כללי מאקרו טקסטואליים

אנו מסבירים מהם כללי מאקרו טקסטואליים, וכיצד פועלים כללי הדיכוי, הבחירה, ההכללה והאינטגרציה.

כללי המאקרו הטקסטואליים הם פרוצדורות מנטליות להתקרבות למסר.

מהם כללי מאקרו טקסטואליים?

ב בַּלשָׁנוּת, ידוע בתור כללי מאקרו טקסטואליים להליכים המיושמים על ידי מַקְלֵט של א טֶקסט לתפוס ולהטמיע במהירות את תוכנו הכללי, כלומר, מבנה המאקרו שלו. המקלט יכול להיות קורא, אם הוא כתוב, או מאזין, אם הוא מדובר. אלו הליכים נפשיים שמתייחסים בצורה שונה ל הוֹדָעָה להוציא ממנו את המידע הכללי שמסכם אותו.

כללי מאקרו אלו נוסחו ב-1977 על ידי הבלשן ההולנדי Teun van Dijk (1943-), בניסיון לסווג את אסטרטגיות הבנה של נְאוּם מיושם על ידי נמעניו. לפי התיאורטיקן, קיימות ארבע קטגוריות של כללי מאקרו טקסטואליים, לפי המנגנונים שהם מיישמים על הטקסט: כללי דיכוי, בחירה, הכללה ואינטגרציה.

למרות שניתן ללמוד אותם בנפרד, הם מיושמים בדרך כלל בצורה משותפת וקשורה, כך שכל אחד תורם בדרכו להבנת הטקסט. נראה כל אחת מהקטגוריות הללו בנפרד להלן.

כללי מחיקה או השמטה

כללי הדיכוי או ההשמטה הם אלה שמבטלים או מתעלמים מה מֵידָע שאינו נחשב רלוונטי להבנה הכללית של הטקסט. לפיכך, אם לזרוק את מה שנחשב אביזר, ניתן למקד את תשומת הלב בליבת המידע, אשר יהיה מה שנשמר ב- קורות חיים.

למשל, עם הטקסט הבא: "הנבחרת כבשה שישה שערים במשחק הגמר מול סין, ששפטו על ידי מונטאצו הארגנטינאי, וכך העפילה למונדיאל שיתקיים בקטאר". סביר להניח שבאמצעות יישום מסגרת דיכוי, הנמען ישמיט את החלקים "הבוררים על ידי מונטצו הארגנטינאי" שכן הטקסט הקודם והאחריו לא מייחס כל רלוונטיות למידע האמור, אלא מדובר במידע נוסף.

לפיכך, הסיכום המנטלי של הקריאה יישאר עם העובדה שנבחרת הכדורגל כבשה שישה שערים מול סין והעפילה למונדיאל בקטאר.

כללי בחירה

באופן דומה לכללי ההדחקה, כללי הבחירה בוחרים בשיח את מרכיבי המפתח להרכבה מחדש של משמעות גלובלית, תוך השארת כל מה שהוא תיאורי או משני. לשם כך, תהליך של הִיֵרַרכִיָה של המידע.

אם נחזור לדוגמא הקודמת, אם הטקסט היה "הנבחרת קלעה שש חבטות במשחק הגמר מול סין, שנשפטה על ידי מונטצו הארגנטינאי, ובכך העפילה למונדיאל שיתקיים בקטאר", כלל בחירת מאקרו היה מתעלם את הנתונים של צבע ויהווה סיכום מנטלי עם הבסיס למהדרין למובן הגלובלי: "הנבחרת ניצחה והעפילה למונדיאל."

כללי הכללה

כללי ההכללה הם אלו המאפשרים למקבל להפשט מהפרטים וליצור משמעות גלובלית, הפונה לקטגוריות גדולות יותר (היפרונימים) במקום ללכת לספציפי (היפונימים). הליך זה מניח הגדלת היקף המידע.

לפיכך, אם המסר היה "אבי ואמי חזרו מהשוק עם סל מלא תפוחים, אגסים ותפוזים", כללי הכללת המאקרו מאפשרים לנו לסכם את "תפוחים, אגסים ותפוזים" בקטגוריה רחבה יותר: "פירות" , ועשו אותו הדבר עם "אבי ואמי": "הורי". לפיכך, סיכום מחשבתי של הטקסט יאמר ש"הורי חזרו מהשוק עם סל מלא בפירות".

כללי אינטגרציה או בנייה

לבסוף, כללי האינטגרציה או הבנייה הם אלו שמאפשרים לנו להוסיף או לשלב שניים או יותר מושגים באחד, החלת הֶקשֵׁר וה יֶדַע של העולם שבבעלותנו. לכן, הסיכום האינפורמטיבי יכול לצרף פעולות ואירועים רבים לאחד בעל אופי כללי יותר.

לדוגמה, אם ההודעה הייתה "הלכתי לרופא ביום התור שלי, הוא בדק אותי, בדק את הדופק, התבונן בעיניי ומצא אותי במצב טוב", זה בהחלט אפשרי שהמושגים הראשונים הם משולבת רק באחד: "הלכתי לרופא", שכן כולם יודעים פחות או יותר בשביל מה הם הולכים לרופא ומה הם בדרך כלל הבדיקות השגרתיות שלו. הסיכום הנפשי, אם כן, יהיה "הלכתי לרופא והוא מצא אותי במצב טוב".

!-- GDPR -->