תרומת מח עצם

מכון תורמי מח עצם הגרמני (DKMS) מעוניין בימים אלה למצוא תורמים חדשים למח העצם. לא פלא שאחד מתנוסס תרומת מח עצם הוא הסיכוי היחיד לריפוי לאנשים רבים הנגועים בלוקמיה ומחלות דם אחרות.למעלה מ- 6 מיליון תורמים רשומים, חיים רבים ניצלו או התארכו.

מהי תרומת מח העצם?

תרומת מח עצם מוגדרת לרוב על ידי המחלה שתרומה זו אמורה להילחם: לוקמיה, המכונה באופן ספורדי גם סרטן דם. לוקמיה היא מחלת דם מסוכנת מאוד בה מופרד היווצרות תאי דם לבנים חדשים, הלוקוציטים, שהם חלק ממערכת החיסון.

בדומה למתקן ייצור שקיבל תוכנית שקר, מח העצם החולה מייצר ללא הרף לויקוציטים פגומים שתוקפים את כל תאי הדם האחרים במקום גופים זרים. בכל שנה מפתחים כ- 10,000 אנשים בגרמניה לוקמיה, כולל ילדים וצעירים רבים. כחמישית מכל המחלות קטלניות. תרומה של מח עצם בריא היא עדיין הסיכוי הטוב ביותר לריפוי עד היום.

כשמחפשים אחר התורם הנכון, חשוב שמאפייני רקמות ה- HLA (אנטיגנים לויקוציטים אנושיים) של האדם החולה ואלה של התורם יהיו זהים ככל האפשר. תכונות HLA הן תכונות פנים של תאי גוף, מבנים מסוימים בהם מערכת החיסון משתמשת בכדי להבדיל את התאים של הגוף עצמו מאלו של אורגניזמים אחרים. יש הרבה מאפייני HLA שונים, ולכל כרומוזום יש שניים מהם, אחד מהאב ואחד מהאם. בנוסף ליותר ממאה מאפיינים שיכולים להיות לכל מאפיין HLA, זה מוביל ליותר מ 10,000 שילובים של תמונות הכוללות HLA שונות.

זו הסיבה שיש רק כמה תורמים מתאימים לכל אדם. ורק שליש מכל הנפגעים מוצאים תורמים בתוך משפחותיהם. לכן יש צורך בתורמים חיצוניים שניתן להפנות אותם במהירות באמצעות רשת DKMS. אולם חמישית מכל החולים עדיין לא מצליחים למצוא תורם.

פונקציה, אפקט ומטרות

כיום קיימות שתי דרכים שונות להוציא תאי גזע ממח העצם מתורם, כאשר הראשונה היא פחות פולשנית: מיצוי תאי גזע מהדם ההיקפי. בהליך זה, ראשית יש לוודא שתאי גזע משתחררים ממח העצם ונכנסים לזרם הדם.

זה מושג באמצעות התרופה G-CSF, המוזרקת מתחת לעור התורם פעמיים ביום בטיפול מוקדם של ארבעה ימים. ואז מתחיל האוסף בפועל, בו מתנקזים דם מהתורם ומסוננים במפריד תאים - צנטריפוגה המפרידה בין תאי הדם לפי מסתם - לפני שהוא מוחזר לגוף.

שיטה שנייה לתרומת מח עצם, המשמשת לעיתים נדירות כיום, היא ניקוב האגן. כאן המוח נשאב היישר מהעצם, הנמשך כשעה ותמיד מתרחש בהרדמה כללית. בדרך כלל משתמשים באגן לשם כך מכיוון שלראשונה מדובר בעצם גדולה מאוד בגוף האדם שיכולה לספק ולחדש מספיק מח. שנית, העצם נמצאת בצדדים ממש מתחת לעור, כך שאין צורך לחתוך לעומק כדי להגיע לאגן.

עם זאת, לנקב זה הוא אגרסיבי באופן משמעותי מההסרה היקפית של תאי גזע מהדם, וזו הסיבה שהתורם יכול לסבול מאובדן דם של יותר מליטר אחד בהליך זה.

זה מפוצה על ידי העובדה כי דגימת דם אוטולוגית נלקחת שלושה שבועות לפני התרומה. במהלך השבועות האלה מחודש מספיק דם, וכשמתרמת התרומה עצמה ניתן להחזיר את הדם המאוחסן לגוף. אז בעיקרון מדובר בהעברה אוטומטית מעוכבת. מח העצם עצמו מתחדש בעצם האגן שלו תוך מספר שבועות בלבד, כך שהתורם לא חווה שום חסרון קבוע.

סיכונים, תופעות לוואי וסכנות

שתי השיטות לאיסוף תאי גזע כוללות סיכונים ותופעות לוואי מסוימות, גם אם מינוריות: במקרה של תרומה היקפית, סימפטומים כמו כאב ראש, כאב ראש או שרירים יכולים להופיע כתוצאה מהטיפול ב- G-CSF, בדומה לאלה של שפעת. תגובות אלרגיות יכולות להופיע, אך רק במקרים נדירים מאוד. לא ידועות תופעות לוואי ארוכות טווח או קבועות של טיפול זה על התורם.

הסרת מח עצם כירורגית כרוכה תמיד בסיכון שיורי נמוך מאוד בגלל ההרדמה הכללית שלה, כפי שקורה בכל הניתוחים. שטפי דם וכאב עשויים להופיע באתר הסרת העצם והעור. אך אפילו ההשפעות הלא נעימות הללו לרפוא לרוב תוך ימים ספורים. ניתן אפוא לסכם כי תופעות הלוואי היחידות בשיטה זו של תרומת מח עצם אינן קשורות לאובדן המח עצמו, אלא עם ההליך הכירורגי והנזק המקובל בהכרח לעור ועצם האגן.

בקשר לסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות של תרומת מח עצם, יש להזכיר כי לתורמים יש באופן טבעי הזכות לסגת מתרומה מבלי לתת סיבה אם הם לא בטוחים מדי. עם זאת, הם רשאים לעשות זאת רק כל עוד הכנת הנמען עדיין לא התחילה. הסיבה לכך היא שחוט השדרה הנותר שלו נהרג באמצעות טיפולים כימותרפיים ו / או הקרנות על מנת להבטיח כי מח העצם התורם הטרי יישב בצורה חלקה. לכן צריך להיות מובן מדוע הנסיגה מתרומת מח עצם בזמן שהמטופל כבר מוכן עלולה לסכן את חיי המטופל.