אנו מסבירים את ההיסטוריה של זכויות האדם, הרקע שלה, תפקידה בעידן המודרני והכרזתה ב-1948.
היסטוריה של זכויות אדם
לעתים קרובות חושבים כך זכויות אדם הם המצאה מערבית מודרנית, אבל האמת היא שיש להם א הִיסטוֹרִיָה עם רבים רקע כללי עתיק וימי הביניים. לכן יש מרחב ויכוח מסוים לגבי מקורו ההיסטורי.
עם זאת, איש אינו מטיל ספק בכך שבמערב נוצרה ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, ושם היא החלה למלא תפקיד חשוב בה פִילוֹסוֹפִיָה פוליטיקה, מה גיל מודרני.
רקע זכויות אדם
היו מחוות פוליטיות ומשפטיות חשובות במדינה יָמֵי קֶדֶם שאפשר לחשוב עליו היום כעל קדמה לזכויות אדם. המקרה הראשון הוא זה של צופן חמורבי מהמאה ה-18 לפני הספירה. א., קם בבבל בתקופת שלטונו של חמורבי, שבו ה פשעים אפשרי והדרך שלהם להעניש את עצמם. לפיכך, העם הבבלי יכול היה לממש א צֶדֶק חסר פניות, הוגן, לא מודע לגחמותיו של המונרך.
משהו דומה קרה, מאות שנים מאוחר יותר, לאחר כיבוש בבל על ידי הקיסר כורש הגדול, בערך במאה ה-5 לפני הספירה. הפרסים הכובשים העניקו את חוֹפֶשׁ לעבדים וחופש פולחן לכולם אזרחים צורפה לאחרונה ל אימפריה, הודות לצו של הקיסר שדבריו נחקקו על גליל טקסי, "הגליל של כורש".
כך שכבר בימי קדם החשיבות של חוקים הוגן שהגן על תחושה של שוויון. לאותם חוקים, מאוחר יותר, ה המשפט הרומי הוא כינה אותן "זכויות טבעיות": אלה שהיו בידי כל האזרחים הרומאים מלידה, למרות העובדה שבאותה תקופה לא כולם נחשבו ל"אזרח". עבדים, זרים ואויבים, למשל, מעולם לא היו מוגנים בזכויות אלו.
זה נובע בעיקר מהעובדה ש חברות הקדמונים התבססו על כבוד, שבו הלידה קבעה את תנאי החיים: האצולה הייתה אצילה כי היא נולדה אצילה, ולא היו לה את אותן זכויות כמו פשוטי העם.
אבל זה התחיל להשתנות במערב הודות לעליית ה דָת כריסטיאן, שהדוגמה שלו הצביעה על שוויון בעיני אלוהים, כי בסוף החיים נצטרך לשפוט את כולנו באותו רף, ללא קשר למוצאנו, אלא רק במעשינו.
דרך חדשה זו להבנת החברה הייתה מפתח כדי שמאות שנים מאוחר יותר זכויות האדם הבסיסיות יכלו לצוץ, מאז נַצְרוּת הוא הצהיר על סליחה אפילו עבור אלה שהיו אויבינו.
אולם, ה ימי הביניים, שבמהלכה שלטו הנצרות והכנסייה שלה אֵירוֹפָּהזה לא היה בדיוק העידן המכובד ביותר של זכויות אדם בהיסטוריה האנושית. שריפת המכשפות, רדיפת הכפירה ועוד הרבה פרשיות עקובות מדם מעידות על כך.
עם זאת, באותה תקופה היו יוזמות חשובות בקווי רוחב אחרים, כמו אמנת מנדן (ה פוגה קוקוראן) של האימפריה של מאלי (1235-1670), אשר שקלה את חוקי האומה האפריקאית הזו, ובה רעיון של "כבוד אנושי"בדומה לזה שאנו משייכים לזכויות אדם כיום.
במקביל, הוגים מערביים כמו ויליאם מאוקהאם (1288-1349) הגנו על המושג "זכות סובייקטיבית"מה שסלל את הדרך לתחייתו של"חוק הטבע"במערב עם ה רֵנֵסַנס.
