות הראשונות של אַנתרוֹפּוֹלוֹגִיָה גזעי, לפיו הכל הצטמצם למראה פיזי: אפילו שיטות אנתרופולוגיות של הבחנה גזעית הוצעו על סמך גודל הגולגולת, סוג השיער וכמובן צבע העור.
העבודה הגדולה שיצרה את החזון הביולוגי-גזעני הזה של אֶנוֹשִׁיוּת היה ספרו של הסופר הצרפתי ג'וזף ארתור דה גובינאו (1816-1882) בשם חיבור על אי השוויון בין הגזעים האנושיים ופורסם בין 1853 ל-1855. עבודה זו שהשפיעה מאוד על תנועות גזעניות ו לאומנים של המאה ה-20, כמו הנאציונל-סוציאליזם הגרמני.
הראשונים שהטילו ספק אמפירי במורשת האנתרופולוגית הגזענית הזו היו האנתרופולוגים האמריקאים פרנץ בואס (1858-1942) ואשלי מונטגו (1905-1999), שדחו ש"גזע" שווה ערך ל"תת-מין", בהסתמך על נתונים גנטיים והשפעה של הסביבה על הפנוטיפ האנושי.
מחקרים מאוחרים יותר במאה ה-20 הראו כי השונות הגזעית כביכול תואמת ברוב המקרים 5% מסך הגנום של המין, מה שאומר שלא מדובר, בכל מקרה, בתת-מין אנושי שונה.
החריג היחיד למורשת זו הוא השימוש ב"גזע אנושי" כמקבילה ל"אנושיות", כלומר של המין האנושי בכללותו, ללא הבדל.
גזענות
כפי שראינו, ה גזענות, זה ה אַפלָיָה של בני אדם לפי מוצא אתני, יש היסטוריה ארוכה וכואבת עוד מימי יָמֵי קֶדֶם. עם זאת, זה נקרא באופן רשמי "גזענות" בשל השימוש במונח "גזע" במהלך הקולוניאליזם האירופי.
לכן, זהו מונח המקושר חזק להיבטים היסטוריים וסוציו-פוליטיים של אֵירוֹפָּה קולוניאליסט, שהמפגש שלו עם התרבויות של אַסְיָה, אַפְרִיקָה י אמריקה התרחש במונחים של אקזוטיות, כניעה ו ניצול.
לדוגמא, חלק ניכר מהצורך להבחין בין "גזעים" אנושיים נבע משוק העבדים, בו התרוממו תכונות פיזיות מסוימות כמו כוח וסיבולת, או תכונות חברתיות כמו צייתנות. החזון הגזעני לחלוטין הזה של האנושות, לפיו חלקם נולדו למשול ואחרים נולדו כדי להיות מושלים, תפס לאורך זמן ויהיה הבסיס לחברות הקולוניאליות של המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה.
לבסוף, במאה התשע-עשרה הדיון על הגזעים תפס חלק ניכר מהייצור האינטלקטואלי של המערב, שהתבסס על פרשנויות ביולוגיות, והפך את ההבחנות הללו למשהו כביכול טבעי, מתמשך וראשוני, כך שלא ניתן יהיה לשנותן ולכל ניסיון לערער אותן. אותם זה יכול להיות מסווג כ"נגד הטבע".
לפיכך, המושג "גזע" בסופו של דבר היה סוגיה אידיאולוגית, שכן לכל "גזע" ניתן לייחס היבטים תרבותיים, פוליטיים או מוסריים מסוימים, מבלי לקחת בחשבון את ההיסטוריה של כל תרבות או את הייחודיות שלה.
לפי זה, למשל, האפריקאים היו חזקים ועמידים, בעלי יכולת המצאה ואינטלקט מועטה, מה שבבסיסו היווה הצדקה "מדעית" להתעללות ההיסטורית שספגו מידיהם של כובשים אירופיים.
הגזענות כיום לא נעלמה, למרות העובדה שחלק גדול מהאנושות חי בקהילות רב-תרבותיות וכי הֲגִירָה גלובלית היא תופעה מעשירה ידועה לשמצה של חברות. עם זאת, המורשת ההומניסטית והרפובליקנית של שוויון בין גברים, בהשראת האידיאלים של המהפכה הצרפתית, יכול להיות הפתרון לטווח ארוך לבעיה חברתית ישנה כמו גזענות.
גזע ואתניות
הקונצנזוס המדעי הנוכחי, בתחילת המאה ה-21, סבור שקטגוריית ה"גזע" המיושמת על האדם אינה שייכת לתחום הביולוגי, אלא לתחום החברתי, כלומר, היא סוג של היסטורי, שרירותי. הבחנה, ללא תמיכה במדעים המדויקים, מה שלא אומר שאין הבדלים גנטיים, תרבותיים, חברתיים ואחרים בין הקבוצות האנושיות המאכלסות את כדור הארץ.
עם זאת, קבוצה אתנית היא קבוצה שניחנה בדרך כלל במאפיינים פנוטיפיים שניתן להורשת מצאצאיה, ועם מאפיינים סוציו-תרבותיים ספציפיים המועברים מדור לדור. המונח הזה מהיוונית אתנו, "עיר" או "אוּמָה”.
מעלת אמר מוּשָׂג זה שהוא מדגיש תכונות תרבותיות ולא הבחנות ביולוגיות או אנטומיות, ולכן מתאים הרבה יותר לטבע המגוון והמורכב של האנושות.