אנו מסבירים מהי הטרונומיה הן במובן המוסרי והן במובן המשפטי שלה. בנוסף, דוגמאות שונות והבדלים עם אוטונומיה.
יצור הטרונומי חי בציית לחוקים שנכפה על ידי אחר.מהי הטרונומיה?
לפי הטרונומיה (מיוונית הטרו, "אחר" ונומות, "חוק") אנו מבינים, באופן כללי, את המשפטי, המוסרי או פילוסופית, לפיו ישות מנהלת את עצמה על פי הנחיות או ציוויים שבאים מבחוץ, כלומר, שמקורן לא בעצמו. במובן הזה, זה ההפך מ אוטונומיה.
לפיכך, יצור הטרונומי הוא מי שחי את החיים לא על פי ההגדרה העצמית שלו, אלא מציית לחוקים שנכפה על ידי אחר, בין אם האחר הוא אינדיבידואל, חֶברָה או סוג של כוח. יכול להיות שאתה עושה את זה בניגוד לרצונך, או עם מרווח כלשהו של אדישות.
מנקודת מבט מסוימת, הכל בני אנוש אנו חיים על פי קריטריונים הטרונומיים, במובן שאנו נשלטים על ידי קבוצה שנלמדת ממנה כללים, כללים וקריטריונים, המוענקים לנו על ידי אבותינו, או על ידי ה מוסדות של החברה עצמה.
עם זאת, אנו יכולים לבחור מתי והאם לא לציית לחוקים שנכפו מבחוץ. לכן, ניתן לטעון כי אני מכבד לפי הנורמות הללו זה קורה במידה רבה או פחותה בהתאם לפרט, וזה מראה, בו זמנית, שאנחנו אוטונומיים.
הטרונומיה מוסרית
ה מוסר השכל זהו התחום הפילוסופי שבו נדון ההבדל בין טוב לרע, המובנים כמושגים מופשטים, השולטים ב התנהגות בן אנוש. במובן זה, ההטרונומיה המוסרית היא למידה של מה טוב ומה רע, אופיינית לנוכחותנו ילדים: לְמִידָה שבדרך כלל מוכתב לנו מבחוץ, כלומר שההורים שלנו מלמדים אותנו בבית הספר ומתחזקים על ידי נאומים של החברה.
עם זאת, מטרתו לבנות יחידים אוטונומיים מבחינה מוסרית: שאינם דורשים ערנות של צדדים שלישיים כדי לקבוע מהו טוב ומהו רע, אלא שכבר משולבת בהם הנורמה, ועל בסיסה הם יכולים להפעיל את החוק. חוֹפֶשׁ הפרט והמצפון.
הטרונומיה במשפטים
בחברה כולנו חייבים לציית לחוקים ולתקנות שהם חיצוניים לנו.זה בתחום המשפטי שבו ההטרונומיה נתפסת הכי קלה, כי הכל חוקים שקיימים הם חובה לחיים בחברה. חובה זו כוללת גם את הנורמות המשפטיות ואת ה חוזים.
ה מַצָב היא מחייבת אותנו לעמוד באותן נורמות שלא הצענו, וגם לא באות מהניסיון החברתי שלנו, אלא ישנות הרבה יותר. היא מבטיחה את התחייבותו באמצעות ה מוֹנוֹפּוֹל של ה אַלִימוּת ושל כפייה.
מרגע לידתנו אנו מוכנסים לעולם מוסדר, מוסדר, עם חוקים שנערכו מראש ונכללים בגופי חוקים שונים, שמטרתם להבטיח שלום חברתי. אם נסרב לציית לחוקים שלפיהם החברה בכללותה הסכימה לשלוט בעצמה, תהיה לה הזכות להעניש אותנו בדרך כלשהי, או במקרה הרע נאבד את הזכות לחיות בחברה.
כפי שנראה, מבחינה משפטית כולנו יצורים הטרונומיים.
הטרונומיה ואוטונומיה
ההבדל המהותי בין הטרונומיה לאוטונומיה קשור למקום מוצאן של הנורמות השולטות בפרט, לפי העניין. כאשר הנורמות מגיעות מהפרט עצמו, אומרים שהוא אינדיבידואל אוטונומי; אבל כשהם לא באים ממנו, אלא מאחרים, אז אנחנו מדברים על פרט הטרונומי.
היה ויכוח פילוסופי רב בין הבחנה זו, לבין היכן טמונים הגבולות של חירות הפרט. פילוסופים כמו עמנואל קאנט או קורנליוס קסטוריאדיס התעסקו בתחום.
דוגמה להטרונומיה
עבדים היו כפופים ללא הרף לרצונו של אדונם.דוגמה רדיקלית להטרונומיה היא התנאי של עַבדוּתעבדים לא היו מסוגלים מבחינה חוקית לשלוט בעצמם, מכיוון שהם לא יכלו להחזיק ברכוש, או לממש את חירות הפרט. במקום זאת, הם היו כפופים כל הזמן לרצונו של אדונם, שנתן להם כל מיני הוראות וקבע עבורם מה טוב להם ומה לא.