אנו מסבירים מהו רגש, תפקידו ומהם העיקריים והמשניים. כמו כן, הבדלים עם רגשות.
רגשות הם תופעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות.מהו רגש?
אנו קוראים לרגש סוגים מסוימים של תופעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות שבאות לידי ביטוי אצלנו התנהגות, שלנו תפיסות רב"ט ושלנו מוּדָעוּת, כתגובה אדפטיבית לגירוי חשוב. במילים אחרות, הן הן תגובות נפשיות וגופניות לגירוי נתון או לקבוצה שלהן, המשולבות במערכות ההתנהגות העיקריות שלנו.
רגשות הם מורכבים ומגוונים, עד כדי כך שבדרך כלל אנו מדברים על "חיי רגש" או על "הצד הרגשי" שלנו, מכיוון שלעתים הם יכולים לסתור או לברוח מהשליטה של התודעה. אבל אסור לנו לבלבל אותם עם רגשות: האחרונים עמידים יותר בזמן והם בדיוק התוצאה, ההחצנה, של הרגשות.
רגשות הם חלק ממי שאנחנו ומשותפים לכולם בני אנוש, ואפילו הרבה חיות גבוהות יותר. למרות שבאופן מסורתי התנגדה התבונה להן, החל מהנקודה שעלינו לפעול תמיד בהנחייתה ולא לתת לעצמנו להיסחף ברגשות, האמת היא שגם אותם אי אפשר להתכחש.
סוגי רגשות
ישנם שני סוגים של רגשות, על פי מומחים:
רגשות בסיסיים או ראשוניים הם אוניברסליים לכולם תרבויות ונראה שהם רשומים ביולוגית בגופנו:
- שמחה, כמו ילד כשמקבלים מתנה בחג המולד.
- כועס, כמו אדם שנעלב בפומבי.
- פחד, כמו מישהו שרדף אחריו כלב ענק ושתולל.
- עצב, כמו אדם שמאבד אדם אהוב.
- הפתעה, כמו מישהו שנדהם עם טריק קסם.
- מגעיל, כמו מישהו שטעם פרי רקוב.
מתוך ששת הרגשות הללו מורכבת פנורמה אמיתית של רגשות משניים, שבה משולבים היבטים שונים של הרגשות הראשוניים ובאים לידי ביטוי על פי קודים חברתיים, תרבותיים ואישיים נלמדים, אם כי תמיד יהיו בהם עקבות של הרגשות הראשוניים. בתי ספר שהולידו אותם.
לפי כמה נקודות מבט, רגשות משניים יכולים להיות מובנים כרגשות. הם רגשות מורכבים ומעודנים יותר מבחינה אינטלקטואלית, יש להם מרכיב תרבותי ומסורתי חשוב, כך שהם יכולים להשתנות באופן משמעותי בביטוי בהתאם ל אדם או של קְבוּצָה בן אנוש.
כמה רגשות משניים הם:
- אשמה, כמו מישהו שפגע בלי כוונה בחבר.
- חוסר אמון, כמו מישהו שמציעים לו עסקה טובה מאוד אם להיות אמיתי.
- שעמום, כמו ילד שנאלץ להיות לא מוסח במשרד של אבא.
- אהבה, כמו זו שאנו מרגישים עבור קרובי משפחתנו או עבור בני זוגנו.
- מלנכוליה, כמו "האושר העצוב" שמעניק לנו התבוננות בתמונות ישנות.
- שלווה, כזו שמרגיש אדם שמתפנה במקום שליו.
- סיפוק, כמו זה שנותן לנו להגשים מטרה נכספת.
בשביל מה רגשות?