זכויות אדם בעידן המודרני
העידן המודרני הביא עמו את ניצחונו של מעמד חברתי חדש, ה בּוּרגָנוּת עשיר אבל פשוט יותר, אשר דרך שונה מהפכות כופה חזון ליברלי של החברה. הבורגנות חיפשה יותר גדול הזדמנויות שוות, ללא קשר למקור ה אנשים, וגם לא המנדטים של המונרך.
הוגים כמו וולטר (1694-1778), ג'ון לוק (1632-1704), תומס הובס (1588-1679) וז'אן-ז'אק רוסו (1712-1778), בין רבים אחרים, ייסדו חזון חדש של העולם. רגע הביטוי העיקרי שלו היה ה המהפכה הצרפתית של 1789, שבו ה מוֹנַרכִיָה ונקבע מסדר רפובליקני ששאף לשלושה דברים גדולים: חירות, שוויון ואחווה.
למעשה, אלה היו המהפכנים הצרפתים, שקועים בצמא שלהם שינויים ולחדש את המערכת, שלראשונה בהיסטוריה דיברה על זכויות אדם אוניברסאליות. לשם כך, האסיפה הלאומית שהוקמה לאחרונה ביצעה את ההכרזה על זכויות האדם בחברה, תוך שהיא לוקחת מושג שנחשף בעבר על ידי תומס פיין בעבודתו זכויות האדם ("זכויות האדם") משנת 1792.
למרות הכישלון של המהפכה הצרפתית, הדברים מעולם לא חזרו להיות כפי שהיו בעבר. רעיון זכויות האדם נקלט על ידי תנועות מעמד הפועלים, האיגודים והסוציאליסטים של המאות ה-18 וה-19, אשר מול השיטה הקפיטליסטית התעשייתית, דחפו לשינויים וחירויות חדשות, בדיוק כפי שעשתה הבורגנות. נעשה במאות הקודמות.
ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם
המאה ה-20 התאפיינה במלחמות ארוכות ואכזריות, כמו ה ראשון י שְׁנִיָה מלחמות עולם, שבהן הסכסוך הצבאי נעזר לראשונה ב טכנולוגיות בוצעו זוועות תעשייתיות ומעולם לא נראו: השימוש המלחמתי בגזים ובכימיקלים, מחנות ההשמדה הנאצים, פצצות אטום אמריקאים על יפן וכו'.
הטראומה החברתית והתרבותית של הסכסוך האחרון הזה הייתה כזו שב-1945 האומות המאוחדות כדי להבטיח ששום דבר דומה לא יתרחש שוב.
האסיפה הכללית של גוף זה אימצה, ב-10 בדצמבר 1948, את ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. זה היה הראשון מבין אמנות בינלאומיות רבות בנושא, כמו האמנה האירופית לזכויות אדם משנת 1950, האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם משנת 1966 או האמנה האמריקאית לזכויות אדם משנת 1969.
למרבה הצער, הסכמים רבים אלה בנושא זכויות אדם לא מנעו או מנעו בתקופה האחרונה את המשך פגיעה בזכויות היסוד של האישה. אֶנוֹשִׁיוּת. עם זאת, כיום הם מובנים כאוניברסליים (ללא אַפלָיָה כל אחד עבור כל סוג של קריטריונים חברתיים, פוליטיים, אתניים או דתיים), שֶׁאֵין לְהַעבִירוֹ ובלתי ניתנת לביטול, כלומר משותף לכל אחד בן אדם בכל מקום בעולם.
אבל למרות זאת, נכון שלראשונה בהיסטוריה יש למושג כבוד האדם מגן. בנוסף, חשוב שכיום הפרת זכויות האדם של אדם תיחשב לעבירה הניתנת לענישה בכל מקום על פני כדור הארץ וכי היא לא תקבע ללא קשר לכמה זמן זה עבר.
לעקוב עם:זכויות יסוד