ה פרופריוספציה הוא תפיסת פנים מורכבת שמיידעת את המוח על מצב ותנועת המפרקים, הגידים והשרירים. הפרופריוספציה לא מתפקדת יכולה להיגרם כתוצאה מתרופות ותרופות וכן מחלות נוירולוגיות וטראומה.
מהי פרופריוספציה?
המבנים החושיים האנטומיים נקראים המנגנון התפיסתי. ברוב המקרים, התפיסות הן גירויים חיצוניים שנאספים על ידי האיבר הספציפי לגירוי באמצעות קולטנים ייעודיים והוסבו לעירור ביו-אלקטרוני. לאחר העיבוד, הם מוקרנים למערכת העצבים המרכזית דרך מסלול חלופי. רק לאחר תהליכי הסיווג והפרשנויות של מערכת העצבים המרכזית עוברות התפיסות לתודעה. עיקרון זה של קבלת גירויים מבחוץ נותן לאורגניזם תמונה של סביבתו וידוע כקיצוניות.
עם זאת, התפיסה יכולה להתייחס גם לאיסוף גירויים מבפנים. אם הגירויים המתקבלים מגיעים מבפנים ובכך מאפשרים תפיסה עצמית, אנו מדברים על ייבוי.
שני מבנים של תפיסה מעצבים קונספירציה בין-פנים: תפיסת ראייה ופרופריוספציה. תפיסת הראייה תואמת את התפיסה של פעילויות איברים. לעומת זאת, הפרופריופיזיון הוא התפיסה של מיקום הגוף ותנועתו של האדם בחלל. סוג זה של תפיסה עצמית נקרא גם רגישות עומק ומחולק לתחושת המיקום (תחושת המיקום), תחושת התנועה ותחושת הכוח (תחושת ההתנגדות). הקולטנים החשובים ביותר לתפיסות אלו הם ציר השריר, ציר הגיד והקולטנים הרגישים של קפסולת המפרק, הרצועות והפרוסטאום.
פונקציה ומשימה
הפרופריוספציה מתאפשרת על ידי רגישות עמוקה ואיבר הווסטיבולרי. רגישויות לפני השטח ממלאות תפקיד מינורי. האיבר הווסטיבולרי של האוזן הפנימית הוא איבר האיזון האנושי שיכול לתפוס תאוצה ליניארית וזוויתית באמצעות תאי חישה על מה שנקרא סטטוליטים. תנועות סיבוביות נתפסות על ידי נוזל במערכת הצינורית של האוזן הפנימית כמסה אינרציאלית.
לעומת זאת הרגישות העמוקה ממוקמת ברקמת השריר. הקולטנים שלו הם ציר השריר, ציר הגיד והקולטנים הרגישים של המפרקים, העצמות והרצועות. גירויים פרופריוצפטיביים מועברים דרך האברונים של הפרופריוצפטורים והאינטוזקטורים. אלה לרוב קולטני מכנים. הם מגלים גירויים מכניים ובכך מתאימים לאיברי קצה רגישים המגיבים למצב או לשינוי במצב במערכת האחיזה והשריר-השלד.
באמצעות הפרופריוספציה, אנשים תופסים הן את המצב הנוכחי והן את השינויים במצב הגוף שלהם. תחושת המיקום משמשת לתחושת עמדות ההתחלה הנוכחיות. תחושת התנועה נותנת משוב רציף על מידת התנועה של עצמך וקובעת באופן רציף את תנוחת הגוף במהלך התנועה. תחושת הכוח או ההתנגדות משמשים למינון ומתווך בין מתח ולחץ, כנדרש לכל תנועה.
