אנו מסבירים מהו מקצוע ובמה הוא שונה ממקצוע. בנוסף, מהו המשרד כמסמך ומעשה בעצמו.
מה זה מסחר?
מסחר הוא העיסוק הרגיל שא אדם יש, כלומר, את זה פעילות לו אתה מקדיש את מירב השעות והמאמץ, ואשר מגדיר את שלך עבודה על חֶברָה. לכן, כשאנשים שואלים אותנו מה אנחנו עושים, כלומר מה אנחנו עובדים, הם שואלים אותנו לגבי המקצוע שלנו.
עם זאת, מילה זו ישנה מאוד, ולאורך ההיסטוריה היא הייתה חלק מניסוחים רבים ושונים וצברה משמעויות ספציפיות חדשות, כפי שנראה בהמשך. במקור, זו הייתה מילה לטינית: אופיסיום, צורה פשוטה של אופיקציום, מונח שבו שולבו שני קולות: אוֹפּוּס ("עבודה") ו facere ("לַעֲשׂוֹת").
אז המסחר היה סוג העבודה שעשינו עבור החברה: הסנדלר ייצר נעליים, הנגר יצר חפצי עץ, הפרוון יצר חפצים מעור בעלי חיים וכו'. אפשר היה להרחיב את זה גם לדברים וחפצים שהיו להם תפקיד, ייעודם, שימושם במסחרם.
אבל הפעילויות וההתמסרויות האנושיות לא תמיד היו כל כך פשוטות, והיה צריך להתאים את המונח משרד כדי לתת דין וחשבון למציאות חברתית חדשה, ובכך להוליד מילים חדשות כמו קצין ומשרה, למשל.
מכאן שכיום מילה זו מקושרת לענייני בירוקרטיה (כלומר ענייני משרד), או לעניינים מסוימים. טקסים כנסייתיים (כגון "משרד המתים", שבאמצעותו מתפללת הכנסייה למען נשמת הנפטרים), שכן תחומים אלו היו בזמנו קשורים קשר הדוק בזמנם עם מינהל החברה.
לפיכך, סחר היא מילה מאוד משומשת ומגוונת מאוד, ולהלן ננסה להבהיר רק כמה ממשמעויותיה העיקריות.
מסחר ומקצוע
כפי שכבר אמרנו, המשרד היה במקור קשור לפעילות היצרנית שמתאימה לאחד בחברה. לדבר על המסחר היה לדבר על מה שעושים, כלומר מה יודעים לעשות, במובן הכי מילולי של הפועל: אילו סוגי חפצים אפשר להגשים.
מלאכות אלו הועברו מאב לבן, כך שבנו של הנפח ידע בדרך כלל על נפחות, או בכל מקרה חניך המעוניין לרכוש את המקצוע ולפתוח את הנפח שלו. לכן, רכישת העסקאות התרחשה באמצעות ה ניסיון ישיר.
אולם, ככל שהחברות נעשו מורכבות יותר והידע החל להצטבר ולהשתכלל, צצו צורות עיסוק חדשות שמעבר להתנסות ישירה דרשו הכנה תיאורטית, כלומר פרק זמן. לימוד ואימונים שהתקיימו בין ספרים, בדרך כלל ב מוסדות כמו כנסיות, מקדשים, אקדמיות פילוסופיות ומקבילות אחרות לאוניברסיטאות של היום.
כך נולדו מקצועות, כלומר מקצועות מקצועיים, שהיו תוצאה של "קריירה" אקדמית, כלומר התאפשרו הודות למכלול ידע בלעדי ליזומים.
זהו ההבדל המהותי בין מלאכות למקצועות: הראשונים נרכשים מתוך ניסיון ונגישים פחות או יותר לכל מי שמקדיש להם זמן ומאמץ; ואילו המקצועות דורשים הכשרה אקדמית של מספר שנים, שבמהלכן נצבר ידע מיוחד ונרכש דרך חשיבה שקשה להגיע אליה מניסיון טהור.
כך הם דוגמאות למקצועות: שרברב, נגר, סנדלר, מטאטא רחובות, פועל, לבנים, שחקן, טבח וכו'. והם דוגמאות למקצועות: אדריכל, רופא, מהנדס, מורה, כימאי, פיזיקאי, מתמטיקאי, מעצב, מדען מחשבים וכו'.
משרד (מסמך)
בשפה הבירוקרטית והשיפוטית, משרד נקרא סוג של מסמך שבו החלטות, התייעצויות, צווים או סוגים אחרים של מֵידָע רלוונטי.
מסמכים אלו נובעים ממוסדות מסוימים כמו משרדים, שגרירויות, איגודים, או משרדי ממשלה, בין היתר. הצריכה שלהם יכולה להיות פנימית (עסקאות פנימיות) או חיצוניות (עסקאות חוץ), תלוי אם הן מכוונות למוסד עצמו או ל לקוחות חיצוני.
בהיותם סוג של תיעוד רשמי, העסקאות מורכבות בדרך כלל מנייר מכתבים וכותרת, שבה הישות מזוהה מַשׁדֵר, מסופק מידע הקשרי (תאריך, מקום, נושא) ונמען התקשורת, אשר במקרה של מספר עסקאות עשוי להיות יותר מאחד. שאר המסחר מורכב מהתוכן של טֶקסט, כלומר המידע עצמו, החתימה והחומרים נספחים, אם בכלל.
תפעל בעצמו
בז'רגון המשפטי, הביורוקרטי או המנהלי, המונח "באופן עצמי" משמש לאותם הליכים או הליכים הניתנים לביצוע ללא רצון מפורש של בעל העניין, כלומר ללא בקשת צד. פעולות אלו מבוצעות על ידי גופים ציבוריים, במסגרת סמכויותיהם ובהתאם לחובותיהם, ללא צורך במי שיבקש זאת במפורש.
דוגמאות לפעולות בעצמו הן:
- חקירה של א מעשה קרימינלי על ידי המשטרה, לאחר שזה נודע לה או לידיעת הציבור.
- כאשר שופט פוסק, במסגרת א פְּסַק דִין משפטית, כי מתבצעות פעולות מניעה מסוימות המבטיחות פתרון הוגן של התיק, מבלי שאף אחד מהצדדים ביקש זאת.