רגשות הם תגובות קצרות ואינטנסיביות לגירויים נעימים או לא נעימים שאנו חווים בחיינו. תפקידם אדפטיבי, כלומר, הם עוזרים לנו להתמודד, בהצלחה גדולה או פחותה, עם כל מה שקורה סביבנו ומשפיע עלינו. בגדול, ניתן לסכם את מטרתו כך:
- להגיב לגירוי חיצוני. רגשות מפנים אותנו במהירות להתמודד איתם חוויות שמשפיעים עלינו עמוקות. קל לתפוס זאת בפחד, למשל, שמתריע בפני סכנה אפשרית; או כעס, שמגייס אותנו להגיב בו אַלִימוּת לתקיפה. שניהם משפיעים על קצב הלב, על חמצון הדם ומכינים אותנו להתגונן או לברוח.
- תקשר חברתית את מה שחווית. מכיוון שאי אפשר לדעת מה אחרים חושבים, ביטויים פיזיים והתנהגותיים של רגשות נותנים לנו רמז שימושי לגבי איך הם מרגישים, וזה מאפשר לנו להזדהות ולתקשר טוב יותר. למעשה, רגשות כמו עצב באים לידי ביטוי בדמעות ובתנועות פנים שאחרים מזהים במהירות, ומניעות אותם לעבר אֶמפַּתִיָה, חמלה ויכול להזמין אותם לעזור.
- להניע התנהגות מועילה. באופן דומה, רגשות נעימים מחזקים התנהגויות או פעולות מסוימות עבורנו ועבור אלו המרכיבים את הסביבה החברתית שלנו. שמחה, למשל, היא רגש שאנו מחפשים באופן פעיל, ובו אנו מתגמלים את עצמנו כאשר אנו מגשימים מטרה או שאנחנו משיגים משהו שקבענו לעשות. עצב, באותו מובן, יכול לשמש כדי להרתיע התנהגות "בלתי הולמת".
רגשות ותחושות
יש להבדיל בין רגשות ורגשות, למרות ששתי המילים משמשות לעתים קרובות כ מילים נרדפות בְּ- שפה דיבורית. למעשה, מדובר בשני צדדים של אותו מטבע.
עם זאת, מצד אחד, רגשות הם תגובות עמוקות וחולפות, אשר לא רק משנות את הנפש שלנו, אלא גם מעוררות תגובות פיזיולוגיות מהגוף. רגשות מצדם הם פרי התפיסה הרציונלית של רגשות, כלומר, הם מתרחשים כאשר אנו הופכים מודעים לרגשות שלנו, ולכן הם עמידים ומורכבים יותר.
לדוגמה, אנו יכולים לזהות כעס כרגש ראשוני חזק מאוד: הוא זורם מהר, משפיע על הגוף שלנו ועל ההתנהגות שלנו, וברגע שהגירוי שהפעיל אותו נשאר מאחור בזמן, הוא נעלם. אז בדרך כלל מופיעה אשמה, כאשר אנו הופכים מודעים למה שעשינו או אמרנו ברגע שבו הכעס כבש אותנו. אשמה תהפוך אפוא לתחושה, שכן הרציונליות מעורבת בה.
תגובות רגשיות
אנו קוראים לתגובות רגשיות, כפי שהשם שלה מרמז, לאותם סוגי תגובות שהולכים יד ביד עם רגשות, במיוחד הראשוניים שבהם. רגשות, כפי שראינו, תמיד מזמינים אותנו לפעול: בין אם פיזית, חברתית או התנהגותית, הם מגייסים אותנו, ומה שאנחנו עושים כדי להחצין אותם הם בדיוק תגובות רגשיות.
תגובות מהסוג הזה יכולות להיות אלימות, נלהבות ולא מאוד רציונליות, או שאפשר פשוט לסנן אותן דרך מסננת התודעה, כדי להפוך אותן לניתנות יותר לניהול ונכונות חברתית.
לדוגמה, כעס קשור לכל בני האדם, אבל לא כולנו הולכים ומתקיפים פיזית את האדם שגרם לנו להרגיש אותו, אבל אנחנו יכולים - עד לנקודה מסוימת - לווסת את התגובות שלנו ולהביע כעס באמצעות תהליכים אחרים, בטווח הארוך, אל תביא לנו כל כך הרבה סיבוכים ואי נוחות.