דרכי העצב הפרופריוציביביות שוכנות בקליפת המוח החושית. השדה העיקרי של מבנה זה הוא הפונה המרכזי האחורי שלו, בו מצטלבים סיבים מעצב הטריגמינלי ודרכי החוט האחורי העולים. במבנה הסומטוטופי שלו, הקרבה של מבנה זה תואמת את חוט השדרה. כאשר מגורים אזורים רגישים בגוף, מערכת העצבים המרכזית שומרת אוטומטית על האזורים המוטוריים והגרעינים התלמיים של המבנים במוכנות. זה מקל על גוף האדם לספק תנועות תגוביות בכוונה. דרכים נפרדות לג'ירוס הקודם משמשות ככל הנראה לעיבוד פרופריוציבטיבי.
מעל לכל, רגישות עמוקה היא תנאי הכרחי לכישורים מוטוריים מוסדרים ומקורו במוח הקטן (המוח הקטן). חלק מהסיבים הפרופריוצפטיביים מקורם בעצמות, באיברים או בכלי הדם ומגיעים תחילה להיפותלמוס. בהיפותלמוס הם משולבים עם הדחפים של המערכת ההורמונאלית וכך הם מעורבים בוויסות תפקודי גוף וגטטיביים ובעלי חיים.
המידע של קולטני העיניים מגיע למוח דרך שני מסלולים שונים. המידע מרגישות העומק המודע מגיע למסלול הסומטוסנסורי של התלמוס והאונה הפריאטלית בקליפת המוח (קליפת המוח). מידע לא מודע מתפיסת עומק, לעומת זאת, נודע דרך מערכת הספינוסבלבלרית אל תוך המוח הקטן ובכך מגיע למרכז לשליטה בתנועה.
הפרופריוספציה שונה מאדם לאדם במאפייניה. אין תפיסה ראשונה כללית, אלא רק ספציפית.
אתה יכול למצוא את התרופות שלך כאן
➔ תרופות נגד הפרעות זיכרון ושכחהמחלות ומחלות
כף רגל ישנה מדכא לרגע את הפרופריוספציה בגפה התחתונה. תופעה זו הינה תופעה יומיומית, אשר בדרך כלל מקודמת בה התייחסות לא נכונה או לכידה. ברוב המקרים אין לתופעה שום ערך פתולוגי ישיר. אולם לעיתים, בצורות קיצוניות וכרוניות, זה מצביע על מחלות של מערכת העצבים המרכזית, כמו טרשת נפוצה.
הפרופריוספציה במובן של רגישות עמוקה מראה גם תגובות לתרופות, תרופות ואלכוהול שונים. אפילו התנועות הפשוטות ביותר פתאום מתקשות עבור שיכור, למשל. התפיסה העצמית מעוותת וגורמת למגוון בעיות יציבה, הפרעות בניידות ובעיות קואורדינציה.
הפרעה בתפיסת הפרופריוזיון יכולה אפוא להיגרם מהפרעות באיבר שיווי המשקל, כמו גם אלה של ציר השריר או ציר הגיד וקולטני העצמות. נגעים של דרכי העצב המתווכים יכולים להשבית גם את הפרופריוספציה. נגעים עצביים כאלה יכולים להיות אוטואימוניים ונגרמים על ידי דלקת, כמו שקורה בטרשת נפוצה. עם זאת, ניתן בקלות לייחס אותם לתאונות וכך לטראומה. אפשרויות נוספות הן המוני או דימומים באזורי העצבים המעורבים או באזורי המוח האחראיים.
הגורם לתפיסת פריפריוציה מופרעת או מבוטלת נקבע על ידי נהלי הדמיה. לדוגמה, בדיקת MRI יכולה לקבוע באופן אידיאלי את המיקום של נגע נתון.
גם ההיפותלמוס וגם המוח הקטן או דרכי האפרפרנט בהתאמה יכולים להיות אתר הנזק במקרה של הפרעה בתפקוד לקוי. לפעמים בעיות עם רגישות עמוקה טמונות גם באוזן הפנימית, מכיוון שאם הפרופריוספציה כבר לא יכולה לגשת למידע נכון מאיבר הווסטיבולרי, היא גם לא מתפקדת כמו שצריך.
